בפעם הבאה שבה כלב ירחרח את היד שלכם, אתם יכולים לנחש שהוא לא רק מנסה ללקט מידע. יש אפשרות שהרחרוח - הקצב והעוצמה שלו - הוא הדרך של הכלבלב להעביר לכם מסר מסוים.
חוקרים מאוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב בארה"ב, גילו לאחרונה כי פונקציית הרחרוח מהווה למעשה שיטת תקשורת לא מוכרת בין בעלי חיים. אם בעבר ההנחה הייתה כי החיות מעבירות מידע על-ידי הפרשת ריחות שונים, וחיות אחרות קולטות את המידע, הרי שכעת מסתבר שהחיות גם מעבירות מידע באמצעות פעולת הרחרוח עצמה.
"נראה כי כיוון שאנחנו, בני האדם, לא משתמשים כך במנגנון הרחרוח, הצלחנו לפספס במשך כל השנים את ההתנהגות הזו בחיות", אומר ד"ר דניאל ווסון מאוניברסיטת קייס ווסטרן, החוקר הראשי של המאמר. לדעתו, למרות שלבני אדם אין פעילות רחרוח לצרכי תקשורת, למידתה אצל עכברים תאפשר לנו לפתור חידות רבות לגבי מוקדי התקשורת במוח.
החוקר מעריך שהתקשורת אצל עכברים היא חלק חשוב מההתנהגות שמגדירה את ההיררכיה החברתית. ווסון גילה כי כאשר שני עכברים מתקרבים אחד לשני, העכבר הדומיננטי מרחרח יותר בעוד העכבר הפחות דומיננטי מרחרח פחות. אם העכבר הפחות דומיננטי מסרב לעשות זאת (מסרב להצדיע למפקד, לצורך העניין), יהיו לכך השלכות והעכבר הדומיננטי ינהג כלפיו באגרסיביות.
התנהגות כזו, שבה חיה אחת מאותת על כוחה והשנייה צריכה לתת סימן שהבינה למי יש יותר כבוד, מוכרת מאוד אצל חיות. אצל קופים למשל, קוף דומיננטי יחבוט באגרופיו בחזהו. הקופים האחרים אמורים להבין מכך שאין טעם להסתבך איתו, ולאותת לו שהבינו זאת.
כיוון שמחקרים רבים על תרופות וטיפולים חדשים, גם בתחום מחלות הקשורות בנפש ובקשר החברתי, מבוצעים על עכברים, חשוב לא לפספס פן נכבד כל כך בהתנהגות שלהם. ב-1970 התגלה כי עכברים מתקשרים ביניהם בצפצופים בתדרים שמחוץ לטווח השמיעה שלנו, ומאז נחקרו בהרחבה השפעות שונות על מנגנון התקשורת הזה - תרופתיות, גנטיות, גירוי מוחי, נזק מוחי. עם זאת, בכל התקופה הזו, מנגנון הרחרוח הוזנח.
הגילוי מעלה גם שאלות עם השלכות נרחבות יותר כמו - האם בני האדם מפספסים לגמרי תקשורת מורכבת המתרחשת בין חיות? בני אדם אוהבים לחשוב על עצמם כייחודיים מבחינת השפה והקשרים החברתיים שלנו. האם באמת אנחנו כל כך ייחודיים?
ציירי לך שפם
לעכברים יש גם איבר חישה שלבני האדם אין - שפם. חשיבות השפם לעכברים במרחב היא כמעט כמו העיניים לבני האדם: כל שערת שפם ממופה באזור אחר במוח העכברי.
עכברים נולדים כשהם אינם יכולים לשלוט באופן מלא בתנועות השפם, כפי שתינוקות בני אנוש אינם יכולים לשלוט בכל גופן ברגעיהם הראשוני. מחקרים חדשים גילו כי כאשר עכבר-תינוק הולך לישון, השפם שלו זז במהירות באופן לא רצוני, בצורה דומה לתזוזה של העיניים של אדם כשהוא חולם. השפם של העכבר שרק נולד לא סתם זז מצד לצד - תנועותיו מורכבות. "נראה שהמוח של העכבר המתפתח, עובד קשה בלילה כדי למפות את הקשר בין הקלט החושי שלו לבין המוח, שמשתנה תדיר תוך כדי כך שהחיה גדלה פיזית", אומר פרופ' מרק בלומברג מאוניברסיטת איווה בארה"ב, שביצע את המחקר, "סביר להניח שמשהו כזה קורה גם אצל התינוק האנושי".