הבעיה התקציבית בישראל נוצרה מאומדנים שגויים ומחריגות בניהול התקציב, והממשלה הישראלית תצטרך להקטין את הגרעון כדי להבטיח את המשך הצמיחה באמצעות תמהיל של קיצוצים בתקציב, ביטול פטורים וצעדי מיסוי. כך מבהיר היום (ד') יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בכנס הרצליה.
"האתגר הוא לבנות תקציב שהגרעון בו בשנת 2014 ינוע בין 2.5% עד 3.5% מן התמ"ג. הממשלה תיבחן לפי יכולתה לבצע את מה שתגדיר כיעדיה. החלופה שנראית לי נכונה היא גרעון בשיעור 3%. מעליה, אנו עלולים להיכנס לסחרור. מתחתיה אנו מסתכנים בשבר של מערכות", הבהיר.
לדברי סרוסי, "הכלכלה העולמית, בתקופה שאחרי המשבר, מגלה סובלנות אפסית כלפי חריגות מן המסגרת התקציבית, או עליות חדות ביחס החוב-תוצר. תהליך הגלובליזציה הגביר את רמת התחרותיות הבינלאומית, והעביר את ה'שוט' השומר על התנהגות אחראית מן הממשלות לשווקים. לכן, מסגרת הגרעון של מדינות תלויה כמעט לחלוטין בתגובת חברות הדירוג והשווקים הפיננסיים".
סרוסי הסביר כי אמינות מדיניות התקציב סייעה לישראל להקטין את את מחירי גיוס ההון שלה עד לשנה האחרונה, אולם הבהיר: "כבר קרוב לשנה מתפתח בישראל משבר תקציבי. הזמן לא מרפא, אלא רק מגביר את הצורך בתיקון, ותפקיד זה מוטל על הממשלה החדשה".
עוד אמר סרוסי, כי יעד מרכזי למדיניות הכלכלית צריך להיות צמיחה ברמה סבירה, תוך שיפור רמת התעסוקה, יחד עם האיכות וההיקף של המועסקים. "הדרך להנחיל את פירות הצמיחה לאוכלוסייה רחבה עוברת, לפחות בחלקה, דרך מוביליות חברתית המבוססת על השכלה", הדגיש.
יעד מרכזי נוסף הוא הורדת המחיר הגבוה של הדיור. "איך מדינה שבונה את 'כיפת ברזל' לא מצליחה להעלות את קצב התחלות הבנייה בכ-10 אלף יחידות לשנה, מ-40 ל-50 אלף?" לדעתו, דיבורים על בנייה של מאה אלף דירות רק זרעו בהלה אצל יזמים, אך תוספת בנייה של כעשרת-אלפים דירות לשנה, בשלוש השנים הבאות, תביא לירידת מחירים.
לדעתו, יש למקד את תוספת הבנייה במספר ערים בהן יש קרקעות מדינה, ובהקשר זה הזכיר את לוד, "עיר שמשוועת לשינוי ויכולה, בעזרת הסטודנטים, להפוך לאזור אטרקטיבי במרכז הארץ".