גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בגלל הקיצוצים בארה"ב: כיפת ברזל והחץ בסכנה

בירושלים חוששים מהקיצוץ הרוחבי האוטומטי שצפוי הממשל האמריקני לנקוט ב-1 במארס ■ הסיוע ל"כיפת ברזל", "חץ" ותכניות אחרות לפיתוח טילים נגד טילים - כ-480 מיליון דולר בסה"כ - עשוי להתבטל כליל

הקיצוץ הרוחבי האוטומטי בתקציב ארה"ב, שייושם, קרוב לוודאי, ב- 1 במארס, עלול לגרוע יותר מ-700 מיליון דולר מהסיוע הצבאי האמריקני לישראל לשנת הכספים 2013. מדובר בקיצוץ של כ-250 מיליון דולר מהסיוע הצבאי השוטף, שהיה אמור להיות כ-3.15 מיליארד דולר, ואבדן אפשרי של כל הסיוע לתכניות הטילים המשותפות של ישראל וארה"ב לשנה זו, בשווי 479 מיליון דולר - בסה"כ כ-729 מיליון דולר. במקרה הטוב, אם הסיוע לטילים יקוצץ, לא יבוטל, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר. כך אמרו ל"גלובס" גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון.

גרזן הקיצוצים הברוטליים, שעומד לנחות על הכלכלה האמריקנית בעוד פחות משבועיים, צפוי לחתוך בבשר החי - 500 מיליארד דולר, בפרישה ל-10 שנים, בתקציב הפנטגון, וסכום נמוך מעט יותר מתקציבים אזרחיים, כלומר התקציבים של כל משרדי הממשלה האחרים. כל סעיפי ההוצאה של הממשל צפויים להתקצץ. רק הוצאות ממשלתיות שנובעות מחקיקה מפורשת ללא הגבלת זמן (למשל תשלומי ביטוח לאומי, תשלומי ביטוח רפואי לגימלאים ומשכורות לחיילים) יינצלו מגדיעה. הסיוע לישראל, כמו כל הוצאה ממשלתית אחרת שנובעת מחקיקה חד-שנתית, מונח אפוא על שולחן הניתוחים.

הרקע: הקיצוץ הרוחבי sequester)), שיש המכנים אותו הצוק הפיסקלי מס' 2, נולד מהמבוי הסתום שאליו נקלעו הבית הלבן והקונגרס ב-2011 במו"מ על הרמתה של תקרת החוב של ארה"ב. הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים דרש קיצוץ דרסטי בהוצאות הממשלתיות תמורת הסכמתו להרים את התקרה. הרפובליקנים איימו, שאם לא ימולאו דרישותיהם הם יצביעו נגד הרמת התקרה, גם אם הדבר יוביל את את ארה"ב למצב של חדלות פירעון ויניע את חברות הדירוג להוריד את דירוג האשראי שלה. הבית הלבן סירב להיכנע.

כמוצא של פשרה, הסכימו הממשל והמחוקקים הרפובליקניים, שב-1 בינואר 2013, ייכנס לתוקף קיצוץ רוחבי אוטומטי שישייף כל הוצאה ממשלתית, בלי אפשרות להחליט אלו תכניות ראויות להישאר שלמות. רק פשרה תקציבית שתהיה מקובלת על שני בתי הקונגרס תוכל לבטל את רוע גזירת הקיצוצים האוטומטיים. הנחת העבודה של שני הצדדים היתה, שגם מחוקקים משתי המפלגות וגם הבית הלבן ייאלצו להגיע לפשרה מפני שכל אופציה תהיה טובה מקיצוצים עוורים אכזריים. הסיסמה היתה: מוטב לחתוך את התקציב באיזמל מנתחים מאשר לבתר אותו בקופיץ קצבים.

אבל לא כך היה. שני הצדדים נותרו מחופרים בעמדותיהם, גם לאחר שמועד היעד הוסט ל-1 במארס. הצעות הפשרה של הדמוקרטים נדחו ע"י הרפובליקנים, ולהיפך. הדמוקרטים טוענים שהרפובליקנים חותרים לקעקע את ממשל אובמה. הרפובליקנים מתלוננים שהנשיא מתעלם מהם. וכך, לפי כל ההערכות בוושינגטון, אין ספק שהקיצוץ הרוחבי ייושם ב-1 במארס.

