הפצצה שהטיל נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, עם הודעתו על עזיבת תפקידו בחודש יוני השנה, לא היכתה גלים בשוק המט"ח המקומי. מלבד תגובה מיידית של פיחות בשיעור של שבריר אחוז ברגע ההודעה, שוק המט"ח חזר ביום המחרת לתפקד כהרגלו, והתחזקות הדולר הייתה זמנית בלבד. למרות התגובה המינורית של שוק המט"ח, משמעות עזיבתו של פישר צפויה להיות בעלת השלכות מאוד משמעותיות על שוק המט"ח ובעיקר על כל גוף שמבצע עסקאות בזירה המקומית.
פישר היה "המבוגר האחראי" של המשק הישראלי. האחריות הזו בלטה במיוחד הן בהפחתות ריבית שהן כורח מדיניות בעקבות המשבר העולמי וצמצום ההחזקות הזרות באפיקי השקעה מקומית, והן גם בהחלטתו המפתיעה באותו יום בהיר בחודש יוני אשתקד, כשהודיע כי בנק ישראל מתחיל לבצע רכישות של 25 מיליון דולר. הסיבה העיקרית לתחילת הרכישות שביצע בנק ישראל הייתה להגדיל את יתרות המט"ח, אך ברור שהעיתוי הוא הגורם המכריע באותה החלטה,שבאה בעקבות כך שהדולר נע באותם ימים סביב טווח שערים של 3.3-3.4 שקלים לדולר.
היה מישהו על ההגה
המנהיגות הכלכלית של הבנק המרכזי בישראל בשנים האחרונות הצליחה להגדיר גבולות בתחומים רבים, וכל העת היה נדמה שיש מי שנמצא על ההגה כשהספינה סוטה ממסלולה. תדמית זו מנעה כנראה מכלכלת ישראל לסטות מנתיב הצמיחה.
הפילוסוף והכלכלן אדם סמית שחי במאה ה-18 עסק בהרחבה בספרו "עושר האומות", ב"יד הנעלמה" של השוק - מנגנון וירטואלי המסדיר את כשלי שוק ההון. אך בשבועות האחרונים נראה היה כי ללא התערבות מצד בנק ישראל בשוק המט"ח, שער-החליפין היה עלול להידרדר באותה העת לרמות של 3 שקלים לדולר ואולי אף למטה מכך.
עדות לכך קיבלנו באחרונה, כשהדולר צנח לרמה של 3.68 שקלים - שפל של 14 חודשים. בנק ישראל הצליח בניהול שער-החליפין במקום שבנקים מרכזיים בעולם, גדולים ממנו, כשלו: מניעת משבר פיננסי שמתחיל בתנודה חריגה בשוק המט"ח.
נגיד אחר יהיה חלש יותר
מאז התיישב פישר בכיסא הנגיד, יתרות המט"ח של ישראל הגדילו את עצמן ל-76 מיליארד דולר. הביקורת הנוקבת על הריבית השקלית הגבוהה יחסית שמשלם בנק ישראל על החזקת היתרות, לעומת הריבית הנמוכה שהוא מקבל על הר הדולרים, תזכה לעוצמת השפעה גדולה יותר, לעומת המצב שבו יושב פישר בבנק. סביר להניח כי נגיד אחר בבנק ישראל יהיה חלש יותר לרעשים מבחוץ וללחצים, במיוחד במדיניות המט"ח, והרבה פחות במדיניות הריבית שהיא הריבונות הבלתי מעורערת של הבנק המרכזי.
בנק ישראל הפך בשנים האחרונות למושיע כל-יכול וגם למציל היצואנים בישראל. המדיניות שאותה הנהיג איפשרה להרבה מפעלים ישראליים וגם לתעשיות עתירות ידע, שינה שקטה והיעדר אחריות אמיתית. הדעה שהתגבשה בקרב חלק מהיצואנים, שלפיה בתרחיש הקיצוני יהיה מי שיעמוד על המשמר ויתמוך בשערים, הסירה מהם את האחריות.
כעת חוקי המשחק השתנו. כלל לא בטוח שהנגיד הבא יבחר ללכת בדרכו של פישר וימשיך את ההתערבויות בשוק המט"ח, תחת המטרה הסמויה של הצלת המנוע הכלכלי של ישראל - מגזר הייצוא. במילים אחרות, היצואנים צריכים להתכונן לעידן החדש במשק, שבו יצטרכו לקבל אחריות על ניהול הסיכונים באמצעות איש מקצוע מנוסה ומיומן.
הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות