גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שיווק ופרסום

דיון מכריע בענף הפרסום: "שיטת העמלות גוססת לאט"

ענף הפרסום מחפש אלטרנטיבה לשיטת העמלות ששחקה את הרווחיות ■ בכנס מיוחד שנערך היום בחנו הצדדים: האם כדאי לעבור לתשלום לפי שעות? האם שיטת הריטיינר עדיפה? ואולי השיטה הקיימת היא המתאימה ביותר לענף המקומי?

משתתפי הפאנל/ צילום:טל למברגר
משתתפי הפאנל/ צילום:טל למברגר

על רקע המשבר המתמשך והשחיקה ברווחיות בענפי הפרסום והמדיה, התכנסו הבוקר (א') בכירים בענפי השיווק והפרסום, כדי לדון בשיטות התגמול הקיימות בעולם וללמוד על החלופות הקיימות לשיטת העמלות הנהוגה בשוק כיום.

מודי כידון, יו"ר איגוד חברות הפרסום, פתח את הדברים ואמר כי "בשני העשורים האחרונים מתנהלת מעל ומתחת לפני השטח מתיחות בין המפרסמים והפרסומאים. הסיבה המרכזית למתיחות היא סביב עמלות היתר. הפרסומאים טוענים שעמלות היתר הן פרי היקפו של המשרד, ומנגד טוענים המפרסמים כי הם שותפים להיקף ולכן זכאים לחלוק עם המשרדים את העמלות. עמלות היתר הפכו להיות הסוד השמור ביותר במדינה, כולם ניסו לנחש, הפריחו מספרים לאוויר, הפריחו אגדות על עמלות דמיוניות. הנושא הפך להיות הבון-טון של המשא ומתן ביחסים בין פרסומאי ולקוח... הגיע הזמן שגם אנחנו כאן בישראל נבחן שיטות תגמול אחרות".

מיכל המאירי, מנכ"לית גיתם BBDO, אמרה בפאנל שהחלפת השיטה הקיימת היא הכרח קיומי עבור הענף, לא רק מבחינת ההישרדות הכלכלית של המשרדים אלא גם מבחינת התוצר המקצועי שהם מספקים לטענתה בסיטואציה הקיימת כיום, שלפיה הרווח של המשרד מותנה בהיקפי המדיה שהוא מוציא. "מיתמם מי שטוען כי המשרד לא מנתב לא אחת את הלקוח למדיות שנוחות ומשתלמות למשרד מבחינת גובה העמלות שאותה מדיה משלמת", היא אומרת. המאירי סבורה שמי שאמור להוביל את שיטת התגמול הם משרדי הפרסום, שעליהם מוטלת החובה לייצר את השיח הציבורי, להביא את הנתונים ללקוחות ולגרום להם לבחור בשיטות המתגמלות עבור העבודה שנעשית בפועל במשרדים ולא עבור המדיה.

אמיר גיא, מנכ"ל משותף במשרד הפרסום אדלר-חומסקי, סבור שהמפתח מצוי דווקא בידי הלקוחות, וכי מה שצריך להנחות את משרדי הפרסום זה האינטרס של הלקוחות. "נותנים יותר מדי קרדיט למשרד הפרסום אם חושבים שהוא יכול לקבוע את שיטת התמחור", הוא אומר, "אנחנו פורסים מול הלקוחות את כל השיטות והם צריכים לבחור. השאלה שצריכה להישאל היא לא איך משלמים אלא כמה משלמים".

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, טוען שלא מדובר רק בדיון כספי אלא בהרבה מעבר לכך: "זה לא דיון על רווחים שנשחקו או על עמלות שנשחקו. הדיון הוא על השאלה האם משרד הפרסום הוא באמת שותף אסטרטגי חשוב של הלקוח או שהוא יועץ שנכנס לחדר וממליץ על המדיה שממנה הוא מקבל תגמול. אנחנו לא יכולים להמשיך ככה. הלקוחות חייבים להבין מה המודל החדש שמתאים לעבודה בעולם החדש. וצריך להיות תנאי בסיסי: שמשלמים על עבודה. כשהמבנה הוא כל-כך סבוך כמו היום, אי-אפשר לעשות עבודה טובה.

"נפח המדיה לא רלוונטי"

גם בצד של המפרסמים ניכר שינוי כלשהו בהתייחסות לאופן התגמול. אלי כהן, סמנכ"ל השיווק של בנק הפועלים, עובר השנה למה שהוא מכנה "פיילוט"- ניסיון לעבוד עם שני המשרדים שלו, גיתם BBDO ואדלר-חומסקי, לתשלום לפי שעות. לדבריו, "כל העולם השתנה, ולמדוד את משרד הפרסום על-פי נפח המדיה שקנה זה לא רלוונטי. צריך לייצר סוג של מערכת יחסים שונה. כבר השנה נעבור לשיטת תגמול אחרת. הרעיון הוא שצריך לייצר שכר שמשקף עבודה. כרגע, נראה לי שהגיוני לשלם לפי שעה - אבל השיטה צריכה להיבנות ביחד. צריך לעשות פיילוט. אם הוא לא יצליח, נחשוב על משהו אחר, אבל עם העמלות - זה נגמר".

