בימים אלה מסתיימת ההרשמה לגני הילדים לשנה הבאה, אך בעוד שחוק חינוך חינם הקל משמעותית על הורים לילדים מעל גיל 3, הורי תינוקות ופעוטות מוציאים אלפי שקלים בחודש על מסגרת חינוכית החל מגיל 3 חודשים - אז מסתיימת חופשת הלידה הקצרצרה של אימהות בישראל.
מדובר בסכומים עצומים שנאלצים להוציא הורים - לרוב צעירים בתחילת דרכם, המשלמים גם משכנתא גבוהה - כשהסיבה היא היעדר מספיק מסגרות מסובסדות שמקצה המדינה לטובת העניין.
כ-400 אלף ילדים נמנים על קבוצת הגיל של 3 חודשים עד גיל 3. 220 אלף מתוכם נמצאים במסגרת של גני ילדים - כ-100 אלף מתוכם במסגרות מסובסדות (מעונות ומשפחתונים), והיתר בגנים פרטיים. כ-180 אלף ילדים נמצאים עם אחד (ובעיקר אחת) ההורים, אחרים עם סידור של סבתא או מטפלת בתשלום.
כזכור, רק לפני שנה וחצי הפגינו מאות אלפים במחאה על יוקר המחיה, בין היתר עקב הוצאות גידול הילדים הגבוהות, שאינן עולות בקנה אחד עם גובה המשכורות - בפרט במעמד הביניים.
כתוצאה מכך הוחל אמנם חוק חינוך חינם על ילדים מגיל 3, אך לגבי ילדים צעירים יותר לא הוצע פתרון של ממש, למעט המלצות ועדת טרכטנברג להרחיב את המעורבות הממשלתית בחינוך לילדים בגיל 0-3. סכום של 1.2 מיליארד שקל הוקצה לטובת הרחבת הפעילות - 450 מיליון שקל כבר הושקעו עד כה לטובת סבסוד ולטובת הכשרת מסגרות מפוקחות נוספות.
ליאת ורדי-בר, ממובילות מחאת האימהות, רחוקה מלהיות מרוצה: "בפועל הנטל של ההורים הוא עד גיל 4. הפתרונות המסובסדים אינם נגישים למעמד הביניים. תחת זה התפתחה לה תעשייה של זיופים למסמכי זכאות במטרה להכניס ילדים לגנים אלה.
"מעמד הביניים נאלץ לממן את עצמו עד גיל 3, עם שכר לימוד שקפץ ל-3,000 שקל בחודש בגנים שההרשמה אליהם היא שנתיים מראש. ברור לנו שנצטרך לעשות מעשה. לא נצעד שוב עם עגלות. אנחנו לומדות את הנושא, ונפעל בדרך שנמצא נכונה".
- אז החוק נועד לסתום פיות?
"אני לא חושבת. זה היה הצעד הראשון שהביע הכרה בבעיה. עכשיו צריך באמת לפתור אותה".
האחריות בידי משרד התמ"ת. למה?
למרות שמדובר בחינוך ובילדים - הפיקוח על מסגרות חינוכיות לילדים עד גיל 3 נתון בידי משרד התמ"ת. למה? מהתמ"ת נמסר כך: "משרד התמ"ת והשר שלום שמחון תומכים בהחלת חוק חינוך חינם מגיל אפס עד 3. כאשר יוחל חוק זה, יהפוך שירות המעונות לילדים בגילאי 0-3 לשירות אוניברסלי, הפתוח לכלל הציבור ומטבע הדברים יהיה באחריות משרד החינוך. כל עוד אין חוק חינוך חינם מגיל אפס, המעונות הם כלי לעידוד יציאת נשים לעבודה, בהתבסס על קריטריונים שקבעה המדינה כדי לעמוד ביעד זה, וככאלה, הם באחריות התמ"ת".
מסגרת אחרת עליה מפקח משרד התמ"ת היא משפחתונים הכוללים מטפלת ו-5 ילדים במסגרת הביתית - גם בקטגוריה זו נקבע מחיר מקסימלי בהתאם להכנסת ההורים.
האם גנים פרטיים יוכנסו לפיקוח?
משרד התמ"ת מקדם, באמצעות הצעת חוק ממשלתית, פיקוח על כל מסגרות גני הילדים הפרטיות, במטרה לקבוע סטנדרטים של בטיחות ושירות.
"מדובר בגילאי 0-3 שהנם משמעותיים ביותר לעיצוב אישיותו של הילד, ומכאן החשיבות בפיקוח פדגוגי ובטיחותי על מסגרות אלה, לרבות השקעה בהכשרת הצוות המטפל", מסבירה המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת והממונה על תחום התעסוקה, מיכל צוק.
לדבריה, "המדינה תיקח אחריות על המעונות המפוקחים כיום וגם על המעונות הפרטיים (שמספרם נאמד באלפים). הכנסת כלל המעונות לפיקוח תגדיל את היצע המעונות להורים ואת היקף הסיוע הכלכלי לאימהות המבקשות להשתלב בשוק העבודה.
"במטרה למנוע העלאת תשלומי הורים עבור מעונות היום בשל יישום החוק, החליטה הממשלה כי עם אישורו, יוקצה תקציב של 700 מיליון שקל להתאמות הנדרשות, וסכום של 355 מיליון שקל לטובת התאמת מערך הפיקוח והכשרת המטפלות".
המתנגדים: "הרמה תרד"
המהלך הזה זוכה כמובן להתנגדות מצד הגנים הפרטיים, החוששים מההוצאה הכספית הגדולה שתידרש מהם כדי להתאים עצמם לסטנדרט שדורש המשרד. ההתנגדות בגנים הפרטיים גוררת הרמת גבה בתמ"ת: "מה זה אומר על הגן היום?", אמר גורם במשרד ל"גלובס": "כל אחד יכול לפתוח גן מבלי שיהיה לו רישיון לכך, וזה מצב לא תקין. לצד העובדה שהסטנדרטים של משרד התמ"ת באים לטובת הילדים, הרי שגם המחיר יהיה מפוקח בהתאם להחלטות המשרד".
"כולי תקווה שזה לא יקרה", אומרת דוברת ארגון גני הילדים הפרטיים, ד"ר שולמית ביסמנובסקי. "המשמעות היא להוריד את רמת החינוך לבינונית ומטה: ממזון מתועש ועד יחס לא ריאלי של מספר מטפלות לילדים. הדור הצעיר הוא המשאב הכי יקר שלנו, וגיל לידה עד 3 הוא קודש הקודשים. אסור שגם בזה תפגע המדינה. נייצר דורות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובעיות של תשומת-לב - כשעל כל שקל שנחסוך על החינוך כתינוק, נשלם פי 7 כדי לתקן את העוול".
לטענת ביסמנובסקי, יישומו של חוק חינוך חינם לילדים מגיל 3 לוקה בחסר: "צריך היה לתת להורים זיכוי כספי ולאפשר להם לבחור את המסגרת. היום נותנים משהו רע במחיר זול: התשתיות לא מותאמות לבני 3. ולא רק שמשתבש סדר יומם בהיעדר מנוחת צהריים וארוחת צהריים מאוחרת, אלא שחסרים צרכים בסיסיים כמו משטחי החתלה והשגחת מבוגרים התואמת למספר הילדים. דווחתי על ילדים ששטפו אותם בצינור בחצר כי אין כיור מתאים. אפשר היה להוריד את הגיל בהדרגה ל-4 ולא בבת-אחת, מבלי להתאים את המבנים ואת המענה הרגשי שילד זקוק לו. סתמו את הפה להורים והשאירו את הילדים בשוליים".
במשרד החינוך לא נשארים חייבים, ולטענות בדבר ארוחת הצהריים משיבים כי ניתנה הוראה להפעיל מזנונים (כריכים, ירקות ופירות) לאורך היום ולהקצות פינות מנוחה בגן. באשר לחיתולים נטען כי גן ציבורי לא ערוך לקבל ילדים לא גמולים, ובאשר למספר הגננות ביחס לילדים מזכירים כי אפשר להוסיף סייעת במימון ההורים או הרשות המקומית.
גם בתמ"ת מגיבים נחרצות: "מערכת המעונות המפוקחת על-ידי התמ"ת קובעת סטנדרט איכותי הן בטיחותית והן פדגוגית, טיפולית ועוד. במערכת הפרטית לא נקבע סטנדרט, וממילא אין עליה פיקוח ולפיכך ברור שלצד מעונות איכותיים ברמה גבוהה, ישנם מעונות שאינם איכותיים כלל. מטרת החוק היא לקבוע את הסטנדרט הנדרש, ופתוחה הדרך להעלותו".
באשר לטענות על דור של בינוניות, מדובר באמירה לא ראויה, הפוגעת שלא בצדק במערכת שלמה שמקדמת עשרות שנים את חינוך הפעוטות בישראל, וכל חטאה, על-פי הדוברת, הוא עצם היותה מערכת מפוקחת.
גני ילדים מסובסדים: 400-1,700 שקל בחודש
1,650 מעונות יום (07:00-16:00) לילדים עד גיל 3 מסובסדים על-ידי משרד התמ"ת. מעונות אלה כוללים מסגרות של ויצ"ו, נעמ"ת, אמונה וכדומה, ומעונות פרטיים שנמצאים תחת פיקוח התמ"ת. מסגרות נוספות שנמצאות בסבסוד ממשלתי הם 3,200 משפחתונים העומדים בסטנדרטים שהציב המשרד הממונה על החינוך לגיל הזה.
טווח המחירים הרחב משקף את הדיפרנציאציה בהתאם להכנסות ההורים. שכר הלימוד במשפחתון מתחיל מכ-400 שקל לחודש (למשפחות רווחה) ועד 1,700-1,800 שקל לילד, כשהרף העליון אינו כולל סבסוד ממשלתי. כ-10 דירוגי שכר הלימוד בין המחיר הנמוך לגבוה משקפים את רמת הסבסוד הממשלתי בהתאם לרמת ההכנסה, כך שהמשתכרים יותר מ-5,700 שקל לנפש ישלמו מחיר מלא ללא סבסוד.