חומרת הפגיעה בישראל עדיין אינה ברורה לחלוטין, אבל זו התמונה שמתגבשת: אם הקיצוץ הרוחבי אכן ייכנס לתוקף, כמצופה, אין ספק שהסיוע הצבאי השוטף לשנת הכספים הנוכחית יקוצץ בסכום שבין 240-ל-260 מיליון דולר (יש כמה דרכים חשבונאיות לחישוב הקיצוץ ולא ידוע מה תהיה הדרך הסופית). אך יש חשש גובר, שהסיוע האמריקני לתכניות הפיתוח והפרישה של טילים נגד טילים בישראל ל-2013 לא יקוצץ באופן יחסי אלא יבוטל כליל בגלל המסגרת התקציבית השונה של פלח סיוע זה. "ככל הידוע בשלב זה, דין הסיוע לטילים אינו כדין הסיוע הצבאי השוטף", אמר מקור פרו-ישראלי. "צריך לקוות שזה אינו המצב הסופי".

ישראל היתה אמורה לקבל השנה 211 מיליון דולר לרכישת סוללות נוספות של "כיפת ברזל" ו-268 מיליון דולר ל"תכניות הטילים האמריקניות-ישראליות משותפות", כלומר ה"חץ" כל כל שלביו ו"קלע דוד" ("שרביט קסמים"). אם אמנם יקוצצו במלואן שתי חבילות הטילים, ואליהן ייתווסף הסכום שיקוצץ מהסיוע השוטף, תפסיד ישראל כמעט שלושת רבעי מיליארד דולר מהסיוע האמריקני בשנת הכספים 2013. במקרה הטוב, אם הקיצוץ בסיוע לתכניות הטילים יהיה יחסי, תפסיד ישראל "רק" קצת יותר מ-300 מיליון דולר.

להערכת הגורמים הפרו-ישראליים, זה מצב הרה אסון מבחינת ישראל על רקע ההתפתחויות במזה"ת, ובמיוחד התפוררות סוריה, האפשרות שנשקים בלתי קונוונציונליים יזלגו לחיזבאללה והאצת תכניות משטר האייתאללות באיראן להתחמש בנשק גרעיני.

גורמים בכירים במשרדי החוץ, האוצר והביטחון בישראל עובדים בימים אלה לגבש אסטרטגיה כיצד להתמודד עם הבעיה. לפי אחת ההערכות, הביקור המפתיע והחפוז של שר הביטחון, אהוד ברק, בוושינגטון, באחרונה, זמן קצר לאחר שהשלים ביקור קודם בבירה, היה קשור לקיצוץ הצפוי. עד לעת האחרונה העריכו בירושלים, שהרפובליקנים בקונגרס והממשל יגיעו לפשרה תקציבית ברגע האחרון וכך תינצל ישראל מהקיצוץ בסיוע, אך הערכה זו הופרכה לפני כמה ימים לאחר שההנהגה הרפובליקנית של בית-הנבחרים החליטה להוציא את הצירים לפגרה.

ידידי ישראל בקונגרס מודעים היטב למצוקת ישראל, אך ידיהם כבולות, ציינו המקורות הפרו-ישראליים. חוק הקיצוץ הרוחבי אינו מאפשר חריגות או הוצאה מהכלל. יתר על כן, המציאות הפוליטית היא, שהמחוקקים אינם יכולים לפעול למען מדינה זרה בשעה שהקיצוץ הרוחבי יהלום קשות בעשרות מיליוני אזרחים אמריקניים.

לפי ניתוח של "ניו יורק טיימס", יגרום הקיצוץ לפיטורי 14 אלף מורים; להוצאת 4000 פקחי טיסה לחופשה כפויה מדי יום, דבר שיגרום לתוהו ובוהו בנמלי-תעופה; 125 אלף משפחות עלולות להיות מושלכות מדירותיהן בגלל ההפסקה הצפויה של סיוע ממשלתי לשכר הדירה של משפחות מעוטות אמצעים; והצבא יאלץ לדחות תחזוקה של 25 אוניות ו-470 מטוסים; וכו' וכו'.

במצב כזה, לא יימצא מחוקק שיעשה מאמץ מיוחד לפטור את ישראל מעונש הקיצוץ. הכלל פשוט: עניי ארצך קודמים.

