הסיעה הרפובליקנית בסנט של ארה"ב נקטה אתמול (ה') צעד חריג וחסמה הצבעה במליאה לאישור מינויו של צ'אק הייגל, סנטור רפובליקני בעבר, למשרת שר ההגנה בממשלו של ברק אובמה.
הרפובליקנים החליטו לנצל תרגיל פרלמנטרי שמאפשר לגוש סנטורים למנוע הצבעה במליאת הסנט. 60 סנטורים דרושים כדי להסיר את החסימה. הדמוקרטים הצליחו לגייס רק 58 קולות. הדמוקרטים טוענים שמועמדות הייגל נופלת בעצם קרבן לפיליבאסטר, מהלך שאין לו כמעט תקדים בהצבעות על מועמדי נשיאים למשרות של שרים בקבינט.
בעוד שהרפובליקנים בסנט הפעילו פיליבאסטר לעיתים קרובות בהצבעות על חקיקה בארבע השנים הראשונות של ממשל אובמה, הם לא עשו זאת אפילו פעם אחת בהצבעות על מועמדי הנשיא למשרות ברמת שר. יש הסכמה עמוקת שורשים בשתי המפלגות, שנשיא רשאי למנות אנשים שנראים לו למשרות בקבינט. למעשה, בכל ההיסטוריה של ארה"ב ננקט פיליבאסטר רק פעמיים בהצבעות על מועמדי נשיא. אין פלא אפוא שאובמה ומנהיג סיעת הרוב הדמוקרטי בסנט, הארי ריד, גינו במילים חריפות את התנהלות הסנטורים הרפובליקניים בפרשה.
"זה פשוט חבל שסוג כזה של פוליטיקה מיושם דווקא בתקופה שבה אני עדיין חולש על מלחמה באפגניסטאן וזקוק לשר הגנה שיערוך תיאומים עם בעלות הברית שלנו", אמר הנשיא.
הרפובליקנים טוענים שלא כך. פיליבאסטר נועד לסכל חוק או מינוי, בעוד שהם רק רוצים לדחות את מינוי הייגל, לא לבטלו. הרפובליקנים אומרים, שהם יהיו מוכנים לאפשר הצבעה במליאה רק לאחר שיצליחו לחלחל לתודעה הציבורית את עמדות הייגל בסוגיות ישראל, איראן ועיראק, ואולי אף יצליחו לשכנע כמה מעמיתיהם הדמוקרטים להצביע נגדו.
השורה התחתונה היא, שהמהלך הרפובליקני נועד להשפיל את הייגל ובאמצעותו את ממשל אובמה. התואנה היא העמדות הידועות של הייגל בנושאי המזה"ת, ובייחוד הצהרתו מ-2009 על "הלובי היהודי" בוושינגטון, שמטיל מורא על הקונגרס; אך בפועל, סנטורים רפובליקניים בכירים חוששים להגיע לפשרות עם הדמוקרטים בסנט או עם הבית הלבן כדי לא להצטייר כמתונים לנוכח הקיצוניות של פלג מסיבת התה במפלגתם. חלק מהסנטורים הרפובליקניים יצטרכו להתמודד בבחירות המקדימות באזורי הבחירה שלהם ב-2014 עם מועמדים של מסיבת התה, והם צריכים להצביע על הישגים במלחמה הבלתי נגמרת שלהם עם הדמוקרטיים. השפלת הייגל ואובמה היא הישג כזה.
כמובן, העובדה שהרפובליקנים בחרו לטפס דווקא על הייגל (ולא, למשל, על ג'ק לו, שמונה להיות שר האוצר) מעידה על מורת רוח עמוקה ממינויו לשר ההגנה, לא רק בגלל עמדותיו הידועות בסוגיות ישראל ואיראן, אלא גם בגלל ביצועיו בשימוע על המינוי, בתחילת החודש. מחוקקים רפובליקניים מודים שהשאלות שהפנו אליו היו קשות אך, לדבריהם, הוא היה פסיבי, מבולבל, לא ממוקד, לא רהוט, לא עשה שיעורי בית ואף שגה בציטוט עמדות הממשל, ובסך הכל, "בינוני", אם לא למטה מזה.
בכל אופן, אובמה לא ימשוך את המינוי והסנטורים הרפובליקניים יקבלו עליהם את עול המציאות: הם מיעוט בסנאט. כאשר הם יאפשרו הצבעה במליאה, בעוד כשבועיים, לאחר שהסנט יחזור מפגרה, כפי שאמרו שיעשו, הייגל יאושר בקולות כל הדמוקרטים ומיעוטם של הרפובליקנים. אך הוא ייכנס ללשכתו בפנטגון פצוע וזה, מבחינת הרפובליקנים, ניצחון - ניצחון קטן אמנם, אך עדיין ניצחון.