הסרטן כבר הטיל את גרורותיו ברחבי גופה של א', 35, עם החמרה ריאתית. היא אינה מסוגלת ללכת באופן יציב ותלויה לחלוטין בסביבתה. בביטוח הלאומי היא מוכרת כבעלת מאה אחוזי נכות. גם בגופו של ד', 65, התפשט הסרטן. הוא עובר טיפולים קשים ומתנייד באמצעות כיסא גלגלים. המשותף לשניהם, ולרבים כמותם, הוא קבלת ההודעה הבאה ממשרד הרישוי: "אין באפשרותנו לאשר את בקשתך לקבלת תג נכה, שכן על-פי מסמכים שהגשת לצורך זה, לא מתקיים התנאי הקבוע בחוק כי תנועתך בדרכים ללא רכב עלולה לערער את מצבך הרפואי".
באגודה למלחמה בסרטן אומרים שלא מדובר במקרים בודדים, ושבשנתיים האחרונות נדמה שחלה הקשחה בטיפול בבקשות של חולי הסרטן לתגי חניה לנכים. ולא, לא מדובר במקרים קלים או בהתפנקות, אלא במקרים קיצוניים ביותר של חולים, שהצורך שלהם בקבלת התגים הוא ברור.
אירית גולדשטיין, עובדת סוציאלית מחוזית של האגודה למלחמה בסרטן, מספרת כי מדי שבוע היא מקבלת עשרות פניות של חולים שבקשתם נדחתה.
"במשרד הרישוי לא מבינים את מצבם של החולים, שולחים אותם להביא אישור מאורתופד", אומרת אורית שפירא, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה של האגודה. "הבעיה של חולי סרטן אינה אורתופדית; דרוש אונקולוג. לא ייתכן שהביטוח הלאומי, שהוא גוף ביורוקרטי מאוד, מבין שחולי הסרטן הם משהו אחר, ומשרד הרישוי לא מבין".
שפירא מציינת כי בקשות שנדחו מאושרות לבסוף רק לאחר שהאגודה פונה בעצמה למשרד הרישוי, "אם כי יש חולים שמתייאשים ובוחרים לא לעבור את הטרטור שבו הם נאלצים שוב ושוב להמציא אישורים. במקרה של הורים לילדים חולים הבעיה חמורה יותר. יש הורים שפשוט מוותרים - חונים רחוק ולוקחים את הילד על הידיים. הם גם ככה סובלים, למה הורים של ילדה בת 16 עם לוקמיה צריכים לנסוע איתה במונית כל הזמן?".
סרבול ביורוקרטי
לפני כחודש וחצי הגיש מרכז המחקר של הכנסת דוח מיוחד בנושא. הליקויים שעולים ממנו אינם משתמעים לשתי פנים (ההדגשות במקור): "בדוח נציב תלונות הציבור נקבע כי יש סרבול ביורוקרטי בטיפול בפניות לקבלת תג חניה לנכה, ועקב כך נגרמים עיכובים המטילים מעמסה נוספת על המוגבלים בניידותם או על מלוויהם הצמודים.
הסרבול מתבטא בדרישה להמציא טפסים ומסמכים רבים )בהליך מקביל להסדרת זכויות כלכליות במוסד לביטוח לאומי), באי-יכולת ליצור קשר טלפוני ולקבל מענה על שאלות ישירות מאגף הרישוי, וכן בהמתנה ממושכת לקבלת התשובות (אף שחשוב לציין כי לפי תשובת אגף הרישוי, בשנת 2012 התקצר באופן ניכר זמן ההמתנה לתשובה, וכיום הוא כחודש וחצי).
בקשיים האמורים נתקל גם מי שפונה לחידוש תג חניה. בהקשר זה יצוין כי עמדת האגודה למלחמה בסרטן היא שיש לתת לחולי סרטן תג חניית נכה זמני לשנה לפחות, כדי למנוע מהם טרטור מיותר". אגב, כל הפניות של חולי סרטן הן לקבלת תג נכה זמני.
פרופ' עפר מרימסקי, רופא מומחה לסרטן ויו"ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, מסר למרכז המידע כי "חולים אונקולוגיים בטיפולים כימיים וקרינתיים לטווח קצר זקוקים בהחלט לתג חניה לנכה בתקופת הטיפול".
