כניסתו הצפויה של נפתלי בנט למשרד התמ"ת, יוצרת דריכות בסקטור העסקי ובקרב ארגוני העובדים. בנט לא הסתיר אמנם את רצונו לכהן כשר אוצר, אולם חלק ניכר מהאג'נדה הכלכלית-חברתית שהציג ניתן ליישום דווקא באמצעות תיק התמ"ת, ולפי כל ההערכות הוא לא מתכוון לשבת בחיבוק ידיים.
בנט, נזכיר, תומך מובהק בהפחתת מכסים וסבור כי מדובר ב"אחת הדרכים הזולות, הצודקות והיעילות להגברת התחרות במשק ולהפחתת מחירים"; הוא תומך בהגמשת שעות העבודה כך שבפועל ניתן יהיה לעבוד מעל ל-12 שעות ביום וגם בסופי שבוע; הוא תומך בקיצור שבוע העבודה כך שביום א' יפעלו בעיקר שירותי מסחר ותחבורה; הוא תומך בהחזרת תוכנית ויסקונסין לשילוב מקבלי קצבת הבטחת הכנסה בשוק העבודה; הוא תומך בהגבלת זכות השביתה לפחות בשירותים חיוניים וסבור כי ועדי עובדים נחוצים רק במקרה של עובדים חלשים או מעסיקים עושקים.
בהתאחדות התעשיינים מבהירים היום (א') כי הם צופים שיתוף פעולה טוב מאוד עם בנט, כמי שמגיע מהסקטור העסקי וכמי שמכיר את התעשייה מקרוב. עם זאת, תמיכתו של בנט בקיצור שבוע העבודה כבר עוררה לאחרונה את חמתם של התעשיינים וגררה תגובות קשות. גם תמיכתו בהסרת מכסים צפויה להיתקל בלא מעט התנגדויות.
"אנחנו מוכנים להורדת מכסים, אבל זה חייב להיעשות בצורה הדדית עם מדינות העולם. אנחנו לא מוכנים להיות הטמבלים היחידים בשכונה", אמר ל"גלובס" אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.
כשחייק נשאל האם בנט לא מזוהה מדי עם ענף ההיי-טק שלא בדיוק מאפיין את מרבית המפעלים בתעשייה ואת הצרכים שלה, הוא אומר: "גם בהיי-טק משלמים מים, חשמל וארנונה, גם בהיי-טק זקוקים לחוק חזק לעידוד השקעות הון וגם בהיי-טק זקוקים למדען הראשי ולכלים שיסייעו להם לשיווק בעולם. אתה גם לא יכול לקיים תעשיית היי-טק בלי תעשיית מזון", הוא אומר ורומז כנראה על כך שבנט תומך כאמור בהפחתת מכסים גם בתחום המזון.
מי שמרוצה עד הגג מהמינוי הצפוי של בנט הוא נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. לדבריו, הוא "מאוד מסכים" עם מדיניות הדרגתית של הפחתת מכסים בכפוף לתקופת הסתגלות עבור ענפים שצפויים להיפגע מכך. לין תומך גם בקיצור שבוע העבודה, אך מתנה זאת בשמירה על התפוקות בתעשייה ומבהיר כי ניתן לעשות זאת באמצעות תגבור משמרות. לדבריו, התנאים הנוספים הם שמירה על סך שעות העבודה בשבוע וסנכרון עם מערכת החינוך.
ניכר שלין מעודד בעיקר מעמדותיו של בנט ביחס לארגוני העובדים והוא תולה בו לא מעט תקוות בתחום: "אני חושב שבשנים האחרונות הפרו את האיזון בין זכויות המעסיקים לזכויות העובדים. צריך להבין: כדי שאפשר יהיה לתת יותר לעובדים, ואנו רוצים לתת יותר, המגזר העסקי צריך להמשיך לצמוח. מי שיידע ליצור את התנאים כך שלא יפריעו למגזר העסקי להתפתח ולמצות את יכולותיו תוך איזון נכון בין הזכויות, יהיה שר תמ"ת טוב".
להסתדרות, לעומת זאת, יש לא מעט סיבות לדאגה. הפחתה נוספת של המכסים עלולה לפגוע בעובדי התעשייה והדבר מהווה עילה לסכסוך עבודה; "הגמשת שעות העבודה" עשויה להתברר כביטוי מכובס לגידול במספר שעות העבודה שנחשב גבוה ממילא בהשוואה בינלאומית; הפעלה של תוכנית ויסקונסין שלא באמצעות שירות התעסוקה תיתפס בהסתדרות כניסיון לייבש את השירות הממשלתי וצמצום זכות השביתה היא כבר בגדר הכרזת מלחמה. גם רפורמה במגזר הציבורי, אם תיעשה שלא בהסכמה מלאה, תעמיד את התותחים בשורה.
המבחן של בנט: יישוב סכסוכי עבודה
בנט, כאמור, לא בדיוק חובב איגודים מקצועיים. "על ארגוני העובדים להגן על זכויות העובדים החלשים", כתב בעבר בתשובה לשאלת "גלובס" על האפשרות שיפעל להגבלת זכות השביתה. "עם זאת, רבים מהם מטפחים זכויות יתר לסקטורים שהביטחון התעסוקתי והתנאים שלהם טובים לאין ערוך מאלו של רוב הציבור. המציאות שבה ועדים גדולים גובים מהציבור עלויות עודפות של מיליארדים, היא שלעצמה חוסר צדק חברתי", הוסיף.
לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, שמייצגת מעסיקים גדולים במשק וניצבת מול הסתדרות בעימותים רבים, בנט יכול לייצר פתרון קל ליישוב סכסוכים משמעותיים במשק מבלי להידרש לחקיקה מיוחדת או לקרב מול העובדים.
שמואלביץ מבהירה כי כבר היום החוק מעניק סמכויות לממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת לשמש כמגשר ואף כבורר בסכסוכי עבודה, אלא שהפונקציה הזו כמעט שלא בשימוש. "הממונה על יחסי העבודה (שלמה יצחקי - ש.נ) כמעט לא מתערב כיום בסכסוכים והתוצאה היא שביה"ד לעבודה הופך לכתובת הראשונה ליישוב סכסוכים. אם שר התמ"ת ימנה לתפקיד דמות שמהווה אוטוריטה בתחום יחסי העבודה, לצורך העניין הנשיא לשעבר של ביה"ד הארצי לעבודה סטיב אדלר, ניתן יהיה למנוע שביתות ואובדן של ימי עבודה", היא אומרת.
