במסגרת המסע לחיפוש העבודה המושלמת אנחנו עוברים מספר גדול של ראיונות עבודה, לעיתים אפילו כמה עשרות. בכל ראיון המראיין ישאל שאלות ענייניות ורלוונטיות לתפקיד המיועד כגון: מהן דרישות השכר שלנו, תכניותינו לעתיד ומהו הניסיון המקצועי שצברנו. אך ישנן גם שאלות, שעולות במהלך הריאיון ולמרות שלעתים הן נראות תמימות לחלוטין, מדובר בשאלות מפלות שאינן חוקיות ואינן מוסריות. טלי ברק, יועצת קריירה ומנחת סדנאות בנטע - המרכז לפיתוח קריירה, מסבירה כיצד תתמודדו עם שאלות מפלות שעלולות להיות גם לא חוקיות.
ברק מספרת על מקרה שאירע לאחרונה: "פנתה אלי מועמדת לתפקיד ניהולי, היא סיפרה לי שהציגה עצמה בפני המראיינת כבת 35 ואימא לשתי בנות. אחת השאלות הראשונות שהיא נשאלה על ידי המראיינת הייתה - האם את פנויה למשרה מלאה כשיש לך שתי ילדות קטנות בבית? כמובן שהיא התקוממה על השאלה ואף טרחה להבהיר זאת למראיינת. באופן לא מפתיע, ההתקוממות לא הועילה וכעבור מספר ימים ממועד הריאיון המועמדת קיבלה תשובה שלילית".
ברק מסבירה כי הרציונל העומד מאחורי השאלות הללו היא התפישה שאימהות מפריעה לעבודה במשרה מלאה. לדבריה, בין השאר, יש נשים שתרמו לכך בעקבות הירתעותן משעות נוספות והיעדרויות בגלל הילדים אך עדיין, זו תופעה פסולה.
מהי עמדת החוק בעניין?
לדברי ברק, השאלות הללו אינן לגיטימיות והן מוגדרות כשאלות מפלות על פי חוק "על פי התיקון לחוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, שנכנס לתוקפו בשנת 2010, חל איסור מוחלט על אפליה מחמת מין, הורות, טיפולי פוריות והריון גם בשלב הקבלה לעבודה. לצערנו, גם כיום, אנשים ובעיקר נשים, נתקלות בשאלות מפלות בראיונות העבודה".
"מכיוון שלמרבה הצער החוק עדיין לא נאכף דיו יש צורך להתמודד עם השאלות הללו בדרך אחרת", אומרת ברק ומסבירה "רצוי להקדים ולהתכונן גם לפני הריאיון. ראשית, יש לבדוק מראש מהי תרבות העבודה בארגון בו מתראיינים. כדאי לאתר עובד מתוך החברה או עובד שעבד בה בעבר ולשאול אותו שאלות, כמה שעות ביום עובדים העובדים בממוצע בתפקיד אליו אני מועמד, האם יש גמישות בשעות העבודה, האם ניתן להתחיל בשעה מוקדמת יותר והאם קיים נוהל של עבודה מהבית. במידה והעובדים בארגון עובדים מסביב לשעון ניתן לשקול לבטל את ההגעה לראיון".
ברק מציינת שלא כל ארגון מתאים להורים. "ישנם ארגונים שמתחשבים באמהות ובבעלי משפחות ומעניקים לעובדים יום עבודה מהבית מידי שבוע ואפילו מקדימים ישיבות לשעות הצהריים בכדי שההורים יוכלו לאסוף את ילדיהם מהגנים ובתי הספר. רוב הארגונים בישראל אינם נוהגים בשיטה הזו ולכן אחת המטרות המרכזיות שלנו בנטע, היא לשנות את התרבות הארגונית כך שתהיה הרבה יותר פרו משפחתית".
- אם בכל זאת הגעתי לראיון והמראיין שואל שאלות מפלות?
"אני ממליצה להתמודד עם השאלות בקור רוח. בדרך כלל, רובנו נוטים להגיב לשאלות מפלות בצורה של התחמקות ולעיתים אף תמיהה וזעם על המראיין. גם אם הופתעתם מהשאלה רצוי לא להראות זאת כלפי חוץ, במידה ותשובתכם גרמה לכך שלא התקבלתם לעבודה תוכלו לתבוע את המראיין על הפרת החוק". ברק מוסיפה כי "אם תהיה כמות גדולה יותר של נשים וגברים שתובעים מעסיקים על אפליה בקבלה לעבודה על רקע מין ומצב משפחתי, המעסיקים ייזהרו בלשונם וישאלו פחות שאלות בסגנון הזה כך שביכולתנו להילחם בתופעה".
לטענתה של ברק, רצוי להכין תשובות ענייניות לפני הריאיון, "ישנן שאלות מפלות שנשאלות בעיקר נשים בראיונות באופן די קבוע, כמו השאלה "איך תסתדרי?", גם לשאלות אלה יש לענות בצורה עניינית. הדגישי שגם במשרה הקודמת שלך עבדת בעבודה במשרה מלאה, תודיעי למראיין שמלכתחילה לקחת בחשבון את הצורך לשלב בין אימהות וקריירה ושאת ערוכה לכך. לעולם אל תתני תשובה שלילית במהלך הריאיון, תודיעי שתבדקי אם יש לך את האפשרות להיערך לעבודה במשרה מלאה, במיוחד בראיון בו מקום העבודה מראה גמישות בנושא כמות שעות העבודה".
- האם ישנן שאלות בוטות במיוחד?
ברק: "השאלות הבוטות ביותר שבהן נתקלות מועמדות הן שאלות העוסקות בתכנונים עתידיים, במיוחד בנושא תכניות להרחבת המשפחה. במקרים כאלה כדאי לענות שהנושא אינו רלוונטי לקבלה לעבודה. הדגישו שכשאתן נכנסות לתפקיד חדש אתן מבינות את המשמעות ואת מה שנדרש מכן. חשוב לא לקבל שאלות כאלה בסלחנות ובהבנה, השלמה עם השאלות הללו תיתן למעסיקים לגיטימציה להמשיך ולשאול אותן גם בהמשך. הנתונים מצביעים על כך, שדווקא ארגונים שחרטו על דגלם את נושא הפרו משפחתיות והתמיכה בצרכי העובדים בעלי המשפחות הציגו עלייה ברווחיות ובמחויבות של העובדים כלפי הארגון. הנתונים הללו מנפצים את הקונספציה לפיה תפוקתו של העובד נקבעת לפי כמות השעות אותן הוא עובד, לכן חשוב שנתונים אלה יגיעו לכל המעסיקים הפוטנציאליים".