באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.
המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה.
בשונה ממודלים אחרים בארץ ובעולם, החליטו החוקרים לצייד את כל התלמידים בכיתה ז' לקחת חלק במודל החדש.
במהלך המחקר, המורים לימדו את כל החומר הלימודי, כמו ספרות, באמצעות מחשבים, כשהתלמידים צרכו את התוכן מספרים דיגיטליים וקיבלו את דפי העבודה דרך שירות המסמכים השיתופי של Google Drive.
המורים למדו להתגבר על הקושי
"אנחנו רואים שינויים בשיח הפדגוגי של המורים. זה משנה את דרכי החשיבה וההוראה של דרך הלימוד. המורים מפסיקים לחשוב שהמחשב הוא דבר מאיים, מה שהיה קיים בהתחלה והם מסתכלים על הכלים שהמחשב נותן לתהליך", אומר פלד.
הממצא המעניין היה שהמורים דווקא הצליחו להתעלות על הקושי הטכנולוגי וגם התמודדו עם החששות שלהם שהמחשבים יפגעו באוטוריטה שלהם אל מול התלמידים.
אולם היו גם חסרונות, מורים שלא עברו הדרכה, הרגישו איבוד שליטה על התלמידים. למורים היו התנגדויות להחלפת כתיבה בהקלדה במחשב והימנעות מתקשורת דיגיטלית עם התלמידים.
מאבדים שליטה על ההקשבה
המורים עצמם לא הגיבו תמיד בשביעות רצון מהמהלך הממוחשב. "בלמידה המסורתית הייתה לנו יותר שליטה על ההקשבה של התלמידה", אמרה אחת המורות לחוקרים. "קשה לי שאני נותנת משימה לא בדף עבודה ואני לא יכולה לראות אם התלמידים כותבים. קשה לי עם החוסר שליטה שאני לא יודעת מה הם עשו, אני לא יודעת אם הם נכנסו לדף העבודה במחשב או אולי הם רימו", אומרת מורה אחרת.
"צריכים לתת למורים הרגשה בטוחה בסביבה הדיגיטלית", אומר פלד. החוקרים נמצאים עכשיו בתהליכי גיוס לשנתיים נוספת של הערכה, כאשר המטרה שלהם היא לעסוק הפעם בתלמידים, מכיוון שבמחקר הנוכחי הם שמו דגש על המורים. מלבד זה, בשנה הבאה החוקרים יעלו כיתה ויפעילו את הפרויקט על תלמידי כיתות י' באותו בית ספר, לאחר שהוא פעל בשכבות ז' עד ט'.
העתיד כבר כאן?
טאבלטים, לוח מגע ענק, מדפסות תלת-ממד, שיחות וידיאו רבות משתתפים - כך אמורה להיראות כיתת העתיד. אך שנתיים וחצי אחרי שנכנסה לתוקפה תוכנית התקשוב הלאומית במערכת החינוך, שמטרתה להתאים את מערכות הלימוד לטכנולוגיה של המאה ה-21, הדרך עוד ארוכה.
במשרד החינוך נמצאים היום בפיילוט ב-100 בתי ספר הנמצאים בירושלים ובצפון ודרום הארץ. מדובר בתלמידים בכיתות ה' ו-ו' במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדעים.
השאלה הקריטית שבודקים המחקרים היא אם הטכנולוגיה עוזרת לתהליך הלמידה: "זה תלוי בשלושה פרמטרים", מסבירה בלאו: "הראשון הוא התאמה לאוכלוסייה. ילדים בעלי לקויות למידה, למשל, ילמדו יותר טוב עם טכנולוגיה שמאפשרת להם לענות על שאלות בכיתה בצורה אנונימית. השני הוא ההכשרה שמקבל צוות ההוראה. צריך להשקיע המון בהכשרת המורים. השלישי הוא החיבור בין התוכן לטכנולוגיה, כך שיהיה חומר לימודי דיגיטלי מתאים".
ואכן, במשרד החינוך פועלים להתאמת התכנים לפורמט דיגיטלי: "הגדרנו תקינה לשלוש רמות של ספרים דיגיטליים בהם התלמידים יכולים להשתמש", אומר ד"ר עופר רימון, מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. מדובר ספרים המגיעים למחשב או לטאבלט בקובץ pdf או pub. ברמה א' מדובר רק בקובץ טקסט רגיל, ברמה ב' נוספים אליו קישורים לאתרים או סרטונים. ברמה ג' מדובר בספר עם עם חיווי למורה, שיכול לראות כל מה שהתלמיד עושה, כולל קצב ההתקדמות ואפשרות לתת הוראות בתוך הספר עצמו. * האם תיחסך מההורים ההוצאה של קניית ספרי לימוד?
"ספרים ברמות א' ו-ב' צריכים לעלות הרבה פחות מספרים רגילים. ברמה ג' המערכת יותר מורכבת ודורשת יותר משאבי פיתוח. עמדתי שצריך להוזיל את עלות ספרי הלימוד".
מי צריך לפטופ כשיש טאבלט?
