ימים ספורים לפני ביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב ברק אובמה עומדת ישראל להעניק רישיון קידוחי נפט ראשון ברמת הגולן. הרישיון ישתרע על כמחצית שטחה של רמת הגולן, מקו הרוחב של העיר קצרין בצפון ועד לצמח בדרום.
בעבר הגיב הממשל האמריקאי בחריפות כשישראל אישרה בנייה במזרח ירושלים לפני ביקורו של סגן הנשיא ג'ו ביידן.
ל"גלובס" נודע כי מועצת הנפט שבמשרד האנרגיה והמים המליצה בימים האחרונים להעניק את הרישיון לחברת ג'יני בראשותו של השר לשעבר אפי איתם ובבעלות משקיעים יהודים ובינלאומיים מוכרים.
הענקת רישיון נפט באזור רמת הגולן עשויה לעורר תגובה בינלאומית קשה לאור מעמדה של רמת הגולן כשטח כבוש על-פי כללי המשפט הבינלאומי. ואולם ככל הידוע לא הייתה מעורבות פוליטית בתהליך הענקת הרישיון וסמיכות ההחלטה לביקורו הצפוי של אובמה היא מקרית.
התהליך החל בעקבות בדיקות גיאולוגיות שהצביעו על כך שבאזור דרום רמת הגולן יש פוטנציאל לתגלית נפט בהיקף משמעותי. לאור הממצאים החליט שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו בקיץ האחרון להכריז על רמת הגולן אזור פתוח לפעילות חיפושים והפקה של נפט וגז. בעקבות ההכרזה הוגשו למועצת הנפט שתי בקשות לרישיון חיפושים באזור המשתרע דרומית לעיר קצרין, בשטח כולל של עשרות אלפי דונמים.
מול חברת ג'יני התמודדה על הרישיון חברת אולטרה-אקוויטי שנעזרה בשירותי הייעוץ של ד"ר יעקב מימרן, מי שכיהן כממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות עד 2011. על-פי מידע שהגיע ל"גלובס" החליטה מועצת הנפט להעדיף את בקשתה של ג'יני משיקולים מקצועיים.
לזכייתה של ג'יני ברישיון יש משמעות סמלית מבחינתו של אפי איתם, יושב הראש של החברה. איתם, המתגורר ביישוב נוב שברמת הגולן, נלחם מול הסורים בקרבות שהתנהלו ברמה במלחמת יום הכיפורים ואף זכה בעיטור המופת בשל כך.
חברת ג'יני מוכרת בישראל כחברת האם של IEI, המקדמת מיזם להפקת נפט מפצלי שמן באזור חבל עדולם. בעל השליטה בחברה הוא המיליונר היהודי-אמריקאי הווארד ג'ונס, הנחשב לאבי כרטיסי החיוג.
ב-2010 השקיעו בחברה גם איל התקשורת רופרט מרדוק והלורד ג'ייקוב רוטשילד, המחזיקים בנתח של 5.5% כל אחד. אישיות מוכרת אחרת הוא ריצ'רד (דיק) צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב בתקופת בוש הבן, שמשמש חבר בדירקטוריון המייעץ של ג'יני.
קידוחים ברמה - חוקי או לא?
קידוחי נפט ברמת הגולן אינם מעוררים קושי משפטי מבחינת החוק הישראלי, שהוחל ברמה על-ידי הכנסת ב-1981. אלא שהחלת החוק הישראלי לא הוכרה עד היום על-ידי אף מדינה בעולם ומבחינת המשפט הבינלאומי הרמה נחשבת לשטח סורי כבוש.
השאלה אם ישראל רשאית להפיק נפט ברמה מזכירה את פרשת קידוחי הנפט באבו-רודייס בסיני - שם הפיקה ישראל נפט בשנות ה-70. מצרים לא ויתרה על דרישתה לקבל פיצויים על הנפט שהופק והנושא נותר פתוח במסגרת הסכם השלום בין המדינות. לאחרונה דווח כי שלטונות מצרים מכינים תביעת פיצויים בגין הנפט בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. בקרב מומחי המשפט הבינלאומי יש הטוענים כי הפקת נפט משטח כבוש היא בלתי חוקית ועולה אף כדי פשע מלחמה. לעומתם, פרופ' יורם דינשטיין הישראלי מבכירי המומחים למשפט בינלאומי בעולם כתב בעבר
כי הפקת הנפט עשויה להיחשב לאקט לגיטימי במיוחד כאשר הדבר נעשה לרווחתה של האוכלוסייה המתגוררת בשטח הכבוש.
