גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העליון דן בשאלה עקרונית: מתי נדרש צו איסור פרסום גורף?

נקבע כי האפשרות שצו איסור פרסום על שמו ופרטיו של חשוד יופר באינטרנט, מהווה שיקול לגיטימי המאפשר להוציא צו איסור פרסום גורף על כל פרטי הפרשה

האפשרות שצו איסור פרסום, האוסר על פרסום שמו ופרטיו של חשוד בעבירה פלילית, יופר ברשת האינטרנט, מהווה שיקול לגיטימי המאפשר לבית המשפט להוציא צו איסור פרסום גורף על כל פרט מפרטי הפרשה - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין חדשני, המאזן בין זכות הציבור לדעת לבין הגנת הפרטיות, בתחום מדיניות בתי המשפט בהוצאת צווי איסור פרסום על חקירות רגישות.

השופטים עוזי פוגלמן, יצחק עמית ואסתר חיות החליטו, עם זאת, לבטל צו איסור פרסום גורף שהוציא בית המשפט המחוזי בתיק פלילי, ולצמצמו כך שהאיסור יכלול רק את פרסום שמו ופרטיו של החשוד.

פסק הדין עוסק במטפל שנעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בקטינה ילידת 2006 בעת שטיפל בה. בית משפט השלום בתל-אביב הוציא צו איסור פרסום על כל פרט מהפרטים בתיק. לאחר מכן פירסם אחד מאתרי החדשות באינטרנט ידיעה קצרה על הסיפור, מבלי לציין את שמו של החשוד, ואולם היא הוסרה כעבור זמן קצר.

בהמשך נסגר התיק נגד החשוד מחוסר ראיות, ואז התבקש בית המשפט להסיר את צו איסור הפרסום, כך שניתן יהיה לפרסם את פרטי החקירה מבלי לציין את שמו של החשוד.

ואולם, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציון קאפח, החליט להותיר על כנו את צו איסור הפרסום המלא, בנימוק ש"הואיל ולשיטת רשויות החקירה והתביעה אין ראיות מספיקות להעמדה לדין, אין עניין ציבורי בחשיפתו של אירוע שכלל לא ברור אם התרחש".

איזון בין עקרונות יסוד

"סוגיית האיסור לפרסם פרטים מזהים של אדם שנחשד בפלילים מצריכה איזון בין עקרונות יסוד וזכויות חוקתיות הניצבות משני צדי המתרס", כתב השופט עוזי פוגלמן. "מהעבר האחד נמצא הכלל הנובע מעיקרון-העל בדבר פומביות הדיון בבית המשפט. עיקרון זה מכתיב שככלל, פרטיו של הליך שיפוטי, כמו גם זהות בעלי הדין, יהיו גלויים וחשופים לעיני הציבור.

"פומביות הדיון נועדה להבטיח שקיפות ולשמש מנגנון בקרה על טוהר ההליך השיפוטי ואיכותו. יש בה כדי לחזק את אמון הציבור במערכת השפיטה. מן העבר האחר עומדות זכויות האדם לכבוד, לשם טוב ולפרטיות. כנגזרת של הזכות לחירות עומדת לכל אדם חזקת החפות כל עוד לא הואשם והורשע. אין ספק כי זיהוי של אדם כחשוד בפלילים פוגע בשמו הטוב ובפרטיותו ועלול לגרום לו נזק רב וחסר תקנה".

התיקון לחוק בתי המשפט שהתקבל לפני שנה, קובע פוגלמן, מאפשר לבית משפט למנוע את זיהויו של חשוד בפלילים, בהתקיים שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון דורש מהחשוד להראות שעלול להיגרם לו "נזק חמור" כתוצאה מן הפרסום.

פוגלמן מדגיש כי אין די בכך שעלול להיגרם לחשוד "נזק רגיל" כדי לאפשר את מתן צו איסור הפרסום. השאלה אם מדובר ב"נזק חמור" מתבססת בין היתר על נסיבותיו האישיות של החשוד, מצבו הפיזי והנפשי; אופי עיסוקו של החשוד ואם הוא כרוך במגע עם אנשים; אם החשוד הוא איש ציבור (שאז הנזק שהפרסום יגרום לו רב יותר); אם יש לו ילדים קטנים שהפרסום יפגע בהם ויגביר את הפגיעה בו; אם יש לו עבר פלילי רלוונטי (שאז הפגיעה בו קטנה); סוג העבירה וחומרתה; ומשקל הראיות שנאספו לתיק החקירה.

התנאי השני הוא שראוי להעדיף את מניעת הנזק החמור על פני העניין הציבורי שבפרסום. כדי לקבוע את מידת העניין הציבורי בפרסום ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות המעשים שהחשוד נחשד בהם; עד כמה פרסום שמו או פרטי הפרשה עשוי להעמיד את הציבור על המשמר ולהשפיע על התנהגותו; אם מדובר באיש ציבור, שאז יש לציבור עניין רב יותר בפרשה; אם יהיה בפרסום כדי להביא לקידום החקירה ולבירור האמת - למשל, אם הפרסום עשוי לעודד קורבנות נוספים להתלונן; משקלן של הראיות שנאספו נגד החשוד; מועד הגשתו הצפויה של כתב האישום; ועד כמה פרטי הפרשה זכו לפרסום לפני הגשת הבקשה לאיסור פרסום.

לדעת פוגלמן, "ככל שהעניין הציבורי שבפרסום רב יותר, כך יידרש המבקש-החשוד להוכיח כי הנזק החמור שעלול להיגרם לו - הן מבחינת ההסתברות להתרחשותו הן מבחינת מידתו - הוא רב יותר".

בהתייחסו לקושי לאכוף צווי איסור פרסום בעידן האינטרנט, קובע פוגלמן: "איננו עיוורים למציאות הווירטואלית ולקשיי האכיפה הניצבים בפני מי שמבקש להשליט את מרות הדין על הנעשה במרחב המקוון", כותב פוגלמן, "אלא שבניגוד לדעה הרווחת, חופש הביטוי באינטרנט אינו מוחלט. הקהילה הווירטואלית מקיימת אמנם צורות פעילות שונות ורבות, כגון חדרי צ'ט ופורומים, בלוגים ואתרי תוכן; ואולם, תשומת-הלב של המשתמשים מרוכזת בעיקר בפורטלים ובספקי תוכן מרכזיים. ככלל, אלה מקיימים פיקוח על התכנים המתפרסמים בהם".

בהתייחסות עקיפה לפרשת האסיר X בן זיגייר, מציין פוגלמן כי "אין להתעלם מכך שכאשר מדובר בפרשה שיש בה כדי להניע את אמות הסיפים או בפרשה שצפויה לעורר תהודה נרחבת במיוחד החורגת מגבולות המדינה - יש מקום לדעה כי בעידן האינטרנט לא יהיה בהוצאתו של צו כדי למנוע ממידע על אודות הפרשה להפוך במהרה לנחלת הכלל. חשיפת חקירה בעלת עניין, ולצדה האפשרות לפרסם באינטרנט מידע באופן אנונימי, מגבירות את החשש שזהותו של חשוד תיחשף חרף איסור פרסום שהוטל בעניינו".

מסקנתו של בית המשפט היא שהאפשרות שצו איסור הפרסום יופר ברשת האינטרנט היא שיקול רלוונטי המאפשר לבית המשפט להורות על הטלת צו איסור פרסום גורף - על פרטי הפרשה כולה, ולא רק על שמו ופרטיו של החשוד. "אפשרות לכך שהפרה תתרחש אינה בבחינת הצדקה שלא לאסור על הפרסום אם איסור כזה נדרש עניינית".

"זליגה" של פרסומים

בעניינו של המטפל קובע בית המשפט כי "בהינתן אופיה של הפרשה - חשד כי מטפל בגיל הרך ביצע עבירת מין במטופלת - סביר להניח כי פרסומה יעורר עניין בקרב ציבור ההורים שילדיהם מטופלים בידי מטפל גבר".

