כמה גינות ציבוריות אמורות להיות בשכונת מגורים שבה מתוכננים להתגורר 5,200 תושבים? במקרה של שכונת פארק צמרת בתל אביב, המאוכלסת בחלקה ונמצאת בשיא הקמתה, התשובה היא אפס. זאת, למרות שמחירי הדירות בשכונה הם מהגבוהים בעיר. השכונה שתוכננה עוד בשנות ה-90, ומשתרעת על 133 דונם, תכלול לבסוף 12 מגדלי מגורים גבוהים, ובסך הכול 1747 דירות.
שני המגדלים הראשונים שהוקמו בשכונה על ידי קבוצת חבס - מגדלי YOO - כבר אוכלסו, ואחריהם הוקמו ואוכלסו מגדלים נוספים: מגדל מנהטן, מגדל W, מגדל אביב, מגדל ONE ומגדל NAM. כיום נבנים בשכונה עוד ארבעה מגדלי מגורים, שניים של קבוצת בסר ושניים של קבוצת קנדה ישראל, כך שבתוך פחות משנתיים יהיו 11 מתוך 12 המגדלים המתוכננים בשכונה כבר מאוכלסים.
התדמית ניצחה
מבחינה תדמיתית התגברה השכונה על החולשה הגדולה שלה - מיקומה הגיאוגרפי הכולא אותה בין צירי תנועה ראשיים: כביש החוף ונתיבי איילון, המנתקים אותה מהעיר, והצליחה להשיג תדמית יוקרתית. במגדלים מתגוררים לא מעט ידוענים ששילמו מיליוני שקלים על הדירות.
מה יש בשכונה מלבד מגדלים? נכון לעכשיו ייאלצו התושבים להסתפק בקניון G שהקימה גזית גלוב, ומלבדו מתוכנן לקום בשכונה בית ספר יסודי. הורים שרוצים לטייל עם תינוקות בעגלות, ילדים שצריכים להוציא אנרגיה בגן שעשועים או קשישים שמבקשים לנוח על ספסל ברחוב, לא יכולים לעשות זאת כרגע. הבשורה הרעה היא שהם גם לא יוכלו לעשות זאת בעתיד.
ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, יעל דורי, מסבירה כי "ועדות התכנון הקצו מבני ציבור שתוכננו בשכונה למוסדות חינוך בלבד, ומבנים לשימושים אחרים, כמו למטרות דת, לא הוקצו. אך הבעיה הגדולה היא שאין בה שטחים ציבוריים פתוחים בכלל. למעט שטחים ירוקים מצומצמים ששייכים לבנייני המגורים, אין בשכונה גינה ציבורית אחת, או פארק ירוק שיכול לשרת ילדים או קשישים, שבטווח הארוך יהיו בוודאות בשכונה, שלא אמורה להיות שכונה לעשירים בלבד. בשכונה מתוכננים להתגורר כ-5,000 תושבים ואין בה גינה ציבורית אחת. זה לא סביר בעליל כי גם עשירים צריכים גנים ציבוריים".
עיון בהוראות התוכנית מראה כי בשנות ה-90, בגרסתה המקורית, הייתה התוכנית אמורה לכלול עד 1,237 דירות בשטח עיקרי בנוי למגורים של 128 אלף מ"ר, ומסחר בשטח 1500 מ"ר, לצד שטחים המיועדים לספורט.
בשנת 2002 קיבלה התוכנית תוקף על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לאחר שאושרה הגדלת שטחי המגורים והמסחר בשכונה ל-1,747 דירות בשטח עיקרי בנוי למגורים של 210 אלף מ"ר, והגדלת שטחי המסחר ל-5,600 מ"ר, אך גם בגרסה המחודשת לא הייתה כל התייחסות לשטחים ציבוריים פתוחים.
"עשו שגיאה"
בוועדה המחוזית אמרו כי "תחשיב צרכי שטחי ציבור לשכונה, רובע או כמות אוכלוסייה, נעשה על ידי היחידה האסטרטגית בעיריית תל אביב, על פי התדריך למכסות שטחי ציבור של משרד השיכון ומשרד הפנים ולנושאים שלא מופיעים בו על פי מומחיות העירייה. היצע השטחים למענה לכל שכונה נבחן על פי הקיים בתחומי תוכנית ובסביבותיה ורמת ניצול השטחים הציבוריים בסביבה, כדי לבנות את הנדרש ולנצל באופן מיטבי מבני ציבור קיימים".
לדברי דורי, "גם בתחילת שנות ה-90 היו מכסות מקובלות של שטחים ציבוריים פתוחים ומוסדות ציבור, ולכן ברור שמי שאישר את התוכנית הזאת עשה שגיאה. מה גם שניתן לשנות תוכנית גם אחרי שמאשרים אותה וזה לא נעשה". לדברי דורי, יש הנחיות ממונה משרד הפנים משנת 1976 המתייחסות לשטחים ציבוריים פתוחים שהעיריות צריכות להתייחס אליהן. אמנם הן קיבלו תוקף חוקי רק ב-2001, אך תוכנית פארק צמרת אושרה סופית רק ב-2002. "ההקצאות המקובלות היו 4-5 מ"ר שטחים ציבוריים פתוחים לנפש, והיום הן עומדות על 7 מ"ר לנפש. במקרה של פארק צמרת, אין שטחים ציבוריים בכלל", אומרת דורי.
"יהיה בית ספר"
בעיריית תל אביב מסרו כי "בנוסף לשטחי המגורים, בתוכנית נקבעו גם שטחים למבני ציבור בשטח 15 דונם המחולקים לשני מגרשים; על המגרש הגדול בשטח 12 דונם, מתוכננת הקמת בית ספר בהיקף 18 כיתות ולצדן שלוש כיתות גן, אשר נפתחו בשנת הלימודים הנוכחית. בית הספר ייבנה בעתיד בהתאם לצורך. המגרש השני מיועד גם הוא לשטחי ציבור".
בוועדה המחוזית מסרו כי "התוכנית שאושרה בשנת 2002 כוללת שני מגרשים למבני ציבור, האחד בשטח 1.7 דונם, והשני בשטח 12 דונם. השימושים המותרים במגרשים אלו: שירותי חינוך, דת, קהילה, בריאות, רווחה, תרבות וספורט. זכויות הבנייה על מגרשים אלו מגיעות ל-25 אלף מ"ר עיקרי בנוי. מגרשים אלו הינם בנוסף למגרש המיועד למרכז מסחרי, שגודלו 2.66 דונם".