"לא נתבקשתי על-ידי דני לדבר עם יעקב אפרתי על נושא הקרקעות... אני יודע דבר אחד - אם חלילה הינו צריכים לעשות משהו בהסתר, הייתי יכול למצוא את הדרך לאפרתי לבד. בחיים לא נתבקשתי לעשות את זה".
כך העיד היום (א') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אלון דנקנר, אחיו של איש העסקים דני דנקנר, העומד לדין במשפט הולילנד באשמה כי נתן שוחד לראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, כדי שיקדם אינטרסים של חברת תעשיות המלח שהייתה בבעלות משפחת דנקנר.
לפי כתב האישום, דנקנר נתן למאיר רבין, עוזרו של עד המדינה שמואל דכנר, בשמה של תעשיות מלח ומטעמה, כ-1.1 מיליון שקל, כדי שיעבירם לאפרתי. זאת, תוך שימוש במערכת כוזבת של כיסוי חשבונאי, שנועדה להסוות את מתן כספי השוחד.
אפרתי מואשם כי לקח לפחות 45 אלף שקל מכספי השוחד. בתמורה, טוענת הפרקליטות, פעל אפרתי לקידום הסדר מקרקעין עבור תעשיות מלח, שעניינו שינוי ייעוד קרקעות בעתלית ובאילת - מייעוד של תעשיית מלח לייעוד של מגורים, תיירות ומסחר ומתן זכויות בקרקע לאחר שינוי הייעוד.
"טענת השוחד מופרכת"
באמצעות עורכי הדין נבות תל-צור, יוסי בנקל, רותי ליטבק וטל שפירא, דוחה דנקנר את טענות הפרקליטות. לדבריו, טענת השוחד נגדו "מופרכת, אין לה כל אחיזה במציאות, והיא איננה נתמכת בראיה כלשהי".
יתר על כן, לדברי דנקנר, חומר החקירה וחומרים נוספים משופעים בראיות המצביעות על חפותו.
דנקנר סבור כי מלכתחילה זימונו לחקירה בפרשת הולילנד היה תרגיל של המשטרה, שנועד להפעיל לחץ על מאיר רבין כדי שישמש עד מדינה. בהמשך, סבור דנקנר, החליטה הפרקליטות לחבר בין כתבי האישום בפרשות בצורה מלאכותית. זאת, למרות שלטענתו דכנר עצמו הודה כי אין לו מידע על העברה אסורה של כספים מדנקנר לאפרתי.
דנקנר טוען עוד כי הסכם העקרונות להסדר המקרקעין בין מינהל מקרקעי ישראל לבין תעשיות מלח - שלטענת הפרקליטות כדי לקדמו הועברו כספי שוחד - אושר לאחר טיפול שנמשך 17 שנה, ורק לאחר דיון מקיף וממצה שעבר את כל האישורים המתאימים של הדרגים הבכירים ביותר.
לא הכיר את דכנר
אלון דנקנר זומן על-ידי הפרקליטות לדוכן העדים מכיוון שבשנת 2003, התקופה הרלוונטית לכתב האישום, הוא שימש כיו"ר משותף של תעשיות מלח יחד עם אחיו, דני.
"מאז שהשתחררתי מהצבא עבדתי בחברת המלח. לא הכרתי מקום עבודה אחר עד ה-3 שנים האחרונות", סיפר היום אלון דנקנר. "גדלתי עם אבא קשה - שנתיים הייתי נהג משאית סמיטריילר של חברת המלח מעלתית לאילת, עברתי את כל שלבי העבודה במפעל".
לדברי אלון דנקנר, הוא ידע לכל אורך הדרך שחברת המלח רוצה "לשדרג" את הקרקעות, אך למרות תפקידיו בחברה לא היה מעורב בתהליך עצמו ולא הכיר את דכנר או את מאיר רבין.
לאחר שדנקנר העיד כי הוא לא ידע דבר על תהליך שידרוג הקרקעות, העיר התובע: "אנחנו לא יכולים לקבל שהוא לא ידע שום דבר. העובדה שמר (דני) דנקנר לוקח את זה על עצמו בזמן החקירה במשטרה ומרחיק את כל המעורבים האחרים שלדעתנו לא יכול להיות שהם לא היו מעורבים, בוודאי היו"ר המשותף (אלון), אומרת דרשני על המשמעות של זה".
בהמשך אמר אלון דנקנר כי משפחת דנקנר היא בסך-הכול משפחה מאוד נוקשה, וכי בני המשפחה שישבו בדירקטוריון תעשיות מלח לא נתנו להחלטות לעבור מבלי לבצע בדיקה קפדנית שלהם.
בתגובה לדברים הללו שאל השופט דוד רוזן את אלון דנקנר: "אתה אומר שמשפחת דנקנר ידועה כמשפחה נוקשה, שכל הוצאה מוכרת להם, והנה על 1.3 מיליון שקל אתה לא יודע בכלל שום דבר, מישהו אחר כן יודע על מה מדובר?".
דנקנר השיב: "הבנתי שהם אישרו את זה, שהם מאמינים בדרך".
השופט הקשה: "מאמינים בדני דנקנר? אם דני דנקנר ביקש אז הם מאשרים?"
"כן" ענה אלון דנקנר.