ואולם, "משאסר בית המשפט לפרסם כל פרט מזהה של החשוד, הרי שבהיעדר פרסום מזהה מצד כלי תקשורת אמין, גם אם תתרחש 'זליגה' מפירה של פרסומים בדבר זהותו - יהיו פרסומים אלה בגדר שמועות או חשדות גרידא".

לפיכך הורו השופטים להתיר פרסום פרטי הפרשה מבלי ציון שמו של החשוד וכל פרט שיביא לזיהויו.

השופט יצחק עמית ציין כי "הסבירות לחשיפת זהותו של החשוד אינה קטנה, בני משפחתו וידידיו הקרובים מודעים לפרשה, ויש להניח כי בעקבות הפרסום יתחיל 'רחש-בחש' לגבי עיסוקו בתחום הטיפול".

עם זאת, לדבריו, "יש להבחין בין אי-פרסום פרטים מזהים או פרטים אחרים, לבין אי-פרסום הפרשה עצמה. אי-פרסום גורף אודות עצם ההתרחשויות משמעו 'תיקים באפלה'. תוצאה זו קשה להלום הן מבחינת המשפט הרצוי של זכות הציבור לדעת, והן מבחינת האפשרות המעשית לכלוא את המידע בעולם האינטרנטי הרוחש".

השופטת אסתר חיות ציינה כי "יש בסיס לטענה כי צו איסור פרסום שניתן בשלב החקירה, פוקע לא רק במקרה שבו הוגש כתב אישום, אלא גם במקרים שבהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום ותיק החקירה נסגר. אז חוזר על כנו הכלל, ועיקרון פומביות הדיון חל במלואו.

"פרסום הנעשה לאחר שהתקבלה החלטה שלא להעמיד לדין, מקהה את הפגיעה בשמו הטוב של החשוד לשעבר, משום שיחד עמו מתפרסמת, מטבע הדברים, גם ההחלטה כי נמצא שאין מקום להגשת כתב אישום בעניינו". (ע"פ 8225/12).

עוד כתבות

בנימין נתניהו במליאת הכנסת הריקה בצל הקורונה / צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת

היועצת לענייני חרדים של רה"מ נדבקה בקורונה; שהתה בסביבת נתניהו לאחרונה

4,247 חולי קורונה מאומתים בארץ, מספר הקורבנות עלה אתמול ל-15 ● רבקה פאלוך, היועצת של נתניהו לענייני חרדים, נמצאה חיובית לנגיף הקורונה, לאחר שבעלה אושפז עם המחלה ● פיילוט בדיקות הקורונה ברשתות השיווק הוקפא ● המשטרה עורכת סיורים מוגברים בשכונות חרדיות

אלה נזקי הווירוס לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם בפברואר / אילוסטרציה: שאטרסטוק

לראשונה בשוק הפנסיוני: תשואה חודשית שלילית דו-ספרתית לחסכונות הציבור

עפ"י אומדנים בשוק, שוק הגמל רשם תשואות שליליות של 12%-10% מתחילת מרץ - החודש החלש זה יותר מ-20 שנה ● שוק קרנות הנאמנות פדה החודש 40-35 מיליארד שקל ואיבד כמעט רבע מנכסיו

נמל התעופה בן גוריון, ריק מנוסעים / צילום: RAMI AMICHAY, רויטרס

חזרתם לארץ באמצע רילוקיישן ואינכם יכולים לשוב לחו"ל? אלה דיני המס שיחולו עליכם

עוצר הטיסות בשל מגפת הקורונה קירקע בארץ ישראלים רבים שעובדים בחו"ל ושנחשבים לתושבי חוץ לצורכי מס • האם כעת הם ייחשבו לתושב ישראל לחיובם במס, אף שהם מבצעים "עבודה מרחוק"? • "גלובס" בדק אם אנשי הרילוקשיין עלולים למצוא עצמם במשטר מס חדש

