לילך סונין מתגעגעת לשני החתולים שלה. הם נשארו בדירה של בן הזוג לשעבר, זה שנפרדה ממנו לפני חודשיים. מאז ועד יומיים לפני הפגישה שלנו, היא הסתובבה בין סאבלטים ודירות חברים, לא המקומות שאליהם אתה לוקח איתך את חיות המחמד שלך.
עכשיו, סוף-סוף, יש לה בית. הוא עדיין חף כמעט מכל רהיט, ובסלון ניצבים רק כורסה אחת ושני כיסאות עץ, כשברקע מסך טלוויזיה בגודל ממוצע.
הפרעתי לה באמצע שידור חוזר של "אמריקן איידול". את רוב החפצים שלה עוד לא הספיקה להעביר מדירתו של האקס, ובמקביל, קיבלה החלטה לא לרכוש שום דבר חדש, חלק מתפיסת הקיימות החדשה שלה, זו שנשאבה לתוכה בשנתיים האחרונות כשכיסתה בין היתר את תחום איכות הסביבה של חדשות 2. אפילו את תיק נעלי העקב שלה איבדה, כנראה באחד מחילופי קורות-הגג שלה בחודשים האחרונים.
אפשר לומר במידה רבה של דיוק שאין לה כמעט כלום כרגע, פרט לשקט נפשי. במידה לא פחותה, אפשר להגיד שאת כל חוסר הנוחות והטלטלה הגדולה שעברו עליה היא עצמה יזמה, במטרה ברורה להשיג בדיוק את זה.
אחרי 8 שנים בחברת החדשות, כמגישה וכתבת, ו-3.5 שנים עם אלירן קנולר, צלם טלוויזיה, לילך סונין, עוד מעט בת 39, עזבה את כל משענות הנוחות וה יציבות שאדם מבקש לעצמו - עבודה מתגמלת בחברה יוקרתית ומבוקשת וחיי זוגיות ארוכים - פירקה את כל החבילות שהרכיבו את חייה, המקצועיים והאישיים.
"זה כיף. אני מרגישה כמו אחרי צבא", היא קורנת. "קצת לחזור לגיל 20. בינתיים אני באופוריה, עוד לא הגעתי לחרדה. כלכלית אני לא לחוצה, כי תמיד חסכתי, יש לי גם דירה משלי שאני משכירה וגם פיצויים לא רעים בכלל מ-8 שנים של עבודה. להתפרנס אני אצליח. מקסימום עוד כמה חודשים אני אחזור לעשות משהו שלא הכי בא לי עליו".
- הייתה חפיפה בין ההחלטה שלך לעזוב את חברת החדשות לבין סיום מערכת היחסים?
"כן, זה קרה די באותו זמן. הייתי צריכה לנקות את כל מה שלא עשה לי טוב. הגעתי למסקנה שמשהו לא נכון. שיש יותר מדי מקומות של חוסר התאמה וקונפליקטים שחזרו על עצמם. מהיום הראשון זה לא היה אמור להסתיים בנישואים, כי אלירן גרוש וכשנפגשנו הוא אמר לי שהוא לא מתכוון להתחתן יותר. להיפרד מגבר אחרי 3.5 שנים, זה חצי גירושים, ובגיל 39 זה לא פשוט כמו לעשות את זה בגיל 26. אבל כבר חוויתי את זה קודם, בגיל 35 נפרדתי מגבר שחייתי איתו חמש שנים וחצי. זה סיפור מורכב. עד היום לא הרגשתי את הרצון ההוא שיהיו לי ילדים. עכשיו, בגלל מוסכמות חברתיות שאומרות שאני צריכה לרצות, אני חושבת על זה. אולי אם הייתי פוגשת את הגבר שאיתו היה נכון לי לעשות ילדים זה היה קורה. אבל זה לא קרה. לא קיימת אצלי הידיעה הזו שיהיו לי ילדים בכל מחיר. אני בחיים לא אעשה ילד לבד".
"ברור שהאגו שלי נפגע"
- הורים גרושים, אח צעיר שנפטר, יציאה מהבית בגיל צעיר, לא נשואה ובלי ילדים. הפסיכולוג שלך בטח קנה כבר לפחות אוטו חדש אחד ממך.
"הייתה לי אפיזודה קצרה עם פסיכולוגית לפני הרבה שנים, ובשנה האחרונה חזרתי לזה. חלק מהתהליך שעברתי, שבעקבותיו גם אתה פה, היה לחפש את הדרך ולהבין מה אני רוצה. זה לא רק היה העניין הזה של הגיל ומה יהיה, אלא בעיקר לחפש את המקום שלי בעולם הזה. ההחלטה לעזוב את חדשות 2 הייתה חלק מזה שהבנתי שאני במקום שלא עושה לי טוב. המקום שהייתי בו היה לי לא נכון, מכל כיוון, גם בעבודה, גם בחיים האישיים. ניסיתי לפענח מאיפה זה בא.
"כל החיים שלי הלכו מקצועית בכיוון מאוד מסוים, ומה עוד אני יודעת לעשות? היו לי המון התחבטויות וחיפושים ושאלות והגעתי למסקנה שעד שאני לא אעזוב את העבודה, אני לא אוכל באמת למצוא מה הסיבות. העבודה הזו אוכלת את החיים. אין לך ראש שקט לחשוב בנחת ולהגיע למסקנות. מאז הטיול של אחרי הצבא לא נחתי לרגע. 18 שנה עבדתי, בלי הפסקה. רוצה פסק-זמן, לשבת ולחשוב איפה התשוקה שלי".