בניגוד לכך, עופר לוי, סמנכ"ל השיווק בסופר-פארם, מאמין שעולם העמלות הוא לא שיטה שמתה. "השיטה הזו גוססת לאט. גם לפרסומאי לא משנה איך קוראים למה שהוא מקבל. הוא צריך לקבל את מה שמגיע לו. מה מגיע לו? זאת שאלה טובה. הדיון הוא לא האם זה עמלות, אחוזים או עמלות יתר אלא על כמה מגיע לו. מה שיצר את הבעיה הוא שהיה בעבר איזשהו רצון טבעי של בני האנוש לקחת כמה שיותר, והפרסומאים באמת לקחו יותר מדי. הדור החדש של הפרסומאים משלם על זה".

לובטון מוסיף על כך: "אתה עובד על קמפיין ופתאום המנכ"ל מחליט שהוא לא רוצה להעלות אותו, כי הוא רוצה להוסיף 2 מיליון שקל לשורת הרווח. אני לא מכיר עוד תעשייה שעובדת ככה, לא מכיר עורך-דין שבגלל שהמנכ"ל החליט לשפר את השורה התחתונה, פתאום משלמים לו חצי. זה נכון גם הפוך - פתאום מוסיפים עוד מיליון שקל ויש לי הכנסה יותר גדולה, כשלא עשיתי כלום מעבר."

המאירי מסבירה: "הבעיה היא שאנחנו מקבלים כסף על תיווך ואנחנו לא עושים תיווך. אנחנו עושים אסטרטגיה וקריאייטיב". המאירי העבירה מתחילת השנה מערכת, שבמסגרתה העובדים ממלאים דו"ח עבודה ללקוח על בסיס של חצאי שעות, זאת כדי לדעת כמה שעות עבודה מושקעות בכל לקוח. "גילינו שיש דברים שחשבנו שהם עתירי עבודה ועבדו אליהם פחות וההפך. אני חושבת שהלקוחות רוצים לשלם עבור העבודה שמושקעת בהם. זה ינקה אותנו מהתפיסה שאנחנו מפרסמים היכן שאנחנו מקבלים יותר עמלה. לקוח שמשלם לפי שעות ישלם על מה שהוא מקבל. לא ברור עם זה יהיה יותר או פחות. אם אני המשרד עושה סרט ויראלי מדהים שמייצר שיח - הוא כרגע לא מקבל על זה כסף".

גיא סבור אחרת. לדבריו, שיטת התגמול לפי השעות לא יכולה לפעול בארץ בגלל התרבות העסקית שבה הכול נעשה ברגע האחרון. לטענתו לפרסומאי זאת שיטה טובה כי הוא יכול "לדפוק" המון שעות. ללקוח לעומת זאת, זו השיטה הזו לא בהכרח טובה. "כדי שניתן יהיה לעבוד בשיטת השעות, צריך לקוח שמסוגל לתכנן מראש את השנה הקרובה כבר בספטמבר ולדעת כבר באוקטובר כמה תקציבאים הוא צריך. במציאות של היום בארץ, ללקוח יש 'בופה חופשי'. תחת התשלום של העמלות הוא יכול לבקש מהמשרד הכול: פלנינג, עוד רעיון, עוד סרט... בחו"ל לעומת זאת, קובעים כמה סבבי קריאייטיב יש לך - אם עברת את השלישי: אתה משלם שוב. רוצה עוד סקיצה? אתה משלם מעבר למה שסוכם".

"לא רוצה לספור שעות"

גם לוי לא ממש חובב את שיטת השעות: " אני לא רוצה לספר שעות ואני רוצה שצוות הקריאייטיב הכי טוב יעבוד על הקמפיין שלי, ולא אכפת לי כמה זמן לוקח לו לייצר את הרעיון".

גיל סמסונוב, שותף במשרד הפרסום גליקמן-נטלר-סמסונוב, סבור שהלקוח לא יוכל לעמוד בשינוי התפיסתי-פסיכולוגי, שבמסגרתו הוא יידרש לחתום על צ'ק של מאות אלפי שקלים למשרד הפרסום: אני מסתכל על הדוחות של אדלר-חומסקי בתקופה שבה הם היו בבורסה - כדי להצליח להחזיק משרד אנחנו צריכים 19%. זה אומר שעל תקציב של 5 מיליון שקל לשנה, הלקוח יידרש לשלם 75 אלף שקל לחודש, על 10 מיליון שקל - 350 אלף שקל, ועל 20 מיליון שקל הוא יצטרך לשלם 300 אלף שקל. אני רוצה לראות כמה סמנכ"לי שיווק יסכימו לשלם סכומים כאלה. ברגע האמת, כשיבואו לשלם, הם יקצצו את המשרד. אני אומר בוודאות, שכאשר אנחנו נשנה את שיטת התגמול, אף אחד לא ישלם את מה שצריך לשלם".

