עם הצטרפותה לארגון OECD, נדרשה ישראל לשפר את ביצועיה הסביבתיים, ולצמצם את פליטות גזי החממה, שמקורם בעיקר בתחבורה. בדוח שהוציא הארגון בנובמבר 2011, נכתב כי "ההוצאה הציבורית בישראל לטובת מהלכים לשיפור איכות הסביבה נמוכה ביחס לממוצע בשאר מדינות הארגון". מהלכים אלה יכולים לקבל ביטוי, למשל, באמצעות העדפת תחבורה שאינה מזהמת ומיסוי המפחית מס מכלי רכב שמזהמים פחות.
ח"כ תמר זנדברג מצביעה על ה"אבסורד" כדבריה, "שמקומות עבודה מממנים רכב פרטי בכסף ציבורי, בשני אפיקים: מימון הליסינג ומימון החניה. הטבת המס בליסינג היא למעשה כסף ציבורי, והחניות הן מרחב ציבורי שנתפס במכוניות, במקום לשמש לטובת הציבור".
במדינות רבות בעולם, יזמו ויישמו תמריצים אחרים. בהולנד, באירלנד, בארה"ב, באוסטרליה ובקנדה למשל, מוזמנים מעסיקים להציע לעובדיהם שורת הטבות ייחודיות, אם רק יוותרו על הרכב הפרטי ויגיעו לעבודה באמצעות אופניים. כך, יוכל העובד לקבל זיכוי כספי עבור כל קילומטר, לבחור כרכב חברה באופניים שאותם יספק מקום העבודה, וזאת בלי שאף אחד מהצדדים יחויב במס. המעביד, מצדו, יכול לחסוך בהוצאות, לקבל הטבות ותמריצים מהמדינה, ולשכור פחות שטחי חניה לעובדים. עליו לדאוג לחניית אופניים מסודרת, לנגישות הכנסתם למקום העבודה ואפילו למקלחות, אולם נראה כי הדבר עדיין משתלם יותר מבחינה כלכלית.
עוד נדרשת, וכאן נוגע הדבר למדינה, סלילת תשתית דרכים עירונית ובינעירונית לתחבורת אופניים בין הערים הגדולות וערי הלווין, שבהן נמצאים רוב מרכזי התעסוקה. אם נחזור לדוח OECD, הרי שהוא סיכם כך את המצב הנוכחי בישראל: מסים ירוקים תורמים חלק גדול להכנסה הכוללת ממסים. המסים הירוקים יותר מהוכפלו במונחים ריאליים בשנים 2000-2009, ובסוף התקופה המדווחת היוו 3% מהתוצר הגולמי, ו-10% מסך כל ההכנסות ממסים, נתח שהוא מהגדולים במדינות OECD. אך מנגד, כמה תוכניות תמיכה והקלות מס, בפרט במגזרי החקלאות והתחבורה, מהווים תמריצים שליליים הפוגעים בסביבה".
אילוץ כלכלי
עו"ד הנרייט פוקס, שותפה וראש מחלקת מיסוי בינ"ל במשרד ברנע ושות', סבורה שהמעבר לשימוש באופניים ככלי תחבורה מרכזי בערים, אינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, הוא גם צו השעה ואפילו אילוץ כלכלי. עו"ד פוקס חברה בהנהלה המורחבת של ועדת המסים של ארגון BIAC המייעץ ל-OECD בנוגע לזווית העסקית של החלטות הארגון. לדבריה, הדבר כרוך בשיפור התשתיות, התחבורה הציבורית והקשר ביניהן, ולא פחות חשוב מאלה - ליישומה של מערכת תמריצים כלכליים למי שיעדיף להגיע למקום עבודתו באופניים.
כמי שנולדה בהולנד וחיה שם רוב חייה, יודעת עו"ד פוקס שהשיטה הכלכלית הזו מצליחה, והיא משוכנעת שהדבר נכון גם למדינות שהאופניים אינם חלק בלתי נפרד מתרבותן, וגם למדינות חמות כמו ישראל, ולו רק בגלל שאין לנו ברירה.
"הולנד מעניקה הטבות מס לרוכבי אופניים כבר משנת 2001, והדרך הזו זוכה להצלחה אדירה. בכל פעם שעולה מחדש השאלה אם למדינה משתלם כלכלית לעשות זאת, על אחת כמה וכמה בתקופות משבר ומיתון, ההחלטה היא להמשיך במדיניות". פוקס מפרטת חלק מהכלים הכלכליים שהולנד מיישמת, המרכזית בהן היא הענקת הטבה בגין השימוש באופניים ככלי תחבורה מרכזי. כך למשל, עובד יוכל לרכוש אופנים עד מחיר של 749 אירו על חשבון החברה. המעביד יכול לפצות את עובדיו בסכום סמלי בגין כל קילומטר, ולנכות החזר הוצאות בגין תיקון האופניים, ובתנאי שלפחות 50% מסך נסיעותיו של העובד לעבודה, ייעשו באופניים. פוקס עצמה מעדיפה, גם כאן בישראל, את האופניים על כלי תחבורה אחר, למרות שבשל אי התאמתן של התשתיות, היא נתקלת בקשיים המאלצים אותה לעתים קרובות מדי לוותר עליהם ולבחור דווקא במכונית.
ח"כ זנדברג אומרת כי אחד התמריצים הוא הטבות לרוכבים לעבודה, ובכלל למוותרים על מכונית. למשל לתת לעובד לבחור אם ברצונו לקבל חניה או לקבל את עלותה כתוספת ישירה למשכורת.