עוד כתבות

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

רצף הירידות במחירי הדיור נקטע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מדד מחירי הדיור עלה בדצמבר ב־0.7% והשאלה הגדולה היא האם הכיוון משתנה ● בהפניקס ערכו ניתוח מקיף של מגמות הדיור ולא פוסלים תרחיש כזה, אך מעריכים כי לא בטווח הקרוב

אילוסטרציה: Shutterstock

ניצחון לקונים: רכישת זכויות בקרקע עם הסכם בנייה תמוסה כקרקע ולא כ"דירה"

ביהמ"ש המחוזי דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי תושב חוץ שרכש קרקע עם שירותי בנייה מוזמנים ישלם מס רכישה נמוך ● השופט שמואל בורנשטין: "אין להרחיב את הגדרת 'דירה על הנייר' למצבים שבהם הסיכון מוטל על הרוכש"

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

הישורת האחרונה בהנפקת הנדל"ן של רמי לוי: הבעלים "ויתר" על 360 מיליון שקל

לאחר כמעט חמישה חודשי מגעים, "כופפו" הגופים המוסדיים את רמי לוי, שנאלץ להפחית את השווי ואת היקף הגיוס של זרוע הנכסים שלו ● כן ייאלץ לוותר על חלוקת מחצית מכספי ההנפקה כדיבידנד ● לאחר ההנפקה יוכפל שכרם של לוי ומנכ"ל חברת הנדל"ן המניב

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

דוח הלמ"ס: הביקוש הגבוה ביותר לעובדים מאז 2022

שיעור המשרות הפנויות במשק הגיע בדצמבר לשיא של יותר משנתיים, כשהביקוש הגבוה ביותר נרשם בענפי הבניין והאירוח ● מנגד, במשרות הדורשות השכלה אקדמית קיים עודף עובדים ● בהייטק נרשמת התאוששות מתונה ביחס לשנים קודמות

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

למרות החובה בתקנון: מירי רגב שוב לא התייצבה לדיון בוועדת הכלכלה

תקנון הכנסת מחייב שרים בדיווח שנתי לוועדות, אך שרת התחבורה לא הופיעה גם לאחר שמונה ניסיונות תיאום ● לשתות טקילה עם ג'ורדן: מנהלת השיווק של אגדת הכדורסל הגיעה לישראל, ומגלה מה עומד מאחורי המותג Cincoro ● וגם: הסעיף שעיריית ת"א מוסיפה במכרזים להפעלת בתי קפה בנכסיה ● אירועים ומינויים

כנס ג'י פי מורגן עבר בלי הכרזה. חדשות הביומד / צילום: Reuters, Mike Segar

החברה שהפתיעה, והזווית הישראלית: מה היה בכנס הביומד החשוב?

כנס השקעות הביומד של JP Morgan, הנחשב זה שנים ל"מד הדופק" של התעשייה, התנהל השנה בתחושה של אופטימיות זהירה למרות שלא הוכרזו עסקאות גדולות ● איך החברות נערכות לתקופת סוף הפטנטים המתקרבת? מה אפשר ללמוד מן הכנס על תעשיית התרופות הסינית? ומהם התחומים החמים? ● וגם: שתי עסקאות מפתיעות בין חברות בורסאיות ישראליות ● השבוע בביומד

אשפוזי בית במקום אשפוזים בבתי החולים / צילום: Shutterstock

חבילת התמריצים המתוכננת לבתי חולים ולקופות שיעברו לאשפוזי בית

רפורמה של עשרות מיליוני שקלים בחוק ההסדרים מנסה להפחית עומס במחלקות הפנימיות: משרדי האוצר והבריאות יציעו לבתי החולים "דמי תיווך" או הסבת מיטות לאשפוז ביתי ● האם המודל החדש יצליח לשכנע את המנהלים לוותר על המטופלים במסדרון לטובת טיפול מרחוק?