המאירי הוסיפה עוד, כי "יש התדרדרות בתדמית הענף. יש איזו זילות. זה נובע גם משיטת התגמול, כי אם אין ערך לשעה, באים אלי למשל ומבקשים שנעשה סקירת שוק מהותית. להערכתי, צריך להשקיע בסקירה כזאת 150 שעות - 5 מיליון שקל. אמרתי למנכ"ל החברה שאינני מוכנה לעשות זאת בחינם, כאשר גורם חיצוני ייקח ממנו כ-20 אלף שקל.

"אנחנו צריכים להיות אמונים על החזרת מעמדו של הענף, לכן אני רוצה להניע שינוי. כשהלקוח משלם על מה שהוא מקבל, מעריכים אותך. אם אנחנו רוצים ענף חי, בועט ומקצועי, אנחנו חייבים לשנות את זה", סיכמה המאירי.

לובטון הציג את השורה התחתונה שלו: "בסופו של דבר הדיון על מבנה החוזה הוא משא ומתן בין אנשי עסקים. אנחנו צריכים להגיע לשולחן כאשר יודעים שאנחנו פועלים רק לפי מה שחשוב ולא עושים שילוט חוצות כי שם יש כסף. מה שצריך להוריד זה את חוסר האמון. משם כולם ינהלו מו"מ וכל אחד יגיע לחוזה שמתאים לו. אנחנו עסק, שהמטרה שלו היא להרוויח כסף. חד-משמעית - נוותר על לקוחות שאינם משלמים".

מצד הלקוח, סיכם עופר ואמר: "אני מסכים עם זה שמה שמעניין את הלקוח זה לקבל את השירות הכי טוב עם האסטרטגים הכי טובים ואנשי הקריאייטיב הכי טובים, ואני לרגע לא עסוק בפרנויה שהמשרד עושה עבורי דברים לא טובים. לצד זה, יש מו"מ עסקי: הפרסומאי רוצה להרוויח כמה שיותר והמפרסם רוצה לשלם מה שלדעתו סביר".

בסיכום הדברים נשאלים הנוכחים כיצד הם רואים את מודל התשלום בענף העוד כחמש שנים. לובטון טען שזה לא עניין שיש לטפל בו לעוד חמש שנים אלא לעוד חמישה חודשים, אחרת הענף ילך לאבדון. גם המאירי טענה, שאת העתיד צריך לייצר ולא לחכות שהוא יקרה. גיא לעומתם, אינו מאמין שאנו צפויים לשינויים משמעותיים: "אני מניח שנהיה כמו בעולם - 60% עמלות ו-40% רייטינר".

שיטות תגמול

עוד כתבות

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

BYD ATTO 3 / צילום: יח''צ

השתלטות הרכבים הסינים על השוק הישראלי עשויה להיעצר מכיוון מפתיע

נתח השוק של כלי הרכב הסיניים מתקרב ל־50%, ומותגים חדשים ממשיכים לנחות בארץ כמעט מדי שבוע ● שלושה גורמים עשויים להאט את הקצב בשנת 2027: שינוי מיסוי בבייג'ינג שיעלה את המחירים, חשש של חברות הליסינג מצניחת ערך - והירידה באהדה לסין בישראל

מטה אנבידיה ביוקנעם / צילום: Shutterstock

עד 15 מיליארד שקל: אומדן חדש מגלה כמה אנבידיה קריטית להכנסות ממסים

כלכלנים מעריכים שגביית המסים מפעילות אנבידיה בישראל השנה תהיה גדולה פי שלושה בהשוואה לאשתקד ● הסכום, שעולה על התחזיות, עשוי לממן את תוספות הביטחון

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירבה אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את טיסותיה לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

מטוסים חונים בשערי נמל תעופה ביוסטון, טקסס / צילום: ap, Ashley Landis

5 שעות של השבתה, נזק של מיליונים: מחיר תקלת התעופה החריגה בארה"ב

יותר מ-16 אלף טיסות בוטלו בארה"ב בעקבות כשל במערכת התקשורת של רשות התעופה הפדרלית ● בזמן שהממשל האמריקאי בודק את מקור התקלה וחברות התעופה סופגות הפסדים, רוב הנוסעים עלולים לגלות שהחוק האמריקאי מעניק להם הגנה מוגבלת בלבד

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

עוזי לוי מנכ''ל קבוצת מבנה / צילום: איל תגר

פרויקט הדגל של מבנה בת"א לא מצליח למכור דירות, וחמישית מהמשרדים שלה ריקים

מבנה נדל"ן סיימה את הרבעון השלישי עם מלאי של יותר ממאה דירות לא מכורות בפרויקט הסוללים בתל אביב ● הרווח הנקי לבעלי המניות ירד ב-60% בעיקר בעקבות הפסד חשבונאי מסיום הפעילות בקנדה, אך ההכנסות והרווח הגולמי עלו ● התפוסה במשרדים בבעלותה של מבנה עומד על 81.2% בלבד

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט