ברק אובמה הוא מסוג המנהיגים החדש, שנציג טרי שלהם הוא האפיפיור פרנסיסקוס ה-1. אלה מנהיגים שמקיימים הלכה למעשה את מה שמשדרת, למשל, בר רפאלי, הדוגמנית שנפסלה השבוע מלייצג את ישראל בקמפיין משרד החוץ.
אני מדברת על מנהיגים שמתנהגים כאחד העם ולא כמורמים ממנו, מעודכנים, משדרים קוליות ורעננות ועושים לך חשק לרדת איתם לשתות כוס קפה בשכונה. לא מפתיע שכששאלה יונית לוי את אובמה מה באמת הוא היה רוצה לעשות בארץ, הוא ביקש הזדמנות להסתובב ברחובות תל-אביב ולתקשר ישירות עם ישראלים. אולי זו הסיבה שביקש להמיר נשיאת דברים בכנסת, בנאום בבנייני האומה מול צעירים.
ביקורו של אובמה היה הזדמנות. הזדמנות נדירה להראות, באמצעות צוותי התקשורת מכל העולם, שישראל מדינה נורמלית: חיים בה אנשים שמשתזפים בים, יוצאים לבלות ונהנים מהחיים. אבל במקום לנצל את ההזדמנות הזו, ולעקוף את איזכורי הקונפליקט שבו נודעת ישראל בכל העולם, החליטו מארגני הביקור להיצמד לפרוטוקול, ורקמו ביחד לו"ז משעמם וצפוי לתפארת.
הנשיא בחן אתמול (ד') את כיפות ברזל כי צריך להראות על מה שפך כל-כך הרבה כסף, השתתף במסיבות עיתונאים, נכונה לו פגישה עם שמעון פרס, אחרי שכבר נפגש עם בנימין נתניהו, ויבקר ביד ושם. אז כל אלה הם מאסט, אני מודה. אבל תגידו, למה להתיש אותו במגילות הגנוזות בהיכל הספר ותערוכת הטכנולוגיה במוזיאון ישראל? והביקור בהר הרצל, לשם מה? בשביל הציונות? יד ושם לא מספיק כדי להבין למה קמה מדינת ישראל?
תוכנו של הביקור הזה הוא צעידה במסלול הקבוע שבו אנחנו מעבירים את הרושם של עם שהוא קורבן, או כובש, או מנצח, או אומלל. עם שנע במסלול נטבחים וחללים בשדה הקרב, עם שמדבר לאבנים ואנדרטאות, ולא עם נורמלי שמנצל את החיים ומנסה ליהנות מהם כמה שאפשר.
אז הנה מסלול אלטרנטיבי, אותו אפשר היה להפיק עבור אובמה, גם בלי תחפושת ושפם. למשל, לקחת אותו להליכה או רכיבה מכיכר הבימה, דרך שדרות רוטשילד לדרום תל-אביב. אם רוצים להראות לו קצת טכנולוגיה ישראלית - אפשר לקפוץ לאחת מחברות הסטארט-אפ הרבות, שבאחרונה מיקמו את מקומן שם. משם, דרך שוק הכרמל הצבעוני והמתחדש, להגיע לחוף, לשבת על כיסא נוח, לשתות כוס קפה קר, אולי ברד, או בירה ולאכול אבטיח עם גבינה, בחברת כמה חבר'ה מהמנהיגות הצעירה שצומחת פה.
אם חייבים לצקת תוכן יותר ממלכתי לשיטוט בעיר באפור, בואו נהלך עם הנשיא על אבני המדרכות של אבן גבירול, בואכה כיכר רבין והאנדרטה לזכר ראש הממשלה.
בימים שבהם קורא דובר צה"ל, פולי מרדכי, לפטר את בר רפאלי, שגרירתנו המגניבה, מקמפיין משרד החוץ בגלל שלא שירתה בצה"ל, נחת לנו פה פרזנטור בחינם, אהוד, חזק ומסוקר מכל זווית. יכולנו לנצל את בואו של הסטאר ולמנף את הביקור שלו לגבהים בינלאומיים, אבל במקום זאת הרגנו את מסע יחסי הציבור הכי טוב שהיה יכול להיות לנו פה.