גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הקיצוצים בארה"ב: כיפת ברזל והחץ בסכנה

בירושלים חוששים מהקיצוץ הרוחבי האוטומטי שצפוי הממשל האמריקני לנקוט ב-1 במארס ■ הסיוע ל"כיפת ברזל", "חץ" ותכניות אחרות לפיתוח טילים נגד טילים - כ-480 מיליון דולר בסה"כ - עשוי להתבטל כליל

הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שייושם, קרוב לוודאי, ב- 1 במארס, עלול לגרוע יותר מ-700 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל לשנת הכספים 2013. מדובר בקיצוץ של כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף, שהיה אמור להיות כ-3.15 מיליארד דולר, ואבדן אפשרי של כל הסיוע לתכניות הטילים המשותפות של ישראל וארה"ב לשנה זו, בשווי 479 מיליון דולר - בסה"כ כ-729 מיליון דולר. במקרה הטוב, אם הסיוע לטילים יקוצץ, לא יבוטל, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר. כך אמרו ל"גלובס" גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון.

גרזן הקיצוצים הברוטליים, שעומד לנחות על הכלכלה האמריקנית בעוד פחות משבועיים, צפוי לחתוך בבשר החי - 500 מיליארד דולר, בפרישה ל-10 שנים, בתקציב הפנטגון, וסכום נמוך מעט יותר מתקציבים אזרחיים, כלומר התקציבים של כל משרדי הממשלה האחרים. כל סעיפי ההוצאה של הממשל צפויים להתקצץ. רק הוצאות ממשלתיות שנובעות מחקיקה מפורשת ללא הגבלת זמן (למשל תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי ביטוח רפואי לגימלאים ומשכורות לחיילים) יינצלו מגדיעה. הסיוע לישראל, כמו כל הוצאה ממשלתית אחרת שנובעת מחקיקה חד-שנתית, מונח אפוא על שולחן הניתוחים.

הרקע: הקיצוץ הרוחבי sequester)), שיש המכנים אותו הצוק הפיסקלי מס' 2, נולד מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב של ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.

כמוצא של פשרה, הסכימו הממשל והמחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הנחת העבודה של שני הצדדים היתה, שגם מחוקקים משתי המפלגות וגם הבית הלבן ייאלצו להגיע לפשרה מפני שכל אופציה תהיה טובה מקיצוצים עוורים אכזריים. הסיסמה היתה: מוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.

אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. הדמוקרטים טוענים שהרפובליקנים חותרים לקעקע את ממשל אובמה. הרפובליקנים מתלוננים שהנשיא מתעלם מהם. וכך, לפי כל ההערכות בוושינגטון, אין ספק שהקיצוץ הרוחבי ייושם ב-1 במארס.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אבל זו התמונה שמתגבשת: אם הקיצוץ הרוחבי אכן ייכנס לתוקף, כמצופה, אין ספק שהסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית יקוצץ בסכום שבין 240-ל-260 מיליון דולר (יש כמה דרכים חשבונאיות לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע האמריקני לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר ה"חץ" כל כל שלביו ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני בשנת הכספים 2013. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

להערכת הגורמים הפרו-ישראליים, זה מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, באחרונה, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי. עד לעת האחרונה העריכו בירושלים, שהרפובליקנים בקונגרס והממשל יגיעו לפשרה תקציבית ברגע האחרון וכך תינצל ישראל מהקיצוץ בסיוע, אך הערכה זו הופרכה לפני כמה ימים לאחר שההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים החליטה להוציא את הצירים לפגרה.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. חוק הקיצוץ הרוחבי אינו מאפשר חריגות או הוצאה מהכלל. יתר על כן, המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים אינם יכולים לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים; וכו' וכו'.

במצב כזה, לא יימצא מחוקק שיעשה מאמץ מיוחד לפטור את ישראל מעונש הקיצוץ. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

עוד כתבות

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט