מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, הצליחה לעצבן לאחרונה לא מעט אנשים, ולהדאיג רבים עוד יותר. מאייר הודיעה לעובדי חברת האינטרנט שבראשה היא עומדת, כי החל מחודש יוני הקרוב הם לא יוכלו יותר לעבוד מהבית. מאות מעובדי החברה שעובדים חלק מהשבוע או כולו מהבית, יצטרכו לפקוד בכל יום את משרדי החברה או שיפוטרו.
שכירים רבים שעובדים מהבית - באופן מלא או חלקי - חוששים כעת כי חברות נוספות ימהרו אף הן לצאת בהכרזות דומות. בישראל, למשל, חברת קומברס "רעננה נהלים", והזכירה לעובדיה כי נאסר עליהם לעבוד מהבית, וכי עליהם להקפיד להגיע מדי יום למשרדי החברה.
מהלך מעבר לעבודה מהבית הולך ותופס תאוצה במדינות רבות. לשיטת עבודה זו יתרונות רבים: כך, למשל, היא מגבירה את המוטיבציה של העובדים, מפחיתה משמעותית את ההיעדרויות, יוצרת תדמית חיובית לארגון, מקטינה את זיהום האוויר (פחות עובדים שנוסעים לעבודה מדי יום), מאפשרת איזון בין בית ועבודה ואף הוכחה כתורמת להעלאת התפוקה. מצד שני, היא לא נטולת חסרונות: תחושת השייכות לארגון של אנשים העובדים מהבית נפגעת והיא מצריכה יישום של שיטות הדרכה ושיטות פיקוח חדשות ובעיקר - מקשה על מנהלים ריכוזיים.
מעניין לציין כי בישראל אין נתונים מלאים על היקף ההעסקה מהבית. בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2011 ציינו 2.2% מהעובדים כי הם עובדים מהבית - אך לא ניתן לדעת מהנתונים כמה מהם שכירים וכמה עצמאים. כמו-כן, הנתונים מתייחסים לאנשים שעובדים כל השבוע מביתם, ולא כוללים אנשים שעובדים רק חלק מהשבוע מביתם. על-פי נתוני חברת המחקר פורסטר, שיעור העובדים מהבית בארה"ב נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, וכיום כ-34 מיליון אנשים עובדים מהבית לפחות פעם בשבוע. על-פי התחזיות, מספר זה יכפיל עצמו עד 2016.
גם אם המספרים המדויקים בישראל לא ידועים, ההערכות הן שגם כאן - בדומה לארה"ב - התופעה הולכת ומתרחבת, כשיותר ויותר חברות מאפשרות לעובדיהן לעבוד מהבית.
"מעסיקים מנצלים הזדמנויות"
וכעת נשאלת השאלה: האם המהלך של מאייר הוא נקודתי, או שהוא מרמז על מגמה שיכולה להשפיע גם על ישראל? מלי אלקובי, מנכ"לית חברת דינמיקס המתמחה במתן פתרונות לארגונים בתחום האיזון בין עבודה לחיים הפרטיים, מציינת כי מאייר רוצה לנער את החברה שבראשה היא עומדת. כלומר, צעד בעל אופי נקודתי, שקשור ליאהו.
"הטיעון המרכזי של מאייר הוא שההחלטות והאינטראקציה במשרד, ואפילו הפגישות במסדרון, קריטיות להצלחת החברה ולשיפור הביצועים והפרודוקטיביות. מכאן, ניתן להבין שמאייר סבורה כי העובדים של יאהו שעובדים מהבית אינם פרודוקטיביים מספיק", אומרת אלקובי. "מחקרים מראים שעבודה מהבית דווקא מגבירה את היעילות. יש כאן ניסיון נואש לשפר את יעילות החברה והשורה התחתונה על-ידי צעד קיצוני שיעורר פחד וגם יוביל להתפטרות של חלק מהעובדים".
אלקובי מציינת עוד כי ברגע שארגון נאחז רק בנראות ובשיטה הישנה של "אתה כאן שעות ארוכות וכך אפיק ממך יותר תועלת", הוא חוזר לשיטות העבודה הישנות, שטומנות בחובן בזבוז זמן והתעסקות בלהיראות טוב בעיני המנהל והקולגות.
"מה שמאייר צריכה להתמקד בו הוא שיפור שיטות הניהול ולא טרפוד הגמישות והעבודה מהבית, שכה קריטית בעידן העבודה המודרני. מבלי להכיר לגמרי את הסיטואציה, אפשר לראות שמאייר עצמה שוגה בתפיסה שלה בנוגע לאיזון וסדרי עדיפויות, שכן היא עצמה חזרה לעבודה מחופשת לידה אחרי שבועיים והקימה לעצמה בתוך המשרד חדר לתינוק ולמטפלת על-מנת שתוכל להמשיך לעבוד הרבה שעות", מציינת אלקובי.
- מנכ"לים נוספים ילכו בעקבותיה?
"לא. הנטייה היא להגדיל את היקף העבודה מהבית ואת הגמישות. כשהילדים שגדלים היום מול מסכים יגדלו, אני מניחה שהליכה לעבודה במשרד תיראה להם כדבר מטופש. מבחינה טכנולוגית, אין שום בעיה ליישם היום עבודה מהבית באופן מוצלח. יותר ויותר ארגונים מגלים את הדרך הזו, שמשתלבת בין הטרנד הירוק לרצון לחזור לחיים יותר שפויים, ולרצון לאזן בין עבודה והחיים פרטיים. מאייר ודומיה לא יצליחו ללכת נגד המגמה הזו, הרעיון של לחזור אחורה אינו הדרך הנכונה".
גם פרופ' יצחק הרפז, דיקאן ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי באוניברסיטת חיפה, מאמין שהצעד שבו בחרה מאייר שגוי, ושהיא תיאלץ לשנות את עמדתה. "יש נגדה ונגד הצעד התקוממות גדולה. אלו הם יחסי ציבור מאוד גרועים לחברה ולהערכתי, היא תחזור בה".
- האם צעד כזה לא יגרום למנכ"לים אחרים ללכת בעקבותיה?
"כשיש אווירה של פאניקה, מעסיקים מנצלים הזדמנויות. עכשיו שוק העבודה נוטה לכיוון המעסיקים, ויש כאלו שיראו בתקופה הזו הזדמנות לעשות שינויים כאלו".
הרפז מאמין אף הוא ששוק העבודה ימשיך וילך לכיוון של עבודה מהבית. "לעבודה מהבית יש יתרונות רבים. הגמישות בשיטה הזו טובה בעיקר לנשים. סקר שעשינו ב-2006 הראה כי בקרב נשים העובדות בענף ההיי-טק הפכה העבודה, לראשונה, לדבר החשוב ביותר, לפני המשפחה. זה התאפשר כתוצאה מהגמישות שנותנת לנשים אפשרות לממש את עצמן, עם פחות נקיפות מצפון. מה שקורה ביאהו ובקומברס זה רק אפיזודה בלתי ברורה שצפויה לחלוף. זו לא מגמה שצפויה להתחזק".
