"אתה אמיתי?", שואל גדי סוקניק את משה ממודיעין, אחד מלקוחותיה של חברת המסחר באופציות בינאריות iMARKETS, באחת מפרסומות האינטרנט שלה. השאלה הועלתה לאחר שמשה סיפר כי בתוך חודש הרוויח במסחר דרך איי מרקטס לא פחות מ-60% מההון שהשקיע. גם ענת מראש-העין, יועצת עיצוב במקצועה; לילי, מעצבת גרפית מתל-אביב; ואלעד, עובד היי-טק מחיפה נשאלים על-ידי סוקניק את השאלה המוזרה הזו. "אני לא נראית (אמיתית)?", תוהה ענת בתשובה. "היו עליות וירידות", היא מודה כשהיא מתבקשת לספר על המסחר, אבל מסכמת, "הרווחתי יפה מאוד".
לילי מתל-אביב שמחה לחשוף את שיעור הרווח שלה: 35%. "איך היית מסכמת את חוויית המסחר?", שואל סוקניק. "מאוד פשוטה. נהניתי. בעיקר להרוויח". "זה בטוח", עונה סוקניק בזחיחות, וחוזר על הדברים כשאלעד מחיפה, שמספר על רווח של 75% בשבוע, אומר ש"כיף להרוויח".
אבל נראה כי לא כל הלקוחות של iMARKETS מרוצים באותה המידה. משה (השם המלא שמור במערכת), למשל, הרבה פחות מבסוט מחוויית המסחר שלו. משה, שהתרשם מהפרסומים של iMARKETS, שכוללים הבטחות ל"זירת המסחר המתקדמת בעולם למסחר באופציות בינאריות, מסחר יומי באופציות בינאריות על מניות, מטבעות, סחורות ומדדים" וכן ל"היעדר עמלות ודמי ניהול" ול"ליווי על-ידי מאמן אישי", התפתה להיות לקוח ולהמר על שערי מטבעות. עכשיו הוא תובע את החברה בבית משפט השלום בתל-אביב על 640 אלף שקלים בגין הפסדים ואובדן רווחים.
הטענות של משה בבית המשפט, ותשובת החברה, מספקות עוד הצצה לתחום הלוהט, שהבעייתיות של התנהלות שחקנים שונים בו נחשפה בעבר ב-G ("הבית תמיד מנצח", 8.9.2011), ולאחר מכן בפסקי דין בתביעות שהגישו לקוחות של חברות שונות.
ללא רקע פיננסי
משה, המיוצג על-ידי עו"ד דן צוק, מתאר את עצמו בתביעה כנטול רקע פורמלי בשוק ההון ובעל הבנה בסיסית בלבד בתחום הנגזרים הפיננסיים. את אופן פעולתה של זירת המסחר iMARKETS הוא מתאר כך: מערכת המופעלת על-גבי האינטרנט, ומאפשרת ללקוחותיה לבצע חוזים פיננסיים או עסקאות, המדמים מסחר במכשירים פיננסיים אמיתיים כמו מניות, מדדים, מטבעות וסחורות. כך, למשל, חוזה שנרכש על שער האירו מול הדולר, מאפשר ללקוח להמר על כיוון המסחר במטבעות. הלקוח בוחר את כיוון המסחר שעליו הוא מהמר - למעלה או למטה, ואת משך החוזה. הימר על הכיוון הנכון - הרוויח; טעה - הפסיד.
למעשה, מסביר משה בתביעה, ההבדל בין זירת המסחר הזו לבין זירות מסחר בנקאיות "רגילות", הוא שהמסחר מתבצע מול הזירה ללא כיסוי חיצוני למכשיר הבנקאי שעליו מהמר הלקוח. ובמילים אחרות: זירת המסחר אינה עושה עסקה חיצונית (כמו למשל לקנות אופציות מט"ח אמיתיות) שתכסה על הרווח הפוטנציאלי של הלקוח. הרווח שלו הוא ההפסד של הזירה, ולהפך; ופה נוצר ניגוד עניינים בין האינטרס של החברה לזה של הלקוח.
משה הפקיד בנובמבר 2011 כסף כנדרש והחל לבצע עסקאות של שישים שניות. מדובר בעסקאות המהמרות על שער מסוים לפרק זמן של דקה בלבד. לטענתו, הוא ביצע אלפי עסקאות כאלה. בפועל, לטענתו, חלק בלתי מבוטל מהעסקאות לא בוצעו באופן מכוון; אחרות לטענתו בוצעו באיחור קל שגרם לו הפסדים.
