כשטוביה לוסקין, מנכ"ל שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם , הצהיר בראיון שהעניק באוקטובר 2010 כי אין ספק בכלל כי משדה מגד 5 יופק נפט בכמות מסחרית, רבים התייחסו לכך בספקנות. במהלך אותה תקופה גם בכלי התקשורת וגם ברשות ני"ע היו סקפטיים לגבי הדיווחים של גבעות על מציאת שדה נפט ענק באזור ראש העין, והרשות אף השעתה את המסחר ביחידות ההשתתפות של גבעות יותר מפעם אחת עד שהשותפות סיפקה נתונים שהניחו את דעתה.
המשקיעים, לעומת זאת, דווקא התלהבו מהתיאורים של לוסקין, וההצהרות שסיפק האחרון מעל מספר במות, בפני מאות רבות של מתעניינים שעקבו באדיקות אחר הנעשה בקידוח, רק שילהבו אותם עוד ועוד. כך נסק שוויה של גבעות בקיץ 2010 למעל מיליארד שקל.
היום, שנתיים וחצי לאחר הדרמה שהסעירה את השוק, התמונה נראית שונה לגמרי. מתחילת הפקת הנפט הקבועה מ"מגד 5" ביוני 2011 הופקו בקידוח כ-300 אלף חביות נפט, וגבעות רשמה הכנסות של כ-30 מיליון דולר מהנפט, שנמכר לפי הערכות לבית הזיקוק באשדוד.
מנגד, דווקא כשלשותפות יש תזרים מזומנים יציב מהשדה, השווי שלה התכווץ, והיום נסחרות יחידות ההשתתפות שלה במדד ת"א 100 לפי מחיר המשקף לה שווי של 475 מיליון שקל - פחות ממחצית שוויה בשיא. כיום, היא חזרה אל מתחת לרדאר של המשקיעים, וסביב פעילותה נוצר שקט תעשייתי.
אלא שבקרוב מאוד החלום עשוי להתעורר מחדש. השנה מתכננת גבעות לבצע שני קידוחים בשדה מגד, כאשר קידוח "מגד 6", שאמור להתבצע כקילומטר מדרום ל"מגד 5", צפוי להתחיל בחודש אפריל. מי שיעבור היום באזור כבר יראה את הטרקטורים שעובדים בשטח ומכשירים את הקרקע לקראת הקידוח.
"התחלנו עם סיכוי של 0.02%"
"גבעות עולם היא היחידה שמפיקה נפט כחול לבן, יום יום, בלי דיבורים", אומר לוסקין בריאיון מיוחד ל"גלובס". "בשדה מגד יהיו 40 בארות שיפיקו נפט (לעומת אחת בלבד כיום, ר' ש')".
ואם לפני מספר שנים עוד אפשר היה להתייחס לדברים הללו בביטול, אחרי שלוסקין כבר הוכיח כי מהשדה אכן מופק ונמכר נפט, נראה כי כבר אי אפשר לפטור אותם בהינף יד. דבריו של לוסקין גם נתמכים בדוחות משאבים, כשבזה האחרון, של חברת NSAI שפורסם במאי אשתקד, דובר על 15 בארות מפיקות, כאשר האומדן הטוב ביותר (C50) להיקף הרזברות בשדה מגד כולו הסתכם ב-15.8 מיליון חביות, ובנוסף גם כמות לא מבוטלת של גז טבעי.
בינתיים, לוסקין מנצל את השיחה כדי להסביר במה שונה קידוח מגד 6 מהקידוחים הקודמים שביצעה השותפות. "בשביל למצוא נפט צריך ארבעה דברים: מקור להיווצרות הנפט; מבנה, כמו מלכודת, שהנפט נמצא בו; בתוך המבנה צריך להיות מאגר. וכמובן שהמאגר צריך להיות חתום מלמעלה כדי שהנפט לא יברח. עושים מכפלה של הפרמטרים האלה, וכך מקבלים את הסיכוי למציאת נפט.
"בקידוח מגד הראשון, בשנת 94', התחלנו עם סיכוי של 0.02%, כי מלבד המבנה שמיפינו, שהיה בהסתברות של 70%, הסיכוי למציאת יתר הפרמטרים היה נמוך. למרבה המזל הקונספט שלנו התברר כנכון, ובמגד 6 יש לנו כבר 90%. זה כבר לא Probabilty, אלא מדרג שונה לגמרי אחרי שהפקנו כל כך הרבה נפט".
עלות קידוח "מגד 6" מוערכת בכ-15 מיליון דולר, ועלות מבחני ההפקה שיתבצעו לאחר מכן מוערכים בכ-9 מיליון דולר. בקופתה של השותפות היו בסוף ספטמבר 2012 מזומנים בהיקף של 21.4 מיליון דולר, ומתחילת השנה עלתה יתרת המזומנים של החברה ב-7.6 מיליון דולר כתוצאה ממכירת הנפט. זאת, לאחר ניכוי השקעות שביצעה השותפות בשדה ועלויות הפקה.
