בית המשפט המחוזי מרכז קבע ביום חמישי האחרון כי קק"ל, מינהל מקרקעי ישראל וחברת יכין חקל, שבשליטת יורשי המיליארדר סמי שמעון, לא גזלו קרקעות השייכות כביכול ליורשים של נספי שואה.
השופט אחיקם סטולר דחה את התביעה שהגישו יורשי משפחה שנספתה בשואה, בטענה כי נגנבו ממשפחתם קרקעות בשטח 20 דונם בעמק חפר אותן רכשו בשנת 1935. על-פי פסק הדין, הקרקעות שרכשו נמצאות ביישוב בית ינאי בבעלות היורשים, ולא ביישובים נוספים כפי שטוענים היורשים.
בני הזוג חיים ועטה מדליה היו זוג רופאים מליטא, אשר הצטרפו לקבוצת יהודים ליטאיים שהתאגדו במטרה לרכוש קרקעות בישראל ולעלות ארצה ולעבדן. הקבוצה התקשרה עם קק"ל באמצעות נציגי הסוכנות היהודית על מנת לרכוש את הקרקעות.
הקבוצה אף התקשרה בהתאם להוראות קק"ל עם יכין חקל, על מנת שתכשיר את הקרקעות, תיטע בהן פרדסים ותטפל בהן עד שיעלו לישראל. אלא שהמנוחים לא זכו להגיע לישראל ונספו בשואה. שני ילדיהם הצליחו להימלט מאימת הנאצים טרם פרצה המלחמה ולעלות לישראל.
בחודש אוקטובר 2008 מסר ד"ר ניסן שריפי דוח שערך עבור החברה לאיתור נכסי נספי שואה, באשר לקרקעות נטושות במושב הדר עם בעמק חפר. בדוח נכתב כי קבוצה בת 22 אנשים מליטא, ובהם מדליה, רכשה נחלות בנות 20 דונם כל אחת.
ד"ר שריפי הגיע למסקנה כי בני משפחת מדליה היו בעלים של זכויות חכירה במושב הדר עם.
בעקבות דוח שריפי פורסמה בעיתון "הארץ" בחודש נובמבר 2008 כתבת תחקיר תחת הכותרת: "מוסדות המדינה פעלו כגנבים במחתרת ביחס לרכוש נספים בשואה", כאשר בעקבות הכתבה הגישו יורשי משפחת מדליה את התביעה.
בתביעה דרשו יורשי משפחת מדליה מבית המשפט להצהיר כי בין בני הזוג מדליה שנספו בשואה לבין קק"ל נחתם חוזה חכירה לרכישת נחלה בת 20 דונם בעמק חפר בשנת 1935, וכי ליורשיהם החוקיים זכויות בנחלה בת 20 דונם ביישוב הדר עם.
לטענת התובעים, לאחר שהמנוחים רכשו את הקרקעות, דאגו הנתבעות להעלים כל רישום על שם בעלי הזכויות ומיהרו למכור את הפרדסים שרכשו, "תוך ניסיון לשבש עקבות מכל מין וסוג שהוא לעניין קרקעותיהם".
עוד נטען כי קק"ל ויכין לא רשמו את שמות הרוכשים בטאבו בניגוד להתחייבותן הקודמת, וזאת במטרה לרמוס את זכויותיהם של המנוחים.
עוד נטען בתביעה כי הסוכנות היהודית, קק"ל ויכין הסכימו פה-אחד להעביר חלק מהקרקעות לטובת הרחבת כפר ידידיה, ועל כן ביטלו את ההסכם שנחתם בשנת 1935 לגבי קרקעות שבעליהן "נשארו באירופה, ובירור גורלן ידרוש זמן רב".
בתביעה נטען כי בהרף-עין בוטלו זכויותיהם של עשרות ואולי מאות יהודים אשר רכשו נחלות בישראל בתמורה מלאה, אך נרצחו על-ידי הנאצים.
המינהל וקק"ל טענו מנגד כי לא נמצאו מסמכים הקשורים לבני משפחת מדליה באף יישוב באזור עמק חפר, פרט ל-20 דונם ביישוב בית ינאי, שהן האדמות אותן רכשו בני הזוג מדליה, הנמצאות כיום בבעלות יורשיהן.
החברה לאיתור נכסי נספי השואה טענה במהלך ההליך המשפטי כי הדוח שערך עבורה ד"ר שריפי אינו נותן מענה לעיקר השאלות העובדתיות והמשפטיות העולות בהקשר לקרקעות שרכשו 22 חברי הקבוצה הליטאית, וכי ד"ר שריפי לא איתר את מסמכים רלוונטיים מהותיים.
לטענת החברה, עיתון "הארץ" בחר לפרסם את ההשערות הבלתי מבוססות והלא מהימנות שנכללו בדוח כעובדה מוגמרת. עוד טענה החברה כי הפרסום בעיתון הוליד את התביעה שהוגשה על סמך ספיקולציה שגויה.
סטולר מצא כי המסמכים שהוצגו מעידים כי קבוצת הליטאים שרכשה קרקעות בעמק חפר בשנות ה-30 רכשה אותן בישוב בית ינאי. "טענות התובעים הקושרות את המנוחים מדליה להדר עם או כל יישוב אחר מלבד בית ינאי מבוססת על תיזה שנרקמה בדוח שריפי מבלי שתהייה מבוססת על ראיות של ממש".
עוד קבע סטולר כי דוח שריפי לא מצביע על כל ראיה ישירה לפיה המנוחים מדליה רכשו או חכרו מקרקעין שאינם בבית ינאי. "לא ניתן לקשור את המנוחים מדליה ל-20 חלקות של יהודי אירופה שנותרו ללא בעלים, רק משום שליטא היא חלק מיבשת אירופה", ציין סטולר בפסק הדין.
עוד קבע סטולר כי הסיכוי שהמנוחים רכשו קרקעות מלבד בבית ינאי הם קלושים, מאחר שהסכם החכירה עליהם חתמו אסר על החזקה בחלקה שנייה. "התובעים מנסים לנתק את הקשר בין 20 הדונם שרכשו, לבין הקרקע בבית ינאי".
סטולר הוסיף כי "לא די בכך שהתובעים לא הציגו את המסמכים התומכים בעמדתם, אלא שגם העדים שהעידו מטעמם לא הצליחו לשפוך אור על הפרשה. החברה לאיתור נכסי נספי שואה, שהינה בעלת עמדה נייטרלית מתוקף חוק נכסים של נספי שואה, התנערה לחלוטין מדוח שריפי".
סטולר דחה את התביעה ופסק כי התובעים ישאו בהוצאות משפט בסך 70 אלף שקל.
קק"ל והמינהל יוצגו בידי פרקליטות מחוז תל-אביב. חברת יכין חקל יוצגה בידי עורכי הדין מנחם אברמוביץ ויונתן דורי ממשרד המבורגר-עברון ושות'.