"הילדים מתים על זה ונהנים לעבוד עם זה. המוטיבציה שלהם גבוהה לאין ערוך מכל דבר אחר. בשיעור עם טאבלט הם מתיישבים ב"דום שתיקה". זהו, הם שלך לגמרי". כך מתארת מנהלת בית ספר יסודי שהשתתף בפיילוט אחר שהוצג בכנס צ'ייס, שנערך באוניברסיטה הפתוחה. מדובר בפיילוט של משרד החינוך בכיתה בחינוך היסודי, שמשלבת טאבלטים כחלק מתהליך הלימוד. את הפיילוט הזה חקרו ד"ר תמר שמיר-ענבל וד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך באוניברסיטה הפתוחה.
מלבד שימוש שוטף באפליקציות, ספרים דיגיטליים ושיתוף מסמכים, אחד התהליכים הלימודיים שבמסגרתו נעשה שימוש בטאבלטים על-ידי התלמידים היה הכנת סיור וירטואלי בארכיון של היישוב בו לומדים התלמידים. מצוידים בטאבלטים, הם אספו מידע בארכיון, סרקו, צילמו סרטוני וידיאו, ראיינו תושבים ותיקים ובסוף יצרו קודי QR ששולבו באתר האינטרנט של הארכיון. השימוש בטאבלטים השפיע לטובה על תהליך הלמידה בשטח.
אחת האמהות שליוותה את הילדים הוסיפה כי השימוש במכשירים הניידים הגביר את המוטיבציה ללמידה. "כל דבר שעושים עם טאבלטים מעלה מדרגה מבחינת העניין. טאבלט הוא כלי מצוין לעבוד בו בארכיון. אם הם היו יושבים בארכיון בלי טאבלטים, הם לא היו זוכרים מה הם קראו". לדברי אחת התלמידות, "ילדים שפחות מחוברים להיסטוריה יכולים ככה להתחבר לתכנים".
המורים: קשיים טכניים
אך כשמצד אחד התלמידים נהנו מהשימוש בטאבלטים, המחקר גילה כי המורים נתקלו בקשיים לא מעטים: אי תמיכה מספקת בעברית, בעיות עם יישור טקסט לימין, פתיחת קבצי וורד או אקסל באמצעות אפליקציה מובנית בטאבלטים מבוססי אנדרואיד, התנהלות בעייתית עם מסמכים משותפים ב-Google Drive ועוד. "הממצאים מראים שלא מספיק לתת הדרכה למורים, כל עוד הטכנולוגיה עדיין לא בשלה מספיק לעבודה בעברית", אומרת בלאו.
לדבריה, המורים אמנם נתפסים כמהגרים דיגיטליים, אך הם מלמדים בבית ספר שמאמץ טכנולוגיות ולכן הם מאוד פתוחים למחשבים ולדיגיטל. ולמרות זאת הם נתקלו בקשיים בעבודה עם הטאבלטים, שהצביעו על ממצאים קוטביים. מצד אחד, המורים ציינו כי לא ברור להם הערך המוסף הייחודי של הטאבלט וכי הם מעדיפים לעבוד על לפטופים כי זה חוסך הרבה זמן ועוגמת נפש. לעומת זאת, הילדים מעדיפים חד-משמעית את הטאבלטים, בין היתר בזכות יכולות המגע והמשקל הנמוך יחסית.
בשורה התחתונה, אומרת בלאו בהקשר לשימוש בטאבלטים כי "צריך לוודא שהטכנולוגיה תהיה מספיק בשלה לפני שיוצאים משלב הפיילוט ומכניסים את השימוש בטאבלטים בכיתות בהיקף רחב. זו השקעה מאוד גדולה וחבל שמחוז שלם או מדינה שלמה תשבור שיניים בגלל קשיי שפה. אין ספק שאנחנו הולכים לכיוון הזה, זה ברור, אבל צריך להיות שם רק ברגע שזה יאפשר זרימה בעבודה. מבחינה אישית, הייתי ממשיכה להשתמש בינתיים בלפטופים בכיתות".
"שההורים יקנו לילד טאבלט"
לדעת בלאו, יש צורך במהלך הסברתי של משרד החינוך כדי להגדיל את מעורבות ההורים ברכישת טכנולוגיה ניידת - לפטופ או טאבלט - כדי לשמש את הילד לא רק בבית אלא גם בכיתה: "זה לא ריאלי שמשרד החינוך יממן לפטופ או טאבלט לכל ילד. אנחנו לא חיים בפינלנד או בשבדיה. צריך לגייס הורים, כך שהמחשב הבא שהם קונים לילד יהיה נייד - לפטופ או טאבלט.
אם הורה מוצא לנכון לקנות לילד שלו אייפון - אפילו מי שבא ממשפחה ענייה יש לו סמארטפון - אז זה עניין של סדר עדיפויות אצל ההורים". לדברי רימון, מערכת החינוך רוצה לקדם את שילוב הספרים הדיגטליים בבתי הספר, אולם יש לבחון את העלויות: "אף מדינה לא תקנה לכל התלמידים את מכשירי הקצה, אבל המדינה צריכה לסבסד לתלמידים שידם אינם משגת".