את עמדת משרד הבריאות בנושא הבהיר בדוח ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: "אם חולה אונקולוגי מגיע למצב של תשישות במהלך טיפולים קרינתיים או כימותרפיים קשים, אפשר לאשר לו תג נכה. התג צריך להינתן רק למי שמוגבל בניידותו באופן קיצוני או שניידותו עלולה להביא להחרפה ניכרת במחלתו".
לא מבדילים בין נכויות
במשרד התחבורה אומרים כי הטענות חסרות כל שחר. "אין כל הקשחה בקריטריונים לקבלת תגי חניה לנכים", מתעקשים שם, "התגים ניתנים על-פי קריטריונים הקבועים בחוק, והזכאות להם נקבעת על-ידי ועדה רפואית מיוחדת, בראשות רופאים מומחים שהוסמכו בתקנות התעבורה".
המסר הזה סותר את מה שנכתב בדוחות של מרכז המחקר של הכנסת (ההדגשות במקור): "לפי מסמך קודם שנכתב בנושא זה, נמצא כי בעקבות גידול ניכר שחל בשנת 2009 במספר הבקשות לתג נכה, הוחלט באגף הרישוי לנקוט מדיניות נוקשה יותר בקביעת הזכאות, כדי שהתגים יינתנו רק לאנשים שאמנם זקוקים להם.
כמו כן הובאה במסמך זה עמדת עמותת 'נגישות ישראל' ומטה מאבק הנכים, שגם הם דורשים להחמיר את כללי הזכאות לתג נכה ואת מדיניות הנפקתם, כך שיינתנו רק לנכי ניידות קשים עקב מחסור במקומות חניה לנכים. הקושי לאכוף את החוק נגד שימוש בלתי הולם ובניגוד לחוק בתג החניה לנכים, גם הוא מניע מרכזי בהקשחת מדיניות אגף הרישוי בכל הקשור לחלוקת תגי חניה לנכים".
הנתונים, אם כן, ברורים. יש בעיה מובנת של דרישות עודפות, וככל הנראה בלתי מוצדקות, לתגי נכה, וגם ארגוני הנכים דורשים להילחם בה. חולי הסרטן, כנראה, משלמים את המחיר. למה? ככל הנראה כי אגף הרישוי אינו יודע להבדיל בין סוגי הנכויות. כך גם נכתב בדוח של מרכז המחקר: "מאגף הרישוי עולה הטענה כי בניגוד למשרד הבריאות או המוסד לביטוח לאומי, אין ברשותו מנגנון רפואי ראוי לערוך קביעות בכל הקשור לזכאות לתג חניה לנכה, וחסרים לו המשאבים וכוח האדם הדרושים לטיפול בפניות".
זאת לא הסתירה היחידה בין הנתונים שקיבלנו ממשרד התחבורה לבין הדוח של מרכז המחקר של הכנסת. במשרד התחבורה נאמר לנו כי "בשנת 2012 בלבד אושרו כ-19 אלף בקשות לקבלת תגי חניה לנכים, בהן כלולות גם בקשות של חולי סרטן וכאלה הנדרשים לטיפולים כימותרפיים". אולם נתונים שהועברו לכנסת ממשרד הרישוי עצמו מדברים על פחות מ-7,500 בקשות שאושרו לכל החולים, המהוות אישור של 42% מסך הבקשות. מהו שיעור הבקשות שאושרו עבור חולי הסרטן? למשרד התחבורה, כאמור, אין נתונים כאלה.
דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מודה בשיחה עם G כי, "יכול להיות שמצב כוח האדם הוא לא אופטימלי", אבל, הוא אומר, "במסגרת מה שקיים כיום עושים את המיטב וזה לא פוגע באיכות של מקבלי החלטות בעניין של תגי חניה.
הקמת מנגנון והרחבתו כרוכות בעלות גבוהה של מיליוני שקלים נוספים. אפשר אולי להעביר את הטיפול למשרד הבריאות או לביטוח לאומי, אבל שינוי המצב במסגרת משרד הרישוי הוא לא ריאלי. מסכים עם הטענה לגבי המשאבים וכוח אדם אבל לא עם התוצאה - המנגנון יכול לגדול אבל התוצאה תהיה אותה תוצאה, זה לא ישנה הרבה, כי מי שמחליט על הנפקת התגים מספיק ראוי ובקיא".
הכתבה המלאה - במגזין G