גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הקיצוצים בארה"ב: כיפת ברזל והחץ בסכנה

בירושלים חוששים מהקיצוץ הרוחבי האוטומטי שצפוי הממשל האמריקני לנקוט ב-1 במארס ■ הסיוע ל"כיפת ברזל", "חץ" ותכניות אחרות לפיתוח טילים נגד טילים - כ-480 מיליון דולר בסה"כ - עשוי להתבטל כליל

הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שייושם, קרוב לוודאי, ב- 1 במארס, עלול לגרוע יותר מ-700 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל לשנת הכספים 2013. מדובר בקיצוץ של כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף, שהיה אמור להיות כ-3.15 מיליארד דולר, ואבדן אפשרי של כל הסיוע לתכניות הטילים המשותפות של ישראל וארה"ב לשנה זו, בשווי 479 מיליון דולר - בסה"כ כ-729 מיליון דולר. במקרה הטוב, אם הסיוע לטילים יקוצץ, לא יבוטל, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר. כך אמרו ל"גלובס" גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון.

גרזן הקיצוצים הברוטליים, שעומד לנחות על הכלכלה האמריקנית בעוד פחות משבועיים, צפוי לחתוך בבשר החי - 500 מיליארד דולר, בפרישה ל-10 שנים, בתקציב הפנטגון, וסכום נמוך מעט יותר מתקציבים אזרחיים, כלומר התקציבים של כל משרדי הממשלה האחרים. כל סעיפי ההוצאה של הממשל צפויים להתקצץ. רק הוצאות ממשלתיות שנובעות מחקיקה מפורשת ללא הגבלת זמן (למשל תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי ביטוח רפואי לגימלאים ומשכורות לחיילים) יינצלו מגדיעה. הסיוע לישראל, כמו כל הוצאה ממשלתית אחרת שנובעת מחקיקה חד-שנתית, מונח אפוא על שולחן הניתוחים.

הרקע: הקיצוץ הרוחבי sequester)), שיש המכנים אותו הצוק הפיסקלי מס' 2, נולד מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב של ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.

כמוצא של פשרה, הסכימו הממשל והמחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הנחת העבודה של שני הצדדים היתה, שגם מחוקקים משתי המפלגות וגם הבית הלבן ייאלצו להגיע לפשרה מפני שכל אופציה תהיה טובה מקיצוצים עוורים אכזריים. הסיסמה היתה: מוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.

אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. הדמוקרטים טוענים שהרפובליקנים חותרים לקעקע את ממשל אובמה. הרפובליקנים מתלוננים שהנשיא מתעלם מהם. וכך, לפי כל ההערכות בוושינגטון, אין ספק שהקיצוץ הרוחבי ייושם ב-1 במארס.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אבל זו התמונה שמתגבשת: אם הקיצוץ הרוחבי אכן ייכנס לתוקף, כמצופה, אין ספק שהסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית יקוצץ בסכום שבין 240-ל-260 מיליון דולר (יש כמה דרכים חשבונאיות לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע האמריקני לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר ה"חץ" כל כל שלביו ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני בשנת הכספים 2013. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

להערכת הגורמים הפרו-ישראליים, זה מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, באחרונה, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי. עד לעת האחרונה העריכו בירושלים, שהרפובליקנים בקונגרס והממשל יגיעו לפשרה תקציבית ברגע האחרון וכך תינצל ישראל מהקיצוץ בסיוע, אך הערכה זו הופרכה לפני כמה ימים לאחר שההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים החליטה להוציא את הצירים לפגרה.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. חוק הקיצוץ הרוחבי אינו מאפשר חריגות או הוצאה מהכלל. יתר על כן, המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים אינם יכולים לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים; וכו' וכו'.