טווח מחירי המעונות בסבסוד ממשלתי רחב: כ-380 שקל בחודש (תעריף למשפחות רווחה) עד כ-1,700 שקל (תעריף ללא סבסוד, שמשלמים המשתכרים 5,700 שקל ויותר). עבור תינוקות (עד 15 חודשים) הטווח מתחיל בכ-500 שקל למשפחות רווחה ועד כ-2,240 שקל לרף העליון.
הבעיה היא שרב הביקוש על ההיצע. ההרשמה היא על בסיס מקום פנוי, כשיש עדיפות לפי מצב סוציו-אקונומי ולפי קטגוריות נוספות (עדיפות למפוני גוש קטיף, למשל).
מטפלת: עד 6,000 שקל בחודש
לפי מחשבון אתר nannys.co.il, מטפלת במשרה מלאה, קרי 5 ימים בשבוע ל-8-9 שעות ביום, תשתכר באזור תל-אביב כ-6,000 שקל ללא תנאים סוציאליים ונסיעות. באזור נתניה והשרון השכר הממוצע הוא כ-5,200 שקל ובאזור הצפון כ-4,500 שקל.
מטפלת במשרה חלקית תשתכר בממוצע כ-35 שקל לשעה בתל-אביב, כ-30 שקל בנתניה ובשרון וכ-27 שקל באזור הצפון.
חלק מההורים והמטפלות מצאו דרך להפחית את הנטל באמצעות טיפול בשני ילדים - במקרים כאלה כל אחד משלם כמחצית משכר המטפלת.
גני ילדים פרטיים: 1,500-3,500 שקל, בהתאם לאזור המגורים
הורדת גיל הזכאים לחינוך חינם הגדילה את כמות הגנים הפרטיים המייעדים עצמם כעת לתינוקות מגיל חצי שנה עד 3. לפי נתוני ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, 75% מהגנים הפרטיים פתחו בשנה האחרונה קבוצות גיל לפעוטות עד גיל 3, על חשבון קבוצות הגיל לילדים בני 3-5 שנסגרו.
על היתרונות והחסרונות של מסגרת קבוצתית לעומת מטפלת אפשר להתווכח, אולם לפן הכלכלי יש חשיבות שמהווה לעיתים את השיקול המרכזי.
אגב, באיגוד הגנים הפרטיים מדגישים כי התאמת הגנים לצורכי הקטנטנים לא ייקרה את שכר הלימוד במרבית הגנים הפרטיים. במקרה שהייתה התייקרות, העדכון עמד על כ-100 שקל בחודש.
מי שנפגעות בעיקר מהגידול במספר הגנים הפרטיים הן מטפלות פרטיות, שנדחקו לשוליים. ומדוע? למרות שגן ילדים פרטי עולה כ-2,800 שקל לחודש (ומטפס גם ל-4,000 שקל באזורים מסוימים), עדיין מדובר בכמחצית (במקרה הטוב) משכר העבודה עבור מטפלת לחודש.
פרשנות: ילד מגיע לגיל 3 רק אחרי 3 שנים. מה קורה עד אז? / דפנה הראל-כפיר
עד כמה שזה נשמע מפתיע, ילדים לא נולדים בני 3. הם מגיעים לגיל הזה 3 שנים אחרי שהם נולדים. ומאחר שאת העובדה המרעישה הזאת יודעים ודאי כמה אנשים במדינה, חלקם מקבלי החלטות בכירים, אי-אפשר שלא להרים גבה נוכח המדיניות הנהוגה כאן כל-כך הרבה שנים, שמצד אחד מעודדת אימהות לצאת לעבודה, מצד שני מאפשרת חופשת לידה בתשלום של 3 חודשים בלבד - ומצד שלישי לא מסבסדת באופן גורף מסגרות חינוכיות לתינוקות ולפעוטות.
איכשהו הסתגלנו למצב המעוות הזה, למרות שבמדינות לא מעטות באירופה - כאלה שאנו רוצים להידמות להן - הוא שונה לחלוטין: חופשת הלידה ארוכה הרבה יותר, והמסגרות החינוכיות זולות או אפילו חינמיות.
ושוב, מי שנושא בעיקר הנטל הכלכלי הזה הוא מעמד הביניים, משום שלבעלי ההכנסות הנמוכות המדינה כן מושיטה יד על-ידי סבסוד.
המשמעות המצערת היא שמשפחות במעמד הביניים, בפרט אימהות, משלמות מחיר כבד - כלכלי, נפשי וגם פיזי - בשל העומס המוטל על כתפיהן הצרות.
לא בכדי יצאו מאות אלפים לרחובות, חלקם הגדול הורים צעירים ממעמד הביניים. ולא בכדי נחל לפיד הצלחה מסחררת בבחירות.
ועדת טרכטנברג נגעה רק בקצה הקרחון של הוצאות גידול הילדים. האתגר האמיתי מונח לפתחה של הכנסת הקרובה.