גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הקיצוצים בארה"ב: כיפת ברזל והחץ בסכנה

בירושלים חוששים מהקיצוץ הרוחבי האוטומטי שצפוי הממשל האמריקני לנקוט ב-1 במארס ■ הסיוע ל"כיפת ברזל", "חץ" ותכניות אחרות לפיתוח טילים נגד טילים - כ-480 מיליון דולר בסה"כ - עשוי להתבטל כליל

הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שייושם, קרוב לוודאי, ב- 1 במארס, עלול לגרוע יותר מ-700 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל לשנת הכספים 2013. מדובר בקיצוץ של כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף, שהיה אמור להיות כ-3.15 מיליארד דולר, ואבדן אפשרי של כל הסיוע לתכניות הטילים המשותפות של ישראל וארה"ב לשנה זו, בשווי 479 מיליון דולר - בסה"כ כ-729 מיליון דולר. במקרה הטוב, אם הסיוע לטילים יקוצץ, לא יבוטל, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר. כך אמרו ל"גלובס" גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון.

גרזן הקיצוצים הברוטליים, שעומד לנחות על הכלכלה האמריקנית בעוד פחות משבועיים, צפוי לחתוך בבשר החי - 500 מיליארד דולר, בפרישה ל-10 שנים, בתקציב הפנטגון, וסכום נמוך מעט יותר מתקציבים אזרחיים, כלומר התקציבים של כל משרדי הממשלה האחרים. כל סעיפי ההוצאה של הממשל צפויים להתקצץ. רק הוצאות ממשלתיות שנובעות מחקיקה מפורשת ללא הגבלת זמן (למשל תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי ביטוח רפואי לגימלאים ומשכורות לחיילים) יינצלו מגדיעה. הסיוע לישראל, כמו כל הוצאה ממשלתית אחרת שנובעת מחקיקה חד-שנתית, מונח אפוא על שולחן הניתוחים.

הרקע: הקיצוץ הרוחבי sequester)), שיש המכנים אותו הצוק הפיסקלי מס' 2, נולד מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב של ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.

כמוצא של פשרה, הסכימו הממשל והמחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הנחת העבודה של שני הצדדים היתה, שגם מחוקקים משתי המפלגות וגם הבית הלבן ייאלצו להגיע לפשרה מפני שכל אופציה תהיה טובה מקיצוצים עוורים אכזריים. הסיסמה היתה: מוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.

אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. הדמוקרטים טוענים שהרפובליקנים חותרים לקעקע את ממשל אובמה. הרפובליקנים מתלוננים שהנשיא מתעלם מהם. וכך, לפי כל ההערכות בוושינגטון, אין ספק שהקיצוץ הרוחבי ייושם ב-1 במארס.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אבל זו התמונה שמתגבשת: אם הקיצוץ הרוחבי אכן ייכנס לתוקף, כמצופה, אין ספק שהסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית יקוצץ בסכום שבין 240-ל-260 מיליון דולר (יש כמה דרכים חשבונאיות לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע האמריקני לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר ה"חץ" כל כל שלביו ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני בשנת הכספים 2013. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

להערכת הגורמים הפרו-ישראליים, זה מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, באחרונה, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי. עד לעת האחרונה העריכו בירושלים, שהרפובליקנים בקונגרס והממשל יגיעו לפשרה תקציבית ברגע האחרון וכך תינצל ישראל מהקיצוץ בסיוע, אך הערכה זו הופרכה לפני כמה ימים לאחר שההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים החליטה להוציא את הצירים לפגרה.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. חוק הקיצוץ הרוחבי אינו מאפשר חריגות או הוצאה מהכלל. יתר על כן, המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים אינם יכולים לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים; וכו' וכו'.

במצב כזה, לא יימצא מחוקק שיעשה מאמץ מיוחד לפטור את ישראל מעונש הקיצוץ. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

תכנית המתאר לצפון מערב העיר ת''א / 3700 - אבן גבירול / הדמיה: יח''צ

בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

הקפיצה הצפויה בשימוש בתחבורה ציבורית, בעקבות מהפכת המטרו והרכבות הקלות, צפויה לקדם גם פיתוח נדל"ני מואץ במתחמי ענק חדשים בלב גוש דן ● לקראת כנס התשתיות, בדקנו אילו תוכניות נמצאות בשלבי תכנון מתקדמים, מה הן מציעות, ואיך הן ישנו את סביבתן?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מאיים על איראן: "המתקפה הבאה תהיה קשה בהרבה!"

החל מסע הלוויה של רס"ר רן גואילי ז"ל, אביו הצדיע; חברו: "הוא לא היה רוצה שנהיה עצובים" ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם