מדי יום ראשון, מיד אחרי ישיבת הממשלה, מתכנסת ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן. עשרות הצעות חוק עולות בה מדי שבוע, והוועדה קובעת אם הקואליציה תתמוך בהן כשיובאו לאישור הכנסת, ובכך חורצת את גורלן לשבט או לחסד. הוועדה היא אחד המקומות שבהם כישוריו של הפרקליט הממולח נאמן, כמו גם הסיבות שהביאו את ראש הממשלה למנותו לתפקיד, באים לידי ביטוי אופטימלי.
בראש ובראשונה זו הנאמנות לנתניהו. "מתוך ארבעים הצעות חוק שעולות מדי שבוע, שתיים-שלוש הן תמיד בעלות פוטנציאל לבלגן", מסביר אחד ממשתתפי הוועדה איך העסק עובד. "כשעלו הצעות בעייתיות ונאמן גילה שלעמדת נתניהו אין רוב, או שנדרשת כאן פשרה לא צפויה, הוא היה מושך זמן או מוצא סיבה לדחות את הדיון. בזמן הזה פרח לרנר, יועצת ראש הממשלה לענייני הכנסת, הייתה יורדת ללשכת ראש הממשלה שנמצאת קומה למטה, או עושה טלפונים מחוץ לחדר, כדי לבדוק מה אומרים נתניהו או מקורביו; ואז חוזרת ומעדכנת את נאמן ישירות לאוזן או באמצעות פתקים".
- זה לא תיאום שמצופה משר משפטים ומראש ממשלה?
"אולי, אבל בפועל שרי משפטים לפניו היו הרבה פחות לויאליים. הם התעקשו על האג'נדה שלהם או רצו לעזור לחברי כנסת מסוימים. זה תפקיד סופר רגיש, וראש ועדה עם סדר יום עצמאי ומחויבויות פוליטיות משלו יכול לגרום הרבה כאבי ראש לראש ממשלה. נאמן היה מאה אחוז נאמן לנתניהו. הוא לא חשש למעמד שלו ולא הרגיש צורך לתת דין וחשבון לאף שר. נכון, גם לו הייתה אג'נדה, והוא ניסה לקדם כמה שיותר חקיקה ימנית, אבל הוא ידע בשביל מי הוא נמצא שם".
"כשנאמן היה מזהה התנגדות בנושא שחשוב לו להעביר, הוא היה מתאם מראש עם אחד השרים שעבדו איתו צמוד, שיגיש ערר על ההצבעה לוועדת השרים לענייני חקיקה. זה היה אבסורדי, כי אותו שר שתמך בהצעת החוק הגיש עליה גם את הערר. למה זה נעשה? כדי שההצעה תישאר בתחומי הוועדה, ונאמן יוכל להעלות אותה שוב בזמן שנוח לו. היו מקרים שזה היה ממש קרב מוחות. מי יגיש ערר ראשון ולאן, ומי יירדם בשמירה. העררים היו מוכנים כבר בזמן הישיבה כדי להיות מוגשים ראשונים, ולקבוע עובדות בשטח".
- אבל למה שראש הממשלה יקבור הצעה שנאמן מעוניין בה? לא אמרת שהם מתואמים?
"יכול להיות שלנתניהו היה נוח שהדברים נסגרים אצל נאמן והוא לכאורה לא מודע להם. היו עליו גם לחצים פוליטיים, כך שאם הצעת חוק הייתה עלולה לגרום למשבר קואליציוני או ליצור סערה מיותרת מבחינתו, הוא לא היה מתעקש עליה. בניגוד לאג'נדה המדינית והכלכלית, מבחינה משפטית אין לראש הממשלה כזו אג'נדה ברורה, וחקיקה מתחומי המשפט בערה בו פחות. נתניהו למד דבר או שניים מאז הקדנציה הראשונה שלו. הוא לא הביא את נאמן בשביל לקדם אידיאולוגיה, היו לו בשבילו תוכניות אחרות".
איש הסוד של נתניהו וליברמן
מה בדיוק ביקש נתניהו להשיג עם מינויו של נאמן לתפקיד שר המשפטים ב-2009? המטרה הראשונה הייתה להרגיע את אביגדור ליברמן לפני שהוא חובר לציפי לבני בהקמת הקואליציה. כחלק מהמשא ומתן הקואליציוני התעקש ליברמן על המשך כהונתו של פרופ' דניאל פרידמן כשר משפטים, גם אם היה זה על חשבון מכסת השרים של ישראל ביתנו.
נתניהו, לטענת מקורבים אליו, שקל אז למנות לתפקיד את גדעון סער, שעמו היה באותה תקופה ביחסים טובים. סער מחובר היטב לאליטות המשפטיות (הוא שימש בעבר כעוזרה של עדנה ארבל בזמן שהייתה פרקליטת המדינה) ומינוי שלו היה, לשיטתו של נתניהו, עושה אותו חסין מפגיעתה של "כנופיית שלטון החוק".
מאותה הסיבה הוא גם חשש למנות שר לעומתי כמו פרידמן. בסביבתו של אהוד אולמרט מאמינים שמינוים של חיים רמון ואחר כך של פרידמן לשרי המשפטים בממשלתו, תרמו למוטיבציה של רשויות החוק להדיח אותו מהשלטון באמצעות חקירות פליליות.
והדבר האחרון שרצה נתניהו (למוד פרשת בר-און ופרשת עמדי, שליוו אותו בקדנציה הראשונה) היה לקומם עליו את המערכת באמצעות מינוי פרובוקטיבי. את נאמן, שהוצע על-ידי רובי ריבלין כמועמד של פשרה ונתפס כמתון יותר מפרידמן, אימצו שניהם בשמחה. ליברמן אפילו כינה אותו באותם הימים האדמו"ר של ישראל ביתנו.
נתניהו סומך עליו. האגדה מספרת שנאמן אחראי להסכם בין ביבי לשרה, שבמסגרתו יושרו ההדורים ביניהם לאחר פרשת הקלטת הלוהטת. העובדה שעד היום לא דלף מהסכם זה דבר - בהנחה שהוא קיים כמובן - היא כנראה הוכחה ניצחת לדיסקרטיות של האיש. בהמשך חיבר נאמן מסמך הבנות סודי בין נתניהו לבין אריאל שרון, לפני שמונה שרון לשר החוץ, וגישר בין נתניהו לאהוד ברק כשביקשו להקים ממשלת אחדות.
גם ליברמן סומך עליו. בחקירתו במשטרה סיפר ליברמן כי נאמן היה הפרקליט שעמו נועצו מקורביו לפני שהקימה בתו מיכל את חברת מ.ל. סחר בינלאומי. עוזרתו האישית של נאמן היא זו שרשמה את החברה, שפעילותה מככבת בתיק ליברמן. סביר להניח שליברמן לא התנגד לרעיון, ששר המשפטים, גם אם הוא מנוע מלהתערב בחקירה, קשור בדרך לא דרך לתיק; בבחינת אם לא יועיל, בטח לא יזיק.
בסביבתו של נאמן, אגב, הבהירו בעבר בשיחות סגורות כי לא הייתה כל התערבות מצד השר בכל הקשור להחלטות בתיק, ולכן אינם רואים בעייתיות בקשר העקיף של נאמן לתיק. מה לעשות, אנחנו מדינה קטנה; הם מסכמים את הנושא, כולם איכשהו קשורים לכולם, וההפרדה נעשתה.
"נאמן הוא אחד האנשים הכי מקושרים בעולם הכלכלה והמשפט הישראלי", מנתח פרקליט בכיר. "להרבה אנשים חשובים יש בכספת חוות דעת של עו"ד נאמן, ואנחנו פשוט לא יודעים מזה. ובכל זאת הוא השיג פחות משציפו לנוכח מעמדו. קחי את פרידמן, שהיה ההפך הגמור ממנו - עוצמתו הגדולה הייתה בחולשתו. פרופסור אמריטוס, חתן פרס ישראל שישב בבית וכתב ספרים, איזה לחץ כבר היה אפשר להפעיל עליו?
אצל נאמן חולשתו היא בעוצמתו. הוא כל-כך מקושר, ולהרצוג פוקס נאמן, הפירמה הענקית שהוא בא ממנה, יש כל-כך הרבה אינטרסים וכל-כך הרבה ערעורים שתלויים ועומדים בעליון, שאת לא יכולה באמת לדעת מה השיקולים שמניעים אותו. אז תגידי שהמניות שלו במשרד הוחזקו בנאמנות עיוורת כל השנים, ואני אגיד לך שעל זה כבר אמרו בתנ"ך 'יאללה יאללה'".
הירושה, השרה וזכות העמידה
כשתורכב הממשלה החדשה ילך נאמן הביתה. הוא כבר בן 73 ואפשר לומר שמיצה את התפקיד. למרות היחסים הטובים עם נתניהו, ספק אם יש לראש הממשלה הפריבילגיה לשמור תיק למינוי מקצועי, בימים שבהם חברי הליכוד מאיימים לעשות לו אינתיפאדה אם יישארו בחוץ, לנוכח דרישתו של יאיר לפיד להקטין את הממשלה.
הוא משאיר עכשיו בית משפט עליון שמרן יותר, לאחר שאפשר את מינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון באמצעות קידום "חוק גרוניס", שאפשר לנשיא בית המשפט העליון להתמנות לתפקיד גם אם נותרו לו פחות משלוש שנים לסיום הקדנציה. נראה שבעצם המינוי של נשיא עם השקפת עולם כשל גרוניס פעל נאמן בעקיפין לצמצום זכות העמידה; נושא שלא הצליח לקדם בדרכים אחרות.
בנאום שנשא לסיכום הקדנציה מעל בימת הכנסת הוא קרא לחברי הכנסת לפעול לטובת רפורמה נוספת שחשובה לו ושלא זכתה להגיע לכדי ביצועה - חקיקת חוק יסוד: השפיטה, שיאפשר בין היתר לכנסת לאשרר מחדש, ברוב של 65 חברי כנסת, חוק שנפסל על-ידי בג"ץ. מעניין לראות אם שרת המשפטים המיועדת ציפי לבני תרים כאן את הכפפה. וח"כ רותם מסכם: "היו לנאמן המון הצעות חוק ורעיונות שלא הושלמו, אבל אם אגיד על מה חבל, השרה הבאה בטוח לא תטפל בזה".
הכתבה המלאה - במגזין G