לאחר חודש בו נרשמה התאוששות, שוב ירידה במדד אמון הצרכנים של גלובס בשיתוף PwC Israel. ייתכן שהתמשכות המו"מ הקואליציוני והקשיים בהרכבת הממשלה נתפסו בקרב הציבור כעדות לצפוי בסוגיית תכנון המדיניות הכלכלית, וזאת כאשר מתקרב מועד פרישת נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. בשורה התחתונה, רמת אמון הצרכנים אינה מצליחה לפרוץ קדימה בצל חוסר הוודאות באשר לעתיד הכלכלה.
מדד האמון ירד בפברואר ב-5.5 נקודות ל-74.2 נק' (1996 = 100 נק'), לאחר עלייה של 5.3 נק' בינואר וירידה בגודל דומה בדצמבר 2012. רמת המדד החודש דומה לזו שנרשמה בסוף 2012. באופן כללי ישנן תנודות לא קטנות במדד, יותר מחמש נקודות לכל כיוון, והן אולי סימן לאותו חוסר ודאות נוכח התמשכות הדיונים על הרכבת הממשלה.
שלוש שאלות הליבה של סקר המדד הן:
1. מהו לדעתך מצבו הנוכחי של המשק?
2. מה יהיה מצב המשק בעוד חצי שנה?
3. מה יהיה מצבך הכלכלי האישי בעוד חצי שנה?
לגבי כל שאלה אנו נוטלים את שיעור האופטימיים, גורעים ממנו את שיעור הפסימיים, וכך מקבלים את מה שמכונה "המאזן נטו של האופטימיות". אם לדוגמה 40% ממשתתפי הסקר מעריכים שמצבם ישתפר בתוך חצי שנה, ו-50% חושבים שהוא דווקא יורע, הרי שהמאזן נטו יהיה מינוס 10 נקודות אחוז (נ"א).
הנתון השוטף של המאזן נטו של השאלה הראשונה (מצב המשק בהווה) עלה בפברואר ב-4.4 נקודות אחוז (נ"א) לרמה של מינוס 28.8 נ"א, זאת לאחר עלייה של 3.3 נ"א בינואר וירידה של 2.5 נ"א בדצמבר. בסך הכול ניכרת תנודתיות בהערכות הציבור אם כי פחות מאשר ברכיבי מדד אחרים. נאמר כי באורח "מסורתי" כמעט רגיל הצרכן הישראלי להעניק ציון שלילי לתפקוד השוטף של המשק, גם בתקופות בהן נרשמה גאות כלכלית.
ירידה יחסית גדולה נרשמה בציפיות של הצרכנים לגבי מצבם הכלכלי האישי בעוד חצי שנה, חודש לאחר שרכיב זה רשם שיפור ניכר. המאזן נטו של הרכיב ירד בפברואר למינוס נקודת אחוז, לעומת 7.9 נ"א בינואר ומינוס 1.4 נ"א בדצמבר. כלומר, גם ברכיב זה ניכרת תנודתיות חודשית גדולה מאוד.
המאזן נטו של רכיב הציפיות לגבי מצב שוק העבודה בעוד חצי שנה ירד בפברואר ב-4.7 נ"א למינוס 16 נ"א, לאחר עלייה של 8.9 נ"א בינואר וירידה של 8.1 נ"א בדצמבר. תנודתיות זו מקבילה, באופן לא מפתיע, לזו אשר מאפיינת את הערכות הציבור לגבי המצב הכלכלי של המשק כולו שישה חודשים קדימה.