לדברי פוקס, יותר ויותר מדינות כבר למדו כי "התהליך הזה הוא רק אחד האתגרים של העידן המודרני העולמי שבו גוברת מגמת העיור. מגמת ההגירה לערים מהווה מנוע צמיחה חשוב, ומערכת התחבורה המודרנית, חייבת להציע נגישות יעילה וחסכונית", היא מזכירה שאם מערכת התחבורה שלנו תפגר מאחור, יתקע הדבר מקלות בגלגלי הצמיחה.
"כאשר היכולת להתנייד למקומות העבודה נפגעת כתוצאה מפקקים ועומס, וכאשר יש מחסור בחניה, פוטנציאל הצמיחה נפגע ויש למצוא פתרון אחר, זול ויעיל יותר.
עונש בלי תמריץ
פוקס: "מדינת ישראל הטילה מס על כלי רכב מזהמים, אולם היא לא עשתה דבר לעודד במקביל את השימוש באופניים. כלומר, משרד האוצר הטיל מעין עונש על כלי רכב מזהמים, אבל שכח להעניק תמריץ למי שמוותר על מכונית פרטית".
יתרה מכך - ארגון OECD בהחלט מצפה מישראל לנקוט צעדים שכאלה".
מי שהחלה לפעול בנושא, היא עיריית תל אביב, כך הרצליה, ולאחרונה נמסר כי גם בחיפה ובקריות מתוכננים שירותי השכרת אופניים, שבילים וסידורים לחניית אופניים בסמוך לתחבורה הציבורית. היזם שיוביל את הפרויקט אמור להיבחר, כך על פי עיריית חיפה, עד סוף שנת 2013, ומועד הביצוע הסופי עדיין לא ידוע. נזכיר, כי ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר בעבר בראיון ל"גלובס" שהטופוגרפיה ההררית של חיפה אינה מאפשרת קידום פרויקטים שכאלה, ומהעירייה נמסר לאחרונה כי בדיוק משום כך, יתבצע הפרויקט לאורך העיר התחתית בלבד.
- זה לא יגרום לפגיעה בהכנסה ממס על רכב ומיסוי ההטבות?
פוקס: "הניסיון של מדינות אירופה, כמו גם ארה"ב, מוכיח שבסופו של דבר, הצעד הזה משתלם כלכלית, ולכך נוספים מגוון שיקולי יעילות כמו בריאות העובדים, זמן ההגעה ללא של פקקים ואפילו תחושת לויאליות למקום שנותן לנו אופניים על חשבונו (ראה תיבה נפרדת). הדבר שמוכיח זאת בצורה הטובה ביותר הוא העובדה שדווקא היום, בשיאו של משבר כלכלי מחריף, ממשיכות מדינות אלה להנהיג מדיניות המעודדת שימוש באופניים".
- מה תמליצי למשרד האוצר?
"הנושא עלה בעבר וטרם טופל במשרד האוצר. לדעתי חקיקת המס צריכה לתמוך ככל הניתן במעסיקים שמאפשרים לעובדיהם להגיע לעבודה באופניים, ולא רק בהטבות מס. במדינה כמו ישראל יש לבנות במקומות העבודה מקלחות ומתקני חניה, להנגיש אותם לאופניים ובתמורה להעניק לעסקים אלה הטבות מס".
לכך מוסיפה עו"ד פוקס את התכנון והתשתית: "יש רשימה ארוכה של נקודות וצרכי תשתית, בהם מסלולים ומעברים ברורים בטוחים אל המרכזים העסקיים ומקומות המגורים, הסדרת חניה לאופניים, מקלחות, תחנות מילוי אוויר, מדרכות נמוכות יותר, וכל תכנון עירוני שמביא בחשבון ניידות באמצעות אופניים. הנה, זה התחיל בתל אביב. צריך להעתיק את תוכנית האופניים כפי שהיא נעשית בתל אביב, גם לערים מרכזיות אחרות".
יתרונות למעסיק
למרות היעדר רגולציה מעודדת, הפופולריות עולה. יותם אביזוהר, מנהל "עמותת ישראל בשביל אופניים", טוען כי בארץ עולה השימוש באופניים, לפי נתוני הגידול במכירות, בקצב של 10% בשנה.
"יש פוטנציאל לא ממומש. למעט בת"א, שבה 120 ק"מ שבילים, ואחריה הרצליה", טוען אביזוהר. הוא טוען שצריך לקדם את הקישוריות בין אופניים לתחבורה, באמצעות מתן תמריצים למוותרים על הרכב ועל החניה.
- מה מרוויח המעסיק?
"עובדים שרוכבים על אופניים חולים פחות. המעסיק יכול להרוויח לא מעט אם יציע לעובדים תגמול על כל יום שבו הם מוותרים על הגעה במכונית. זה יצמצם את שטחי החניה שאותם המעסיק שוכר".
- ומה על ההוצאה על סלילת שבילים בין עירוניים?
"יש רחובות ואזורים בערים ובינן, שבהם אין צורך לסלול שביל ייעודי, אלא לאפשר נסיעה באופניים על הכביש הקיים. זה דורש חינוך נהגי מכוניות לנוכחות רוכבים".
עו"ד פוקס מוסיפה שלא מדובר בהמלצה, אלא במחויבות של ישראל ל-OECD, "הדוח האחרון, לא השאיר מקום לספק. אנחנו חייבים לעשות זאת".
- אז למה מחכים באוצר?
"באמת שאלה טובה".