לוסקין מתייחס לסוגיית המימון, ובאופן עקיף גם עונה לאלו המצדדים בקידוחים בים, שם פוטנציאל התגליות הוא גבוה יותר. "בניגוד לקידוחים בים, שם צריך לשים את כל הכסף מראש לפני שמפיקים טיפה של גז, ביבשה זה סיפור אחר, כל באר מפיקה תממן את הבאר הבאה. ברגע שאתה קודח, ישר מתחילים להפיק נפט, וזה מממן את הפיתוח של יתר השדה. הפרויקט יכול להיות גדול, אבל אנחנו לא צריכים מקורות מימון גדולים".
- תכניסו שותפים לשדה?
"היו לנו הצעות שמעולם לא הסכמנו להן. אנחנו מסוגלים לנהל את השדה בעצמנו, למה לנו למכור בזול? בעלי היחידות שלנו לא יאשרו את זה. אם תהיה הצעה נכונה - נלך על זה".
- בשותפות חיפושים רבות, כמו רציו, ישראמקו ולפידות, הושקע הכסף שגויס לביצוע הקידוח בשוק ההון, עד שהגיע הזמן לבצע את הקידוח. איפה מושקע הכסף שלכם בינתיים?
"בכל ההיסטוריה שלנו אנחנו לא משחקים עם כסף. הכסף נמצא בפיקדונות דולריים בבנק, כי ההוצאות שלנו הן בדולר, ואנחנו היחידים שאת כל הכסף האישי שלנו שמנו בשותפות".
"השקענו בחזרה את הכסף שקיבלנו"
דמי הניהול שמקבל השותף הכללי, אשר כולל מלבד לוסקין גם את נגה בן דוד ושמואל בקר, עומדים על 22 אלף דולר לחודש, ו-7.5% מהיקף פעולות חיפוש נפט. בנוסף הם זכאים לשיעור גבוה של "תמלוג על" בהיקף של 20.45% מההכנסות, אולם הם יוכלו למשוך את הכסף רק לאחר שההכנסות המצטברות מהפקת נפט יהיו גבוהות בהרבה.
"אני לא יכול לחיות מהמשכורת הזו ודי עובד בהתנדבות", מתייחס לכך לוסקין בחיוך, ומיד מוסיף, "את כל הכסף שקיבלנו מהשותף הכללי הכנסנו בחזרה פנימה כדי לקנות יה"ש".
ארבעת הקידוחים הקודמים שבוצעו בשדה מגד נעשו על ידי מכונות קידוח של חברת לפידות. אבל את הקידוחים ב"מגד 6" ו"מגד 7", תבצע חברת הקידוח הרומנית S.C. DAFORA GROUP.
- למה לפידות לא מבצעת את הקידוחים?
"יש לנו ספציפיקציה ברורה, והזמנו אותם לספק הצעה לקידוח, אבל הם לא מתאימים לביצוע הקידוח הזה".
- האם מבנה הקרקע בשדה מגד יאפשר הפקת נפט בכמויות גדולות יותר מאשר היום?
"הסיבה שאנחנו רוצים לקדוח כעת קרוב ל'מגד 5' היא שנרצה להשלים ב'מגד 6' דברים שלא הצלחנו לעשות בקידוח הקודם", אומר לוסקין, ועובר להסבר הגיאולוגי: "בסביבה שלנו מבנה הקרקע הוא כזה שיש בו שברים פתוחים, וצריך להזרים חומר בשביל שנפט יזרום והשברים לא ייסגרו".
כדי להמחיש מדוע צריך לבצע את הפעולה הזאת, הנקראת FRAC, משתמש לוסקין בדימוי: "כמו שבלון ששואבים ממנו את האוויר הוא מתכווץ - כששאבנו את הנפט מהשברים הם נסגרו. השברים האלה מאוד רגישים ללחץ, ואז הם נסגרים. הזרמנו לתוכם חומר שמשאיר אותם פתוחים ברדיוס של מאות מטרים, ואז הם פחות רגישים וכל המערכת נשארת פתוחה.
"בזכות ה-FRAC הצלחנו להכפיל את ההפקה וזה דבר קבוע. בגלל בעיות טכניות לא הצלחנו לבצע את זה בכל השכבות ב'מגד 5', אבל ב'מגד 6' נוכל לבצע FRAC בשכבות האלה".
כמו לרבים אחרים, גם ללוסקין יש טענות על הבירוקרטיה הישראלית, ולא רק על פרק הזמן הנדרש כדי לקבל אישור של הוועדה המחוזית לקידוח, מה שאילץ את השותפות לדחות במספר חודשים את תחילת הקידוח. "הנפט שאנחנו מפיקים הוא נפט קל עם הרבה גז. אם לא הייתה בירוקרטיה, היינו בונים תחנת כוח קטנה שמופעלת בגז, ומוכרים את החשמל. אבל חברת החשמל צריכה לאשר לנו את זה".
במסגרת תוכנית הפיתוח העתידית של השדה יש ללוסקין תוכנית גם לגבי הגז. "הנפט שנפיק יישאב לטרמינל מרכזי שבו יהיה מתקן הפרדה מהגז. הנפט, שמגיע היום לבית הזיקוק במשאית, יגיע אליו בצנרת. הגז יעבור תהליך עיבוד, בצורה שבה הוא יוכל להיכנס לצנרת הולכת הגז הארצית. אנחנו כבר עובדים עם נתג"ז לגבי זה".