במצב כזה, לא יימצא מחוקק שיעשה מאמץ מיוחד לפטור את ישראל מעונש הקיצוץ. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס. כיוון סיבוב המים בכיור / צילום: Shutterstock

המיקום לא קובע את כיוון ירידת המים. אז מה כן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: כיוון ירידת המים לא מוכרע לפי היחס לקו המשווה, אלא לפי האינסטלציה

מטוס של לופטהנזה קרגו בפרנקפורט / צילום: Shutterstock, SHutterstock

דווקא כשהקנצלר בארץ, לופטהנזה קרגו הטילה אמברגו נשק על ישראל

זרוע המטען של חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה מטילה אמברגו מיידי על הובלת ציוד צבאי לישראל - ומסבירה כי היא כפופה להגבלות יצוא וסנקציות בריטיות ● בקבוצה מדגישים: "פועלים למצוא פתרון למשלוחים אינדיבידואליים"

האם הפרויקט השאפתני והאופטימי של ישראל וירדן יצא לפועל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המיזם המשותף של ישראל וירדן מתקדם, טלגרף סוקרים את החרמות איתם ישראל נאלצת להתמודד, הריגתו בעזה של מנהיג המילציות שעבד עם ישראל מאותת על גורל אכזר למי שילך בדרכו ● כותרות העיתונים בעולם

ז'אנג ג'יאנז'ונג / איור: גיל ג'יבלי

הוא עבד 14 שנה אצל ג'נסן הואנג ואז החליט להקים את "אנבידיה הסינית"

ז'אנג ג'יאנז'ונג ניהל חטיבה באנבידיה וב־2020 החליט שהוא מקים חברת שבבים משלו - מור ת'רדס ● בסוף השבוע היא הונפקה בשנגחאי וזינקה פי 5 ביום אחד ● אבל האנליסטים חשדנים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות; מדד הביטוח קפץ בכ-2.5%, ארית תעשיות זינקה

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● ארית תעשיות זינקה לאחר שהודיעה על השהיית ההנפקה של חברת הבת שלה, רשף טכנולוגיות ● אלביט מערכות מציגה רצף של עסקאות גדולות ● המשקיעים בעולם דרוכים לקראת החלטת הריבית בארה"ב, והצפי הוא להורדת ריבית שלישית ברציפות ● וגם: בבנק אוף אמריקה מאמינים שאמזון בדרך לעלייה של מעל 35%

רכישת הענק של נטפליקס (בעיגול: טד סרנדוס, מנכ''ל נטפליקס) / צילום: Reuters, USA TODAY Network

רכישת הענק של נטפליקס: החשש בשוק, המתחרה הגדולה ואיך זה יעבוד

נטפליקס הודיעה על כוונתה לרכוש את אולפני וורנר ברדרס תמורת 72 מיליארד דולר ● בדרך היא תיקח על עצמה חוב של כמעט 11 מיליארד דולר, תצטרך לשכנע את הרגולטור, ולהחליט כיצד יעבוד השירות המשולב

משגר רקטות של חברת אלביט בתערוכת נשק ביוון, מאי 2025 / צילום: Reuters, Louiza Vradi

וול סטריט ג'ורנל: מדינות שהטילו סנקציות על ישראל - רוכשות ממנה נשק כעת

משלחות אירופאיות, אמריקאיות ואסיאתיות הגיעו לכנס במימון משרד הביטחון ● מערכות שנוסו בלבנון, עזה ואיראן הוצגו לבכירים, שהתרועעו לצד גנרלים ישראלים במדים והצטלמו ליד "קרן הברזל" ● זאת, על אף הביקורת הרבה נגד ישראל במהלך המלחמה עצמה ואמברגו הנשק

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

התוכניות שגפני תקע וחוק הגיוס: הדרך לתקציב המדינה עדיין ארוכה

תקציב המדינה אמנם אושר בסוף השבוע האחרון, אך לא מעט שאלות נשארו פתוחות ● על הפרק: המאבק של המפלגות החרדיות נגד חוק הגיוס, תוכניות כלכליות שכבר נתקעו בעבר והמס החדש על הבנקים ● גם אם התקציב יעבור לבסוף, בכלל לא ברור כמה מהרפורמות ישרדו את הדיונים

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דיווח: ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר באפל, הודיע שבכוונתו לעזוב

הישראלי הבכיר בחברה, ג'וני סרוג'י, שמנהל את פיתוח השבבים בענקית האלקטרוניקה, הודיע לקוק כי הוא שוקל ברצינות לעזוב את החברה בעתיד הקרוב, כך על פי דיווח בבלומברג ● עזיבה אפשרית של סרוג'י, עלולה להוות מכה למרכז הפיתוח הישראלי של החברה, שהוקם בזכותו ותחת הנהגתו

מודעת גיוס בסנט פטרסבורג / צילום: ap, Dmitri Lovetsky

נשים ברוסיה מתחתנות עם גברים שהן בקושי מכירות. מה עומד מאחורי הטרנד?

במאמץ לגייס לוחמים מבטיחה רוסיה מענק של 200 אלף דולר למשפחות נופלים ● אלא שיש מי שרקמו מזה משימה זדונית במיוחד: נשים שנישאות להם - במטרה להרוויח ממותם ● ברשתות קמו עשרות קבוצות שמסייעות להן בחיפוש אחר גברים משרתים, והרשויות מדווחות על מעורבות של כנופיות פשע

כמה שווה התחזקות של מטבע / איור: גיל ג'יבלי

מאות מיליונים נמחקו: אלה המפסידים הגדולים של התחזקות השקל, ולא כולם יצואנים

התחזקות השקל ביותר מ־10% מול הדולר בשנה האחרונה, הסבה פגיעה לשורה ארוכה של חברות נסחרות - החל מענקית המזון שטראוס, דרך אל על ועד חברות תעשייה כמו מיטרוניקס ופלרם ● בזמן שבחברות מנסים למתן את עוצמת הפגיעה באמצעות עסקאות גידור, ויש מי שכבר מאיימים: "אם זה יימשך עוד ועוד חברות יעבירו פעילויות לחו"ל"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

ארית עצרה הנפקה לאחר הפיאסקו שמחק מיליארד שקל משווי החברה

לאחר צניחה של 20% במניית החברה הביטחונית ביום ה', הודיעה ארית על עצירת ההנפקה של החברה הבת רשף טכנולוגיות ובחינת מתווה חלופי לגיוס הון עבורה ● המניה הגיבה בזינוק של 9%

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות בת"א שזינקו ביותר מ-100% – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בבורסה בת"א מעריכים כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר למימוש רווחים ● הכלכלנית שממליצה להגדיל החזקות מעבר לים ● מבט על גוגל ואנבידיה מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● והאם בשנה ששום דבר בה לא התנהג כרגיל, "ראלי סנטה קלאוס" ייחגג כהלכתו?

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם בני סבטי / צילום: INSS

"בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"

שיחה עם בני סבטי, מומחה לאיראן ב-INSS ● על התחזית להתפרקות משטר האייתוללות בתוך כשנתיים, מדוע אסטרטגיית טבעת האש לא צפויה להשתנות ומה יקרה בחזית מול חיזבאללה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שנייה בסדרה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

הציור ''החלום (מיטה'') של פרידה קאלו מוצג בסותבי'ס, ניו יורק. נכס לאומי / צילום: Reuters, Lev Radin

על פער המחיר בין אומן לאומנית, בין פרידה קאלו לגוסטב קלימט

על אף השיא המרשים ששברה פרידה קאלו עם מכירת הציור היקר ביותר של אומנית אי־פעם, שוק האומנות רחוק מלהעניק לנשים מקום שוויוני ● דוחות מצביעים על עלייה במספר האומניות הפעילות, אך הן עדיין מהוות רק כרבע מהשוק, בעוד שהמכירות הגבוהות ביותר נותרות ברובן נחלתם של גברים ● ד"ר רות מרקוס מסבירה: "זהו לא פער של כישרון, אלא תוצאה של הדרה מערכתית רבת שנים"

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

מנכ"לית חברת הביטוח: "אחיינית שלי רצתה לקנות את האוטו הזה. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'"

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה