גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המשך מגמת הנסיגה בשיעור הצמיחה, הירידה בייצור התעשייתי ובפדיון ענפי המשק, הגבלות המשכנתאות החדשות וירידה נוספת בשיעור האינפלציה, יצרו את התנאים הדרושים להפחתת שיעור הריבית במשק כבר החודש", כך טוען נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יהודה אלחדיף בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש מארס על כנה ברמה של 1.75%.

אסף שאול, סמנכ"ל השקעות באלפא פלטינום קרנות נאמנות העריך כי "מדובר בדחייה בלבד ובחודש הבא כבר נחזה בהורדת ריבית של בנק ישראל. אי שינוי הריבית צפוי לפגוע באופן קל בלבד בשוק בטווח הקצר, ובעיקר המק"מים, שכבר גילמו חלקית את ההורדה בעקבות ההערכות".

גם יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות שותף לדעה כי בחודש הבר פישר יחליט להוריד את הריבית. "בנק ישראל בחר להמתין חודש נוסף בטרם יתבקש לנקוט בצעדים מרחיבים וזאת על אף המדד הנמוך מהצפוי והירידה המתמשכת בייצוא, ייסוף השקל ומצוקת מקורות האשראי בסקטור העסקי.

עוד הסביר פריימן: "ההאטה באירופה, לצד החשש מהצמצום הצפוי בתקציב האמריקאי שעלול לפגוע בצמיחה בארה"ב ישפיעו על המשק הישראלי. לכן בנק ישראל מעדיף כרגע לשמור תחמושת ליום גשום במיוחד. במקרה בו ייסוף השקל ייפגע בייצוא, צפוי בנק ישראל להפעיל את נשק הריבית כמכשיר מהיר לבלימת המגמה. מרבית הבנקים בעולם לא נקטו בשינוי במדיניות המוניטרית, ולכן גם בנק ישראל בחר שלא לבצע כל שינוי ולהותיר את הריבית ברמה של 1.75%".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון תומך בהחלטת בנק ישראל וטוען כי בועת מחירי הדיור עמדה לנגד עיניו של פישר כאשר החליט להותיר את הריבית על כנה. "על אף הציפיות בשוק להפחתת ריבית והסיבות שלכאורה מצדיקות הפחתת ריבית, האיום המתגבר מפני התנפחות בועת הדיור, מחייב זהירות יתר של הבנק ולפיכך טוב עשה בנק ישראל שבחר להמתין חודש נוסף ואולי אף יותר, בטרם יחדש את תהליך הפחתת הריבית".

עוד הוסיף פגוט: "על אף סימני ההאטה הגוברים במשק והאינפלציה שהתפוגגה, מחיר הטעות של ליבוי מחירי הדיור הוא כבד. לכן זהירות היא קריטית. לדעתנו קיימת בעיה מסוימת בשקיפות של בנק ישראל בתהליך החלטת הריבית. מצב זה הופך כל החלטת ריבית לטוטו פרוע. לראיה, כמחצית מ-21 מחזאי הריבית סברו כי פניה של הריבית כלפי מטה, התופעה חוזרת על עצמה חודשים ארוכים. בנק ישראל צריך לשפר את ניהול הציפיות של הפעילים בשווקים כמקובל אצל הבנק המרכזי האמריקאי. רבים בשוק טעו בפרוש צעדי המפקח על הבנקים לטיפול בשוק הדיור בשבוע שעבר וראו בהם טיפול כירוגי במחירי הדיור הגואים שיאפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית, בעוד המפקח על הבנקים ייעד צעד זה בראש ובראשונה על מנת להגן על יציבות המערכת הבנקאית בתרחישי קיצון".

"אומנם הסיכון למשבר ירד, אך להערכתנו ירד גם הסיכוי להתאוששות חדה לאחריו", מעריך אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים. "כלומר, גדל הסיכון לצמיחה איטית ממושכת יותר, סביבה שדורשת סביבת ריבית נמוכה יותר. יתכן ופישר מעדיף להותיר כעת את הריבית משום שהוא מאמין שלאחר לכתו חברי הועדה יהיו אגרסיביים יותר כלפי מטה ולכן הוא לא ממהר?"

גולן ספיר, משנה למנכ"ל סיגמא בית השקעות להחלטת הריבית מעריך כי "הקרב הוא בין הנדל"ן לדולר או בין בועת הנדל"ן למלחמת המטבעות העולמית. שני מרכיבים מרכזיים אלה סותרים זה את זה בהחלטת בנק ישראל. המשך ניפוחה של בועת הנדל"ן בכסף זול מעודדת השארת הריבית על כנה ואולי אפילו מסמנת את מועד תחילת העלאות הריבית. מאידך, שער החליפין שקל / דולר הקורס הולך ומקשה על היצואנים. גם כך היצוא הישראלי הוא המרכיב החזק בצמיחת התוצר הנדרש כל כך לשמירה על גרעון סביר".

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי: "ההחלטה להותיר את הריבית על כנה מצביעה על כך שבנק ישראל מודאג לעת עתה יותר מהאפשרות של ליבוי בועת מחירים בשוק הדיור מאשר מהאפשרות של החרפת ההאטה במשק וגלישה למיתון. עם זאת, ייתכן כי כבר בחודש הבא נראה הורדת ריבית נוספת. לאור המצב בשווקים הגלובליים ואי הודאות הגיאו-פוליטית בישראל, חשוב להמשיך לשמור על חשיפה לנכסים הנחשבים סולידיים, כגו"ן אגח ממשלתיות, למרות הריבית הנמוכה במשק".