גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הקיצוצים בארה"ב: כיפת ברזל והחץ בסכנה

בירושלים חוששים מהקיצוץ הרוחבי האוטומטי שצפוי הממשל האמריקני לנקוט ב-1 במארס ■ הסיוע ל"כיפת ברזל", "חץ" ותכניות אחרות לפיתוח טילים נגד טילים - כ-480 מיליון דולר בסה"כ - עשוי להתבטל כליל

הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שייושם, קרוב לוודאי, ב- 1 במארס, עלול לגרוע יותר מ-700 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל לשנת הכספים 2013. מדובר בקיצוץ של כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף, שהיה אמור להיות כ-3.15 מיליארד דולר, ואבדן אפשרי של כל הסיוע לתכניות הטילים המשותפות של ישראל וארה"ב לשנה זו, בשווי 479 מיליון דולר - בסה"כ כ-729 מיליון דולר. במקרה הטוב, אם הסיוע לטילים יקוצץ, לא יבוטל, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר. כך אמרו ל"גלובס" גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון.

גרזן הקיצוצים הברוטליים, שעומד לנחות על הכלכלה האמריקנית בעוד פחות משבועיים, צפוי לחתוך בבשר החי - 500 מיליארד דולר, בפרישה ל-10 שנים, בתקציב הפנטגון, וסכום נמוך מעט יותר מתקציבים אזרחיים, כלומר התקציבים של כל משרדי הממשלה האחרים. כל סעיפי ההוצאה של הממשל צפויים להתקצץ. רק הוצאות ממשלתיות שנובעות מחקיקה מפורשת ללא הגבלת זמן (למשל תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי ביטוח רפואי לגימלאים ומשכורות לחיילים) יינצלו מגדיעה. הסיוע לישראל, כמו כל הוצאה ממשלתית אחרת שנובעת מחקיקה חד-שנתית, מונח אפוא על שולחן הניתוחים.

הרקע: הקיצוץ הרוחבי sequester)), שיש המכנים אותו הצוק הפיסקלי מס' 2, נולד מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב של ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.

כמוצא של פשרה, הסכימו הממשל והמחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הנחת העבודה של שני הצדדים היתה, שגם מחוקקים משתי המפלגות וגם הבית הלבן ייאלצו להגיע לפשרה מפני שכל אופציה תהיה טובה מקיצוצים עוורים אכזריים. הסיסמה היתה: מוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.

אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. הדמוקרטים טוענים שהרפובליקנים חותרים לקעקע את ממשל אובמה. הרפובליקנים מתלוננים שהנשיא מתעלם מהם. וכך, לפי כל ההערכות בוושינגטון, אין ספק שהקיצוץ הרוחבי ייושם ב-1 במארס.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אבל זו התמונה שמתגבשת: אם הקיצוץ הרוחבי אכן ייכנס לתוקף, כמצופה, אין ספק שהסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית יקוצץ בסכום שבין 240-ל-260 מיליון דולר (יש כמה דרכים חשבונאיות לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע האמריקני לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר ה"חץ" כל כל שלביו ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני בשנת הכספים 2013. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

להערכת הגורמים הפרו-ישראליים, זה מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, באחרונה, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי. עד לעת האחרונה העריכו בירושלים, שהרפובליקנים בקונגרס והממשל יגיעו לפשרה תקציבית ברגע האחרון וכך תינצל ישראל מהקיצוץ בסיוע, אך הערכה זו הופרכה לפני כמה ימים לאחר שההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים החליטה להוציא את הצירים לפגרה.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. חוק הקיצוץ הרוחבי אינו מאפשר חריגות או הוצאה מהכלל. יתר על כן, המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים אינם יכולים לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים; וכו' וכו'.

