מגעים להסדר טיעון בין הפרקליטות לבין השופט לשעבר דן כהן, הנמצא בפרו. על פי פרסומים, אמור כהן לשוב לישראל, להודות בלקיחת שוחד מחברת סימנס, לרצות עונש של ארבע שנות מאסר, ולשלם קנס בגובה של מיליוני שקלים. כהן דורש מהמדינה לשחרר כספים שלו שהוקפאו על ידה בעבר, בסך 7 מיליון דולר, בחשבונות בנק בפנמה.
עסקת הטיעון המתגבשת עם כהן, ששימש בעבר שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, באה כשנתיים לאחר שנשיא פרו הפך את החלטת בית המשפט המחוזי של לימה, לאפשר את הסגרתו של כהן לישראל. בין ישראל לפרו אין אמנת הסגרה הדדית, ולפיכך בכל הליך נדרש שיתוף פעולה קונקרטי בין רשויות האכיפה.
כהן נמלט מישראל ב-2005 לאחר שנחשד כי בעת שכיהן כדירקטור בחברת החשמל פעל שלא כדין לזכיית סימנס במכרזים. הוא מואשם בישראל בלקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. כהן נעצר בפרו ב-2009, בעקבות בקשות ההסגרה שהעבירה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
כתב האישום נגד כהן הוגש בינואר 2009, במקביל לבקשה שהוגשה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב דאז, אורי גורן, להוצאת צו שיפוטי המאשר את הצורך בהסגרתו לצורך העמדה לדין בישראל.
מאחר שלישראל ולפרו אין אמנת הסגרה הדדית, היה צורך בהליך שיפוטי שיאשר את בקשת רשויות האכיפה בישראל. החקירה נגד כהן התנהלה במשך מספר שנים ברשות ניירות ערך.
החשדות נגד כהן התעוררו במהלך חקירה בפרשה אחרת, שנגעה לאיש העסקים עזרא הראל ולחשדות בשוחד מחברת הנדל"ן רוגוזין. במהלך חקירה זו התגלה מארג חברות-קש שהפעיל לכאורה כהן עצמו, שכיהן באותה עת כדירקטור ויו"ר ועדת הנכסים בחברת החשמל. ימים אחדים לאחר שנחקר באזהרה ברשות ניירות ערך, נמלט כהן לפרו ולא שב מאז. לאחר תום החקירה ב-2007 נבחן החומר בידי פרקליטות מיסוי וכלכלה, ועל דעת פרקליט המדינה דאז, ערן שנדר, הוחלט להגיש נגד כהן כתב אישום. במקביל הועברה בערוצים דיפלומטיים בקשת הסגרה לשלטונות פרו.
כתב האישום נגד כהן כולל 4 פרשות - 3 מהן פרשיות שוחד וקבלת דבר במירמה, ואחת נוגעת לשיבוש מהלכי משפט. באישום זה נטען כי כהן שיקר במהלך עדות שנתן שלא באזהרה בחקירת רשות ניירות ערך, בשאלה האם כמה מחברות-הקש הרלוונטיות היו בשליטתו. עד להימלטותו מהארץ נחשב כהן (70) לאחד מבכירי עורכי הדין בתחום האזרחי והמסחרי, ולפרקליט מפולפל, מבריק וערמומי. בין השנים 1978 ל-1981 הוא שימש כשופט מחוזי בבאר-שבע, ואולם הוא הועמד לדין משמעתי ופרש לשוק הפרטי.