וכאן מגיעה הטענה המרכזית שלו: במערכת של iMARKETS מובנה מנגנון שאותו הוא מכנה בתביעה "תרמיתי, מפלה, בלתי הוגן ובלתי חוקי", שגורם לכך שהמערכת "בוחרת" לבצע רק את העסקאות שבהן יש סיכוי שהלקוח יפסיד והזירה תרוויח. משה מסביר בתביעה איך לדעתו זה נעשה: המערכת דוגמת את השער הרלבנטי מדי שנייה, ויש מנגנון מובנה המשהה את אישור העסקה למשך חמש שניות, כך שמרגע שהמשתמש לחץ על כפתור "אישור עסקה", המערכת "חושבת" אם לבצע אותה או לא. אם יש תנודתיות בשער הרלבנטי, או כשיש תנודתיות לטובת הלקוח, המערכת אינה מאפשרת לבצע את העסקה. לעומת זאת, כשאין תנודתיות במחיר, או כשיש תנודתיות לרעת הלקוח, המערכת מאשרת את ביצועה.
למעשה, טוען משה, מדובר ב"חסימה", והפרמטרים לביצועה נקבעים ומוזנים למערכת מראש, על-פי החלטת מנהלי החברה. כך למשל, לגרסתו, המנהלים יכולים להגביל את היכולת של לקוח ספציפי לבצע עסקאות, או להקל עליו. משה מספר בתביעה כי בתחילת פעילותו נחל הצלחה יחסית במסחר באופציות לטווח קצר, וחשבונו צמח מסכום של אלפי שקלים לסכום של עשרות אלפים. ואולם, לגרסתו משמנהלי הזירה הבחינו בכך, הם שינו את רגישות המערכת עד כדי חסימה מוחלטת של כל הפעולות שביקש לבצע. משה התלונן שונתה הרגישות שוב, והחסימה צומצמה, אם כי עדיין הייתה שיטתית. כתוצאה מכך, הוא טוען, נגרמו לו הפסדים כבדים.
משה מספר כי מנהלי הזירה נימקו את האירועים בתירוצים כמו קשיי תפעול, בעיות עם הדפדפן שבו הוא משתמש, בעיות בשרתים, באגים בתוכנה ועוד. לדבריו, רק בהמשך, בשיחות עם נציגי החברה, הבין את השיטה. בשיחות הללו, לגרסתו, אישרו אנשי החברה במספר הזדמנויות כי יש אמת בדברים ואף הציעו לו פיצוי מסוים על אובדן רווחיו.
החברה: "לא היו דברים מעולם"
iMARKETS מצדה, מכחישה את הדברים. אכן, טוענת החברה בכתב ההגנה שהגישה באמצעות עו"ד ארז אלמוג, זה לא סוד שהחברה היא הצד השני בעסקה, וכמו בכל עסקת אופציה, צד אחד מרוויח והשני מפסיד. המערכת לוקחת סיכון להפסיד, וזכאית לרווח, בדיוק כמו הלקוח.
ספציפית לגבי משה, טוענת iMARKETS כי בשיחות שניהל עם אנשי הזירה הוצע לו לעבור לשימוש במכשירים אחרים שהחברה מציעה, אך הוא בחר שלא לעשות זאת. החברה מכחישה כי הוצע לו פיצוי כלשהו.
לעצם העניין, נטען, המערכת אינה "בוררת" עסקאות, אלא עובדת באופן אוטומטי, תוך שימוש בנוסחאות ובאלגוריתמים המובנים בה, לצורך ניהול המסחר וניהול הסיכונים. אין כל השהיה מובנית במערכת, טוענת החברה, אם כי ייתכנו עיכובים בשל חיבור המחשב של הלקוח, לבין זה של החברה.
החברה מאשרת כי למנהלי המערכת יש כלים מסוימים לשינוי הגדרות המסחר, על-פי פרופיל סיכון הלקוחות ואירועים בזמן אמת. מפעילי המערכת יכולים ואף משנים את התמחור המוצע ללקוחות מסוימים. ועדיין, לטענתה, זה לא תומך בטענה שלפיה המערכת פועלת בדרך הנוחה לה, ולא בוצעו למשה כל חסימות.
"הבעיה יחידה", נטען בכתב ההגנה של החברה, היא שמשה "טעה בקריאת תנודות השוק פעם אחרי פעם. מאחר שכך, הוא הפסיד, וכעת הוא מנסה להפיל את הפסדיו על החברה".