במצב כזה, לא יימצא מחוקק שיעשה מאמץ מיוחד לפטור את ישראל מעונש הקיצוץ. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

עוד כתבות

צילום: ננו בננה AI

סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

קהילת "מנהלי שיווק מצייצים" ערכה סקר בקרב כ-400 מבכירי ענף השיווק, ממנו עולה כי כ-75% משוכנעים שהבינה המלאכותית תעשה עד מחצית מעבודתם בשנת 2026 ● הדיגיטל מתחזק כזירת הפרסום המבוקשת ביותר, ולמשפיעני ה-AI עוד יש דרך ארוכה לעשות

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

מנהלי השקעות בת''א בוחרים את הפתעת השנה / צילום: Shutterstock

מהראלי בביטוח ועד זינוק השקל: מנהלי השקעות בת"א בוחרים את הפתעת השנה

שנת 2025 שברה כל שיא אפשרי בשוק המניות המקומי, כאשר מדד הדגל של ת"א הניב למשקיעים תשואה פנטסטית של 52% - הגבוהה בבורסות המערב ● מספר השיאים החדשים ששבר המדד היה הגבוה ביותר מאז 1992 (63 השנה), מחזורי המסחר בבורסה זינקו ושוק ההנפקות התעורר לחיים ● ביקשנו ממנהלי השקעות בכירים לסמן את המהלך המפתיע של השנה, ואלה היו הבחירות שלהם

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה פתחה את השנה בעליות; ת"א 125 עלה ב-1.9%, מדד הבנקים ב-3.6%

מדד ת"א 35 עלה בכ־1.8%, ת"א 90 ב-2.4% וקבע שיא ● בכירים בנייקי שרכשו מניות הקפיצו את מניית ריטיילורס ● פרטנר וניו-מד אנרג'י נדרשות לשלם תוספת מס במאות אלפי שקלים ● נקסט ויז'ן זינקה לאחר שדיווחה על הזמנה חדשה בגובה של כ-22 מיליון דולר ● היום לא יתקיים מסחר בשווקים בחו"ל, בשל ציון השנה האזרחית החדשה

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

האנוי / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות חדשות: השינויים שצפויים לחתוך את המחירים למזרח הרחוק

התעוררות הקווים למזרח והגדלת התדירויות יוצרות לחץ כלפי מטה על מחירי הטיסות ● בעוד איתיחאד הופכת את אבו דאבי לשער מרכזי לאסיה - במקום עומאן שסגרה את המרחב האווירי - ארקיע וישראייר שוברות את הבלעדיות בקווים ישירים לתאילנד ולוייטנאם

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

ח''כ משה גפני / צילום: נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

"הכרזת מלחמה": מיליארד שקל הוקפאו, בקואליציה תקפו את בג"ץ בחריפות

ביהמ"ש העליון ביושבו כבג"ץ החליט על הקפאת סכום של כמיליארד שקל למוסדות חינוך חרדיים שלא בפיקוח • יו"ר דגל התורה משה גפני זעם: "ביהמ"ש הכריז מלחמה על הציבור החרדי ועל המוסדות התורניים" • יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי קרא לא לכבד את פסיקות בג"ץ: "זה לא יפסיק עד שלא נתקומם"

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

תרחיש לא צפוי: המדינות שהורידו ריבית, ועכשיו בדרך להעלות אותה בחזרה

המגמה הגלובלית בחצי השני של 2025 הייתה של הורדת ריבית, אולם כעת בשוק יש כבר מי שמתמחרים העלאות ריבית מחודשות ב־2026 בכלכלות שונות ● בין הסיבות: עלייה בביקושים שיכולה לחמם בחזרה את האינפלציה, וכן סוגיות כמו המכסים והגבלות הגירה

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

המדינה לבג"ץ: אין עילה להתערבות בהחלטה להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי

לאחר עתירת איגוד לשכות המסחר נגד העלאת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, המדינה משיבה לבג"ץ וטוענת כי אין לו סמכות להתערב בחקיקה מסוג זה ● בין היתר נכתב כי שר האוצר סמוטריץ' "בחן מגוון של שיקולים מקצועיים" בטרם קיבל את ההחלטה

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: איל יצהר

הבכירים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות: מנכ"ל הקבוצה, יו"ר חברת הביטוח ומנהלת אגף הבריאות

מנכ"ל חברת ההחזקות ארי קלמן, יו"ר חברת הביטוח יהודה בן אסייג והמשנה למנכ"ל ומנהלת אגף הבריאות אורית קרמר נחקרו ביום שלישי בלהב 433 במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" ● לפי המשטרה, מנורה מבטחים חשודה "בביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

מינהל התכנון רשם שיא באישור יחידות דיור, אך רובן יישארו על הנייר

מינהל התכנון פרסם את נתוני השנה החולפת, בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים ● מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות ● פער זה מתקרב כבר למיליון דירות, שלפי קצב הבנייה הנוכחי מספיק ל-15 שנים

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק