גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה המדינה לא מעניקה לחולי סרטן תגי חניה לנכים?

האגודה למלחמה בסרטן: בשנתיים האחרונות חלה הקשחה בתנאים לקבלת תגי נכה לחולים ■ משרד התחבורה: "מי שמחליט על הנפקת התגים ראוי ובקיא"

הסרטן כבר הטיל את גרורותיו ברחבי גופה של א', 35, עם החמרה ריאתית. היא אינה מסוגלת ללכת באופן יציב ותלויה לחלוטין בסביבתה. בביטוח הלאומי היא מוכרת כבעלת מאה אחוזי נכות. גם בגופו של ד', 65, התפשט הסרטן. הוא עובר טיפולים קשים ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים. המשותף לשניהם, ולרבים כמותם, הוא קבלת ההודעה הבאה ממשרד הרישוי: "אין באפשרותנו לאשר את בקשתך לקבלת תג נכה, שכן על-פי מסמכים שהגשת לצורך זה, לא מתקיים התנאי הקבוע בחוק כי תנועתך בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצבך הרפואי".

באגודה למלחמה בסרטן אומרים שלא מדובר במקרים בודדים, ושבשנתיים האחרונות נדמה שחלה הקשחה בטיפול בבקשות של חולי הסרטן לתגי חניה לנכים. ולא, לא מדובר במקרים קלים או בהתפנקות, אלא במקרים קיצוניים ביותר של חולים, שהצורך שלהם בקבלת התגים הוא ברור.

אירית גולדשטיין, עובדת סוציאלית מחוזית של האגודה למלחמה בסרטן, מספרת כי מדי שבוע היא מקבלת עשרות פניות של חולים שבקשתם נדחתה.

"במשרד הרישוי לא מבינים את מצבם של החולים, שולחים אותם להביא אישור מאורתופד", אומרת אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה. "הבעיה של חולי סרטן אינה אורתופדית; דרוש אונקולוג. לא ייתכן שהביטוח הלאומי, שהוא גוף ביורוקרטי מאוד, מבין שחולי הסרטן הם משהו אחר, ומשרד הרישוי לא מבין".

שפירא מציינת כי בקשות שנדחו מאושרות לבסוף רק לאחר שהאגודה פונה בעצמה למשרד הרישוי, "אם כי יש חולים שמתייאשים ובוחרים לא לעבור את הטרטור שבו הם נאלצים שוב ושוב להמציא אישורים. במקרה של הורים לילדים חולים הבעיה חמורה יותר. יש הורים שפשוט מוותרים - חונים רחוק ולוקחים את הילד על הידיים. הם גם ככה סובלים, למה הורים של ילדה בת 16 עם לוקמיה צריכים לנסוע איתה במונית כל הזמן?".

סרבול ביורוקרטי

לפני כחודש וחצי הגיש מרכז המחקר של הכנסת דוח מיוחד בנושא. הליקויים שעולים ממנו אינם משתמעים לשתי פנים (ההדגשות במקור): "בדוח נציב תלונות הציבור נקבע כי יש סרבול ביורוקרטי בטיפול בפניות לקבלת תג חניה לנכה, ועקב כך נגרמים עיכובים המטילים מעמסה נוספת על המוגבלים בניידותם או על מלוויהם הצמודים.

הסרבול מתבטא בדרישה להמציא טפסים ומסמכים רבים )בהליך מקביל להסדרת זכויות כלכליות במוסד לביטוח לאומי), באי-יכולת ליצור קשר טלפוני ולקבל מענה על שאלות ישירות מאגף הרישוי, וכן בהמתנה ממושכת לקבלת התשובות (אף שחשוב לציין כי לפי תשובת אגף הרישוי, בשנת 2012 התקצר באופן ניכר זמן ההמתנה לתשובה, וכיום הוא כחודש וחצי).

בקשיים האמורים נתקל גם מי שפונה לחידוש תג חניה. בהקשר זה יצוין כי עמדת האגודה למלחמה בסרטן היא שיש לתת לחולי סרטן תג חניית נכה זמני לשנה לפחות, כדי למנוע מהם טרטור מיותר". אגב, כל הפניות של חולי סרטן הן לקבלת תג נכה זמני.

פרופ' עפר מרימסקי, רופא מומחה לסרטן ויו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, מסר למרכז המידע כי "חולים אונקולוגיים בטיפולים כימיים וקרינתיים לטווח קצר זקוקים בהחלט לתג חניה לנכה בתקופת הטיפול".

את עמדת משרד הבריאות בנושא הבהיר בדוח ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "אם חולה אונקולוגי מגיע למצב של תשישות במהלך טיפולים קרינתיים או כימותרפיים קשים, אפשר לאשר לו תג נכה. התג צריך להינתן רק למי שמוגבל בניידותו באופן קיצוני או שניידותו עלולה להביא להחרפה ניכרת במחלתו".