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

אחת ולתמיד: מאיפה הכי כדאי לקחת הלוואה

בעידן של פריים גבוה, הפער בין מקורות האשראי עשוי להגיע לאלפי שקלים בשנה ● האם כדאי לנצל את החיסכון הפנסיוני, למה הלוואה בקליק עלולה לחנוק את המסגרת, ומתי המסלול החוץ־בנקאי הוא הכרח ● הנה מה שאתם צריכים לדעת

ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy

המנכ"ל שהימר על קריפטו לא מאבד תקווה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג"

ג'ורדן פריד מונה בקיץ האחרון למנכ"ל זוז אסטרטגיה, שקיבלה החלטה לשנות מיקוד עסקי - מתחום האנרגיה הקינטית תחת זוז פאוור, לחברת אוצר המחזיקה בנכסים דיגיטליים ● מאז המניה קרסה ב-85% עקב גיוס הון ועל רקע החולשה בשוק הקריפטו, וכיום היא בסכנת מחיקה מהנאסד"ק ● אבל פריד לא רק אופטימי, אלא משוכנע שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

סינדרלה מטבריה: איש העסקים האלמוני שכבר שווה 3 מיליארד שקל בבורסת ת"א

צבי לוי בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין, הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

שוכרים עזבו, בעלת הדירה התנגדה. למה ביהמ"ש קבע שלא הפרו חוזה?

נקבע כי שוכרים רשאים לעזוב את הדירה גם ללא שוכר חלופי, כאשר בעלת הנכס הכשילה את ניסיונם למצוא מחליף ● בריטיש איירווייס תפצה משפחה בכ־26 אלף שקל, לאחר שעקב ביטול טיסה נקלעו למסע בן תשעה ימים בחזרתם הביתה ● ביהמ"ש ביטל העברה של בני זוג, לאחר שההעברה בוצעה בסמוך לצו חדלות הפירעון ● 3 פסקי דין בשבוע 

ChatGPT / צילום: Unsplash, mojahid mottakin

לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב-ChatGPT

המהלך יחל כפיילוט למשתמשי ChatGPT בארה"ב, ויחול על המסלולים החינמי ועל Go - חבילת מנוי מוזלת במחיר 8 דולר לחודש, בעוד המנויים בתשלום יישארו ללא פרסום

דורי (משמאל) ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

רשות המסים נגד האחים נאוי: טוענת לאי־דיווח על הכנסות של כ־180 מיליון שקל

השומות האישיות לשאול ודורי נאוי הוצאו בדצמבר האחרון, רגע לפני התיישנות שנת המס 2019 ● במרכז המחלוקת: הלוואות ענק שעברו בין חברותיהם הפרטיות, שלפי הרשות "נמחלו" והפכו לרווח אישי חייב במס ● תגובת האחים נאוי: "ניסיון להחיות מחלוקת מלפני 16 שנה"

הילה ויסבג ודין שמואל אלמס בשיחה עם שירי פיין–גרוסמן / צילום: פרטי

החוקרת שמסבירה: אלה הסיכונים שבהכרה של ישראל בסומלילנד

שיחה עם שירי פיין-גרוסמן, מנכ"לית המכון ליחסי ישראל-אפריקה ● על הכיבוש הכלכלי של טורקיה באפריקה שעלול להעמיד את ישראל במבחן, ההתקרבות של איראן למצרים וגם המלכודות שטומנים הסינים כדי להשתלט על היבשת

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

ההצעה החדשה של פלאפון להוט מובייל: 2.3 מיליארד שקל

פלאפון מעלה את ההצעה לרכישת הוט מובייל מ-2.1 מיליארד שקל ל-2.3 מיליארד שקל, ותוחמת את זמן התגובה של אלטיס עד יום חמישי הקרוב ● המהלך מגיע בין היתר על רקע העובדה שישנן מתמודדות נוספות על רכישת הוט מובייל, ובהן דלק ישראל, קבוצה בהובלת גיל שרון וכן פרטנר וסלקום

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

פרויקט של קטה גרופ ברחוב משה סנה 29 בפתח תקווה / הדמיה: סטודיו הקוביה

מה עומד מאחורי המחיר החריג של דופלקס בשכונה בפתח תקווה?

דופלקס בשכונת אם המושבות בפתח תקווה נמכר ב־7.45 מיליון שקל ● הדופלקס בן חמישה חדרים בשטח 179 מ"ר, וזוהי העסקה השנייה בגובהה בשכונה בפתח תקווה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

"קלוד קוד": הכלי החדש שמאיים לנגוס ברווחים של ענקיות התוכנה

חברת ה־AI אנתרופיק שחררה לאחרונה את העוזר הדיגיטלי האוטונומי החדש שלה ● המהלך עורר חשש בקרב חברות התוכנה, שמניותיהן ירדו לאחר ההכרזה ●​ לדעת מומחים, הדבר עשוי לסמן על שינוי בדפוסי העבודה שאנו מכירים, אך מצביעים על שורת סיכונים הגלומים בו