על אף הדיבורים הרבים על המשבר הכלכלי בחלק מארצות אירופה- שוק המניות האירופי החל לנסוק מיוני 2012, ועלה מאז ועד היום ב-26% (מדד היורו-סטוקס). אך נתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר על כלכלת הגוש הראו, כי אין קשר בין המניות המזנקות לכלכלה.
אירופה התכווצה ברבעון הרביעי של 2012 בשיעור שנתי של 2.3%, הירידה החדה ביותר מאז 2009. יותר מכך, המשבר שנראה בתחילה תחום למדינות הדרום, גלש גם למדינות הצפון החזקות, גרמניה וצרפת, כששתיהן הפתיעו בצמיחה שלילית חזקה מהצפוי, דבר שמעלה חשש להתממשות תרחיש הבלהות של רבים - הדבקת המשבר בין מדינות.
לכאורה, יש על מה להמשיך לדאוג לגבי כלכלת היבשת. למעשה, תוכניות הצנע, שכוללות קיצוצים והעלאות מסים, לא עוזרות בפועל לצמיחה, וגם לא מצליחות להוריד, בינתיים, את רמת החוב. מעגל ההתדרדרות לא נגדע כשהעלייה בשיעור האבטלה גוררת ירידת ביקושים, פגיעה באמון הצרכנים וירידה בצריכה. כלכלנים רבים מגדירים את מאמצי הייצוב הללו כמרוץ נגד הזמן, אשר מולם גוברת התסיסה החברתית המסכנת את האיחוד כולו.
במצב רגיש זה, נשאלת שוב השאלה - איך למרות כל הקטסטרופה מצליחים שוקי ההון באירופה לעלות בחדות כזאת?
יש לכך שלושה הסברים עיקריים. הראשון, המדיניות האגרסיבית של הבנק המרכזי ביבשת (ה-ECB), שהצהיר גם ביוני 2012 כי יעשה "כל מה שצריך כדי לשמור על יציבות הגוש". משקיעים יודעים שעם בנק מרכזי לא נלחמים, ואם הבנק אמר שיעשה כל מה שצריך, זה יהיה באמת "הכול". הבנק מסוגל לרכוש אג"ח של מדינות כושלות, וכך להשאיר אותן בעניינים גם אם שוק האשראי יפנה להן גב; ומסוגל להותיר את הריבית נמוכה-אפסית, עד שערך הנכסים הריאליים יהיה חייב לעלות.
ההסבר השני קשור להסרה מהפרק של אחד החששות הגדולים - התפרקות גוש היורו. מדינות אירופה הצליחו אשתקד להסכים ביניהן על העמקת קרן החילוץ והעברת החלק השני של חבילת הסיוע ליוון. אלה העידו על כוונותיהן הרציניות לגבי העזרה ההדדית והמטרה המשותפת - לשמור את אירופה כגוש מאוחד.
שנת המשבר הרביעית
ההסבר השלישי קשור לציפיות. שוק ההון אמנם צופה קדימה, והיה צריך לזהות, לכאורה, את המיתון הקרב, אך הוא אינו צופה רק רבעון אחד, אלא מגמה ארוכה יותר. ייתכן כי השוק התחיל להכיר יותר ויותר בתהליכים העמוקים והחיוביים המתרחשים ביבשת, גם אם הם איטיים מאוד. את אלה ניסיתי לתאר כאן תחת הכותרת לטור "אירופה דור 2".
תהליכים אלה, אזכיר, כוללים את העמקת האיחוד הכולל בין המדינות. מדובר באיחוד בנקאי, איחוד פיסקאלי, איחוד רפורמות ואיחוד פוליטי. בתקופה של כתיבת הטור הקודם, במאי 2012, הייתה הקריסה של בורסות אירופה בעיצומה. ובכל זאת, לאור הניתוח הערכתי, גם ב"גלובס", כי התהליכים החיוביים הללו יחזירו את בורסות אירופה לעליות חדות, תחת הכותרת "עם יוון או בלי יוון - בורסות אירופה יעלו בעשרות אחוזים".
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
ייתכן כי רבים מאתנו רואים בנתוני התוצר הקשים, שפורסמו בסוף השבוע, סימן לאיבוד שליטה ולהתממשות תרחיש הבלהות האירופי, אך ייתכן שדווקא אותה נפילה מסמנת את התחתית. אירופה נכנסת כעת לשנת המשבר הרביעית, מצב שכשלעצמו מגביר את הסבירות למפנה קרוב, ובנוסף, גם התנאים הדרושים להתאוששות משתפרים.
מסקרי העסקים האחרונים עולים סימנים ראשונים של אור. כלכלנים רבים צופים חזרה לצמיחה כבר בסוף 2013 ובעיקר ב-2014, ומעל כל אלה, שוקי ההון שנמצאים צעד אחד לפני כולם, מראים כי הנפילה בכלכלה אכן קרובה לסופה.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של כלל פיננסים