לא מבדילים בין נכויות

במשרד התחבורה אומרים כי הטענות חסרות כל שחר. "אין כל הקשחה בקריטריונים לקבלת תגי חניה לנכים", מתעקשים שם, "התגים ניתנים על-פי קריטריונים הקבועים בחוק, והזכאות להם נקבעת על-ידי ועדה רפואית מיוחדת, בראשות רופאים מומחים שהוסמכו בתקנות התעבורה".

המסר הזה סותר את מה שנכתב בדוחות של מרכז המחקר של הכנסת (ההדגשות במקור): "לפי מסמך קודם שנכתב בנושא זה, נמצא כי בעקבות גידול ניכר שחל בשנת 2009 במספר הבקשות לתג נכה, הוחלט באגף הרישוי לנקוט מדיניות נוקשה יותר בקביעת הזכאות, כדי שהתגים יינתנו רק לאנשים שאמנם זקוקים להם.

כמו כן הובאה במסמך זה עמדת עמותת 'נגישות ישראל' ומטה מאבק הנכים, שגם הם דורשים להחמיר את כללי הזכאות לתג נכה ואת מדיניות הנפקתם, כך שיינתנו רק לנכי ניידות קשים עקב מחסור במקומות חניה לנכים. הקושי לאכוף את החוק נגד שימוש בלתי הולם ובניגוד לחוק בתג החניה לנכים, גם הוא מניע מרכזי בהקשחת מדיניות אגף הרישוי בכל הקשור לחלוקת תגי חניה לנכים".

הנתונים, אם כן, ברורים. יש בעיה מובנת של דרישות עודפות, וככל הנראה בלתי מוצדקות, לתגי נכה, וגם ארגוני הנכים דורשים להילחם בה. חולי הסרטן, כנראה, משלמים את המחיר. למה? ככל הנראה כי אגף הרישוי אינו יודע להבדיל בין סוגי הנכויות. כך גם נכתב בדוח של מרכז המחקר: "מאגף הרישוי עולה הטענה כי בניגוד למשרד הבריאות או המוסד לביטוח לאומי, אין ברשותו מנגנון רפואי ראוי לערוך קביעות בכל הקשור לזכאות לתג חניה לנכה, וחסרים לו המשאבים וכוח האדם הדרושים לטיפול בפניות".

זאת לא הסתירה היחידה בין הנתונים שקיבלנו ממשרד התחבורה לבין הדוח של מרכז המחקר של הכנסת. במשרד התחבורה נאמר לנו כי "בשנת 2012 בלבד אושרו כ-19 אלף בקשות לקבלת תגי חניה לנכים, בהן כלולות גם בקשות של חולי סרטן וכאלה הנדרשים לטיפולים כימותרפיים". אולם נתונים שהועברו לכנסת ממשרד הרישוי עצמו מדברים על פחות מ-7,500 בקשות שאושרו לכל החולים, המהוות אישור של 42% מסך הבקשות. מהו שיעור הבקשות שאושרו עבור חולי הסרטן? למשרד התחבורה, כאמור, אין נתונים כאלה.

דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מודה בשיחה עם G כי, "יכול להיות שמצב כוח האדם הוא לא אופטימלי", אבל, הוא אומר, "במסגרת מה שקיים כיום עושים את המיטב וזה לא פוגע באיכות של מקבלי החלטות בעניין של תגי חניה.

הקמת מנגנון והרחבתו כרוכות בעלות גבוהה של מיליוני שקלים נוספים. אפשר אולי להעביר את הטיפול למשרד הבריאות או לביטוח לאומי, אבל שינוי המצב במסגרת משרד הרישוי הוא לא ריאלי. מסכים עם הטענה לגבי המשאבים וכוח אדם אבל לא עם התוצאה - המנגנון יכול לגדול אבל התוצאה תהיה אותה תוצאה, זה לא ישנה הרבה, כי מי שמחליט על הנפקת התגים מספיק ראוי ובקיא".

הכתבה המלאה - במגזין G

עוד כתבות

עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה / צילום: Shutterstock

העליון: עובדים עם מניות בנאמנות לא זכאים להטבת המס של החברה

עובדים שקיבלו מניות דרך נאמן נהנו גם מחלוקת דיבידנדים, אך העליון קבע כי בניגוד לחברה, שזכאית למס מופחת, הם ישלמו מס כרגיל ● לפי ביהמ"ש, המס החל על הקצאת מניות לעובדים באמצעות נאמן הוא מס רווחי הון, ללא הטבות המס של חוקי העידוד

בנק ישראל משיק אינדיקטור חדש / צילום: Shutterstock

דוח בנק ישראל מגלה: העשירים שילמו את רוב העלאת המסים במלחמה

שני העשירונים העליונים נשאו ביותר ממחצית נטל המס למימון מלחמת "חרבות ברזל", כולל רפורמת הרווחים הכלואים ומס יסף - כך עולה מדוח בנק ישראל ● עם זאת, דווקא בהעלאת המע"מ חלקם של בעלי ההכנסות הגבוהות נמוך יחסית, כ־29% בלבד - נתון שממחיש כיצד מסים עקיפים מתפזרים על כלל הציבור ומכבידים יותר על השכבות החלשות

צבי זיו / צילום: מכלול

"נכנסנו לקריפטו מוקדם מדי": צבי זיו על הכישלון של סילבר קסטל

צבי זיו, בעבר מנכ"ל בנק הפועלים וכיום יו"ר חברת האשראי החוץ־בנקאי מכלול מימון, סבור כי יוזמת האוצר למסות את רווחי הבנקים מיותרת ומהווה "מס עקיף על הציבור" ● מי שבעבר היה שיאן השכר במשק, טוען היום כי הגבלת שכר הבנקאים גרמה לכך ש"בתור מנכ"ל בנק הידיים שלך כבולות" ● וגם: כיצד הוא מציע להגביר את התחרות על כספי הציבור, ומדוע הוא לא מודאג מהמצב בשוק הנדל"ן שבו פועלת מכלול?

נתב''ג / צילום: מיכל אלוני

במשרד התחבורה בוחנים צמצום חד במספר הטיסות בנתב"ג

לפי המתווה הקיים, הפעילות בנתב"ג מוגבלת לעד שתי נחיתות בשעה של מטוסים צרי-גוף או נחיתה אחת בשעה של מטוס רחב-גוף ● ברקע הדיונים, שרת התחבורה מירי רגב דוחפת להמשך פעילות רחבה ככל האפשר ולשמירה על שגרה תעופתית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

3 תרחישים לפתיחת מצר הורמוז, והאם איראן שחקה את הקלף הכי חזק שלה

מהצפת השוק בנפט איראני ועד לאיומים בהחרבת תשתיות החשמל וכיבוש מסופי היצוא - אלו האפשרויות של נשיא ארה"ב לפתיחת מצר הורמוז ● והאם בסגירת מעבר הנפט איראן הלכה צעד רחוק מדי

האי דייגו גרסיה / צילום: ap, US Navy

לאחר הירי האיראני על דייגו גרסיה: האם אירופה היא הבאה בתור?

איראן הפתיעה רבים כשירתה שני טילים בליסטיים לבסיס האמריקאי שנמצא במחרק של 4,000 ק"מ ● איזה טילים שוגרו, והאם מדינות אירופה יכולות להגן על עצמן? ● שאלת השעה

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: איל יצהר

שיאים חדשים למיטב, אז למה המניה צנחה ביום שישי?

בית ההשקעות מיטב הציג תוצאות שיא מרשימות לשנת 2025, אך למרות זאת המניה צללה ב-9% ביום שישי האחרון ● ההנחה היא שהמכפיל הגבוה שאליו הגיעה המניה (25), עם שווי של 11 מיליארד שקל לפני הירידות, הוא עיקר הסיבה לכך

יעקב גלידאי / צילום: יח''צ

משקיע בחו"ל, והמלחמות רודפות אחריו: קנה דירות באוקראינה ואחר כך בדובאי

יעקב גלידאי רכש שתי דירות באוקראינה - ואז פרצה שם המלחמה שפגעה לו בהכנסות ● אחר כך פנה להשקעות בדובאי - שנפגעת עכשיו במלחמה עם איראן ● למרות זאת הוא סומך על החוסן הפיננסי של דובאי, שלדבריו תשוב במהרה להוות יעד נחשק למבקרים ולמשקיעים

פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס–טק קינטיקה / צילום: קארן לנדאו

הדרך מהשירות ביחידה הסודית להקמת קרן שמשקיעה בחברות ביטחוניות

"היה לי שירות מרתק. למדתי איך אנשים פועלים ומה יכול להניע אותם, איך להיכנס לחדר, לסרוק להבין ולבנות סיטואציות מאוד מהר, לזהות סכנות ואיומים אבל גם הזדמנויות" ● שיחה קצרה עם פרדריק לנדאו, מייסד משותף בקרן הדיפנס־טק קינטיקה

ישראלים יורדים למקלט בזמן אזעקה / צילום: Reuters, Paulina Patimer

בסוף מתרגלים להכול? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

מבצעי מוצרי חשמל השבוע ברשת ''אושר עד'' / צילום: תמונה פרטית

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. הכירו את כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

הפעם זה יצליח: ההבטחה של משרד התחבורה לטסים שנתקעו בחו"ל

מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן בראיון מיוחד על המצב: "הנוסעים לא נשארים קירחים, החזרים על שירותי סיוע לוקחים זמן, כי חברות התעופה עושות שרירים" ● וגם: איך התכוננו בענף למבצע באיראן והבשורה על הבאת אובר לישראל

בודקים את המיתוס. ח'ומייני שב לטהרן, 1979 / צילום: ויקישיתוף

שמים סוף למיתוס: המהפכה האסלאמית באיראן - לא הייתה אסלאמית

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: אנו מכירים את המהפכה של 1979 באיראן כעניין דתי־אסלאמיסטי. המציאות יותר מורכבת

פנקייקים / צילום: Shutterstock

מייפל אמיתי? בתי המשפט צריכים להתמודד עם "הטרמפיסטים" של הייצוגיות

יומיים לפני פרוץ מבצע "שאגת הארי" נחתה על שולחנה של רשת "בית הפנקייק" תביעת ענק: האם המייפל שלה הוא אכן מייפל? ● הצצה לתעשיית התביעות הייצוגיות שהפכה סכסוכי שוקולד ו"אובדן נוחות" בשל נוזל שמשות למרדף אחר הון - והשופטים שמחזירים את השכל הישר למדף

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה / צילום: סם יצחקוב

שאלנו את בכירי אלטשולר שחם למה התשואות לא משתפרות: "להיות ב'אובר' על ישראל זה לקחת סיכון ולקחת פינה"

בית ההשקעות איבד בשנים האחרונות סכום עצום של 120 מיליארד שקל למתחריו בגמל, בשל חולשה בתשואות שנבעה מהעדפת שוק המניות האמריקאי ● בכירי אלטשולר שחם אומרים לגלובס כי הם עדיין מאמינים בארה"ב, אך מודים: "בדיעבד היינו עושים טוב יותר אם היינו מחזירים כסף לישראל" ● וגם, מדוע הם לא "מתיישרים" עם המתחרים: "לרדוף אחרי טרנדים זו הדרך הבטוחה להגיע לפנסיה עם פחות כסף"

גמל ופנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock

העברות של 2.7 מיליארד שקל בחודש אחד: בית ההשקעות ששבר שיא בפברואר

בית ההשקעות מיטב ממשיך במומנטום חיובי, רושם את החודש השני הכי טוב בהיסטוריה של הענף ומשלים חודשיים חזקים במיוחד ● מנגד, אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לפדות כסף בהיקפים גבוהים ● בשוק מסבירים: מדוע הכסף עובר דווקא למיטב?

שליח של אובר איטס / צילום: Shutterstock

תחרות לוולט: אובר איטס מחפשת שליחים ומאיצה כניסה לארץ

שירות המשלוחים האמריקאי מתכנן להתחיל את פעילותו בישראל זמן קצר לאחר שתסתיים המלחמה - כך נודע לגלובס ● המודל העסקי, שנועד לתת "קונטרה" למתחרה החזקה וולט, מבוסס על פחות עמלות למסעדות - וגם פחות דמי משלוח ועלויות תפעול ללקוחות

תחזית קודרת. וולף / צילום: לשכת הנשיא

"הצלחה יוצאת דופן": הפרשן הכלכלי המוביל מדבר על המשק הישראלי, המלחמה ושער הדולר

כיצד יכריע מחיר הנפט את המלחמה ומה יקרה כשהמצב יהפוך "בלתי מקובל" על המעצמות? ● בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הבכיר מרטין וולף מפרק את המערכה לשיקולי רווח והפסד, מסביר מדוע לדולר אין תחליף ומנתח את הדרך שבה טראמפ יכריז על ניצחון כדי לעצור ● והוא מתריע: עזיבת הליברלים היא "סכנה קיומית" עבור ישראל - אולי אף גדולה יותר מהאיום האיראני

גן ילדים / צילום: Shutterstock

אחד מכל ארבעה: ההורים שיקבלו בקרוב החזר על הגנים הסגורים

הצדדים הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה, במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך ● הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים

מטבח בכלא השרון. ''מרבית הבישול נעשה על פלטות קטנות בתוך התא הצפוף'' / צילום: יאיר חובב

המקום שבו האוכל הוא שדה קרב סמלי: הצלחת של אסיר בישראל

ספרם החדש של ד"ר רמי אדוט ופרופ' נדב דוידוביץ' הוא תולדה של מחקר בן שלוש שנים על אוכל בבתי סוהר: "הבנו שהאוכל בכלא הוא לא רק עניין תזונתי - הוא מקום שבו מתרחשים מאבקים על זהות, כבוד, שליטה וקשר לחיים שמחוץ לסורגים" ● מה הסיפור עם הבשר ומיהי מלכת המטבח, איך מבשלים בלי סכינים וכיצד מנה הופכת לסמל סטטוס?