- זה נאום הפרידה שלך מהתקשורת?
"לאו דווקא. יכול להיות שאני אשאר בתקשורת, אבל גם יכול להיות שאני אמצא את עצמי במשהו אחר לגמרי. הבנתי שמה אני עושה, בקונסטלציה הזו, עשה לי רע. אגו הוא תמיד חלק מהעניין, בטח בתקשורת, וזה מבאס לא לקבל את מה שאתה רוצה, אבל זה לא מה שגרם לי לעזוב, אלא התחושה של חוסר מימוש עצמי, של תקיעות ושאין לי לאן להתפתח ולגדול".
- את מתכוונת ש-8 שנים היית בחברת החדשות ולא מצאת שם את הרובריקה שלך.
"נכון. יש פה צירוף של נסיבות, לא נפתחו אופציות שמבחינת המערכת נראו מתאימות בשבילי, ויש מעט שינויים פרסונליים בתחום הזה, ומעט מאוד אנשים משנים את המיקום שלהם על המסך.
"בחברת החדשות אנשים עושים שנים את אותו תפקיד ולא זזים ממנו. במעט האופציות שכבר כן נפתחו, החליטו שאני לא האדם הנכון למלא אותן. ברור שהאגו שלי נפגע. בשנתיים האחרונות הייתי כתבת איכות הסביבה וזו הייתה בחירה שלי. לצערי, התחום הזה לא בראש מעייניהם של העורכים. ניסיתי לשנות את זה ונכשלתי. היו סיפורים והם נכנסו למהדורות, אבל לא בתדירות מספקת. הייתה תחושה של חוסר שביעות רצון של שני הצדדים מהקונסטלציה שנוצרה, שאני מגישה יום בשבוע את 'תוכנית חיסכון' ובשאר הזמן מכסה את התחום".
- אני חייב להודות שלפני שהתכוננתי לראיון הזה, לא ידעתי להגיד מה בדיוק את עושה שם. הרגשת כמו מישהי שסותמת חורים?
"כן. זה נמשך הרבה מאוד זמן. עשיתי מבזקים שש שנים וחצי, זה המון זמן. כבר אז התחלתי להרגיש ככה. בער בי לקבל משהו שיהיה שלי. שתלוי בי, שאני יכולה לעצב אותו, ושיהיה מזוהה איתי. זה מה שחיפשתי ולא הצלחתי להשיג. אני גם רואה את הדברים אחרת מאיך שרואים אותם האנשים שמנהלים את החדשות. מה שמעניין וחשוב בעיניי לא תמיד הלך יד ביד עם מה שהעורכים מצאו כמעניין וחשוב. הבקשה לסקר את איכות הסביבה הייתה ניסיון לתפוס את המקום שלי במערכת. זה היה קרב אבוד מראש, אבל אם לא הייתי יוצאת אליו אולי הייתי מצטערת שלא ניסיתי.
"אני עוזבת מתוך מקום של עוצמה, לא ממקום של חולשה. יכולתי למשוך שם עוד שנתיים-שלוש, לדעוך ולהפוך להערת שוליים, ולא עשיתי את זה. קיבלתי החלטה לחתוך במקום שבו עדיין יש לי את הכוח לבחור ולא לחכות שיבחרו בשבילי. הפתעתי אותם, הם לא ציפו לזה. הם לא רגילים שאנשים מוותרים על מקום בחברת החדשות".
- עבדת תקופה לא קצרה עם יאיר לפיד ב"אולפן שישי".
"אצל יאיר מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. זה האיש. התדמית שלו זה גם מה שראיתי בעבודה איתו".
- בואי נבדוק אם אנחנו מדברים על אותה תדמית. יהיר, לא עמוק ומעמיק במיוחד, ולא פעם לוקה בקשר בין מי שהוא באמת לבין מה שהוא חושב על עצמו.
"לא נחשפתי לדברים אחרים ממה שתיארת, בוא נאמר ככה. לא ראיתי דברים שאחרים לא רואים".
- היו סיגרים במערכת?
"היו סיגרים. גם שם הרגשתי אחרי שנתיים שאין לי מקום אמיתי, ועדיף לי לא להיות שם. לא ביקשו ממני לעזוב, אני ביקשתי. כשהגעתי ל'אולפן שישי', חלק מובנה מהתוכנית היה מבזק שהיה סוג של מיני מהדורה, 10 דקות של חדשות שאני הגשתי, והיה לזה עורך. כשיאיר הגיע זה קוזז למשהו כמו 3 דקות, כי את האייטמים הגדולים הוא כבר עשה. הגעתי למסקנה שלהפסיד את כל ערבי שישי שלי בשביל זה, לא שווה. כל העניין רוקן מערך. הרגשתי תסכול, חוסר סיפוק. נותנת את 3 הדקות האלה ואז הולכת, כי הביג בויז מדברים עכשיו על הדברים החשובים באמת".
ענת גלובוס, דוברת חברת החדשות, מסרה: "אנו מאחלים הצלחה ללילך בהמשך דרכה".
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר גם בסטימצקי