לוגו הוט 2019

תקלת האינטרנט בהוט: החיבור חזר, אך הלקוחות עדיין חווים איטיות

התקלה הביאה לגל של פניות למוקדי החברה, שממילא עובדים במתכונת מצומצמת בשל הוראת משרד התקשורת ומשרד הבריאות ● הוט: "אנו ממשיכים לפעול לייצוב הרשת במהירות ומצרים בפני כלל לקוחותינו"

ישראל כץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

מינוי כ"ץ: לדרג המקצועי באוצר מחכה תקופה לא קלה

מי שחושב שעצמאות הדרג המקצועי באוצר חיונית לצורך הוצאת המשק מהמשבר שנקלע לתוכו, צריך להיות מודאג ממינויו של ישראל כ"ץ לשר האוצר

פרויקט פינוי בינוי של דוניץ ביד אליהו / צילום: האחים דוניץ

המשבר יוצר הזדמנויות: 13 מניות נדל"ן בסיכון נמוך יחסית

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בנק ההשקעות ווליו בייס, פרסם בעקבות המשבר ולקראת חג הפסח סקירה הכוללת המלצות על מניות סולידיות באופן יחסי, בארבעת תחומי נדל"ן: מסחרי, משרדים, ענף הלוגיסטיקה ומגורים ● מהן המניות המומלצות שלו ?

שוטר מקומי אוכף את הסגר ברחבי הודו / צילום: רויטרס

האם יכול להיות שראש הממשלה בהודו הורה על סגירת האינטרנט?

צווי החירום יוצרים בכל העולם חרושת שמועות ● לפעמים השמועה של אתמול היא המציאות של מחר ● המשרוקית של גלובס

קריית יערים / צילום: מ"א קריית יערים

מ"ווהאן הישראלית" לאפס נדבקים: כך ניצחה קריית יערים את הקורונה

אחד מתושבי קריית יערים נדבק מקרובת משפחה שהגיעה מצרפת, והמחלה החלה להתפשט במהירות ביישוב ● בשיחה עם "גלובס" מסביר ראש המועצה המקומית יצחק רביץ כיצד נבלמה ההדבקה באמצעות כמה צעדים קשים

שער ברנדנבורג שומם. בגרמניה דואגים למענקים לעצמאים שנפגעו ממשבר הקורונה / צילום: Michael Sohn, Associated Press

בינתיים בברלין: ממלאים טופס באינטרנט, ותוך ימים ספורים אלפי אירו כבר בבנק

בזמן שבישראל מתמהמהים, עיריית ברלין מקצה מיליארד אירו לפיצוי העצמאים בעיר באופן מיידי כדי למנוע מעגל אכזרי של פשיטות רגל וקריסת עסקים • מדובר במענקים, לא בהלוואות, וזכאי להן כל עצמאי או בעל חברה שמעסיקה עד חמישה עובדים

דירוג אג"ח/ צילום: שאטרסטוק

דעה: הזדמנות? האם האג"ח הקונצרניות יתקנו מעלה לאחר המשבר

הנה, אנחנו בעיצומו של משבר וירוס הקורונה ופרמיית הסיכון נפתחה שוב, וחזק ● על בנק ישראל להתערב בשוק כדי לספק לו נזילות, ולמטרה זו בלבד ● השאלה היא אם כדאי לנצל את התשואות הגבוהות לפידיון שמעניקות הקונצרניות עקב המשבר

נפתלי בנט / צילום: אוסף התצלומים הלאומי

בנט רוצה להשתמש בטכנולוגיה של NSO כדי לדרג סיכויי הדבקות של אזרחים

המערכת היא חלק מתכנית לאומית להתמודדות עם נגיף הקורונה שחיבר שר הביטחון, נפתלי בנט, ואשר אותה פרסם הבוקר ● על פי בנט "מדובר במערכת מידע מרכזית, שלתוכה "נשפוך" את כל המידע. לכל אזרח ישראלי יהיה מעין "ציון הידבקות" בין 1 ל10 אשר מתאר בכל נקודת זמן את הסבירות שאותו אזרח נושא את נגיף הקורונה"

יקבי כרמל / צילום: תמר מצפי, גלובס

יקבי כרמל: אחד מעובדי המפעל באלון תבור חולה קורונה

העובד שהה בבידוד בשבוע וחצי האחרונים ● החברה: "העובד הוא ממחלקת האריזה, אין קשר בינו לבין תהליכי ייצור היינות, ואין שום חשש כי הוא עלול לגרום להדבקות קהל הלקוחות או המפיצים"

עוגה בצורת נייר טואלט במאפייה Schuerener Backparadies בעיר דורטמונד שבגרמניה / צילום: Bernd Thissen, AP

קורונה, אבל קצת אחרת. תמונות מכל העולם שיגרמו לכם לחייך

מגפת הקורונה ואי-הוודאות פגעו קשה מאוד במדינות ברחבי העולם ● למרות הייאוש וגם ברגעים המרים ביותר, הרוח האנושית והיצירתיות מצליחות לשרוד ● צפו בתמונות

ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות בארה"ב / צילום: AP

התחזית הרשמית בארה"ב: "בין 100 ל-200 אלף איש ימותו מקורונה"

כך אמר ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המרכז לטיפול באלרגיות ומחלות זיהומיות (CDC) בארצות הברית בתכנית "מצב האומה" ב-CNN ● "המודלים שלנו נותנים את התרחישים הגרועים ביותר ואת התרחישים הטובים ביותר. המציאות נמצאת איפשהו באמצע"

מסיבה ישראלית־וירטואלית שהתקיימה בסוף השבוע ב"האנגר", עם חדרים שונים   / צילום: צילום מסך

הטרנד החדש: מסיבות וירטואליות. ויש כבר מי שעושה מזה כסף

מגבלות התנועה בסין חיזקו את טרנד מסיבות האונליין בהשתתפות מאות ואלפי אנשים מבודדים ● התופעה מתחזקת באירופה, כשסטים של דיג'ייז ומסיבות משודרים בסטרימינג למאות אלפים ● השלב הבא - מסיבות בסביבה וירטואלית כשהאווטרים שלנו חוגגים עד כלות

אסף עסיס / צילום: תמונה פרטית

״אני נכה קטוע רגל, פינו אותנו מגוש קטיף, עברתי המון קשיים - אבל כמו זה? אף פעם"

אסף עסיס, בעלי עסיס משתלות מגדל בשיגרה 80 דונם של גידולים חקלאיים, בעיקר עציצי נוי ותבלינים, סמוך לאזור התעשייה הדרומי של אשקלון ● "יש לנו 700 אלף עציצים, וכל זה אמור להיזרק לפח. אין אצלנו חיי מדף" ● עסקים במשבר

מקדונלדס. צילום: רויטרס

אחרי הפסקה של שבוע: מקדונלד'ס ישראל חוזרת לפעילות משלוחים

הנציגות הישראלית של הרשת מסרה כי לאחר שהשירות הושבת למשך שבוע שלם על רקע משבר הקורונה, מחר יחזרו המשלוחים לפעילות ● הוחלט כי רק שישה עובדים ישהו בכל מסעדה שתוציא משלוחים

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

אתגר 14 הימים של "גלובס" / צילום: unsplash, גלובס

מחסור בקונדומים וגירושים בסין: הצטרפו לאתגר 14 הימים של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום:  אלכס גמבורג

נתניהו ויתר על מילטון פרידמן וסובב לפקידים את היד: מאחורי הקלעים של תוכנית החילוץ

עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל והלחץ הכבד מהקהילה העסקית, דרך יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ותוכנית הסיוע האמריקאית, הם בין הגורמים שהביאו לשינוי עמדתו של ראש הממשלה - שהתנגד תחילה להרחבה תקציבית