התנכרות שוק העבודה כלפי דורשי עבודה בגיל הביניים, ובעטיה אבטלה ממושכת ומתסכלת, מאלצת רבים לחשוב על הסבה מקצועית או על יציאה לדרך עצמאית. עיסוק במקצוע חדש לחלוטין קורץ, מפתה ומפיח תקווה - גם אם הוא נולד מחוסר ברירה.
"גלובס" מציג שתי אפשרויות שיכולות לשנות את חייו של המובטל שנכנס לרוטינת שליחת קורות חיים והראיונות בתחום שבו עסק בקריירה הראשונה שלו: יזמות והוראה.
יזמים בעל כורחם: "לא רציתי להיות מובטל אומלל"
לא רק מבוגרים המתקשים למצוא עבודה מפאת גילם, פונים לעולמות תוכן חדשים. הם רק דוגמה לאוכלוסיות שלמות, שמציאות חייהן המורכבת מקשה עליהן להשתלב בשוק העבודה, שפונים לכיוונים אחרים - למשל, פותחים עסק קטן על-מנת לייצר לעצמם מקור פרנסה סביר.
אוכלוסיות כמו נשים ערביות וחרדיות שהחברה השמרנית שבה הן חיות מונעת מהן להשתלב במעגל העבודה; אסירים משוחררים שהחברה ממשיכה להוקיע; אנשים המתגוררים באזורים מוכי אבטלה בפריפריה ועוד. כל אלה הם "יזמים בעל כורחם" או "יזמים בכורח". "לגבי גיל הביניים - אלה אנשים שהיכולת שלהם להשתלב בשוק העבודה כשכירים נמוכה משמעותית עד בלתי-אפשרית, ככל שהם מתקרבים לגיל פרישה", אומר פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל אשל - שותפות של ג'וינט ישראל והממשלה לפיתוח שירותים תעסוקתיים ואחרים למבוגרים.
לדבריו, 63% מקרב בני 55-64 משתתפים בכוח העבודה בישראל, אולם בגיל 65 המספרים צונחים ל-12.3% בלבד - למרות שתוחלת החיים והיכולת לתפקד דווקא בעלייה. לדברי תמיר, זו הסיבה תמונת המצב העגומה בשוק תעסוקת המבוגרים גורמת לרבים מהם לפנות ליזמות. ניסיון להחזיר לעצמם את השליטה בחיים.
לדברי בני חזן, מנכ"ל מט"י (מרכז טיפוח יזמות) חולון, דורשי עבודה מבוגרים המתקשים לחזור למעגל העבודה כשכירים, מרגישים, ובצדק, שכוחם במותנם, סיימו על-פי-רוב את פרק גידול הילדים הקטנים, וכעת הם זמינים עם ניסיון וידע רב שצברו להגיע לשיא פריחתם ברמה התעסוקתית.
"ודווקא בנקודה הזו", אומר חזן, "שוק התעסוקה אומר להם 'לא', מתוך תפיסה שגויה ש'העולם שייך לצעירים'. 20 ו-30 שנות ניסיון, ידע ופרספקטיבה מושלכים לפח בדיוק ברגע שהבשילו, ולא מותירים לחלקם ברירה אלא לפנות ליזמות בכורח".
לדבריו, בשנה החולפת מט"י חולון הפעיל 16 קבוצות של "יוזמים עסק" - תוכנית לעידוד יזמות בקרב דורשי עבודה מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת. בתוכנית השתתפו 300 דורשי עבודה, מהם 25% מובטלים בגילאי 45 ומעלה. לדברי חזן, 35% מכלל המשתתפים פתחו עסק, מהם 12% בני 45 ומעלה.
עזרא כהן הוא דוגמה לדורש עבודה בן 53 שבימים אלה הופך ליזם. כהן אייש במשך עשור בעיתון "מעריב" מגוון תפקידים כמו מנהל אגף הסחר של העיתון, סמנכ"ל מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, מנכ"ל עיתון רייטינג ולבסוף מנהל תחום דפוס מסחרי של העיתון, אך נאלץ ללכת הביתה. גם הוא, בדומה לדורשי עבודה רבים אחרים בני גילו, שלח קורות חיים לעשרות מקומות, אך נותר ללא מענה.
"במשך שלושה חודשים חיפשתי עבודה, ולא עזר גם כשהתפשרתי על כל מיני עבודות", הוא אומר, "לא רציתי להיות מובטל אומלל או לחילופין לעבוד תחת גחמות של מעסיק שעושה לך טובה שהוא מעסיק אותך. הלכתי למט"י חולון ואחרי חשיבה מאומצת החלטתי להקים מפעל כריכים לשוק המוסדי".
כהן משלים בימים אלה את הקמת המפעל שלו, "בא לי סנדביץ'", באזור התעשייה חולון, בהשקעה ניכרת. "אני מתכנן לפתוח גם חנות מפעל בקונספט של מעדנייה לממכר כריכים לעוברים ושבים באזור התעשייה. יש לי מוצר מצוין, אריזות יפות ויכולת להביא לקוחות - לכן לא חששתי להשקיע במיזם לא מעט כסף ואנרגיה. אני לא רואה כישלון אל מול עיניי".
לדברי אלי בנטאטה, ראש תחום יזמות בתב"ת - תנופה בתעסוקה, שותפות של הג'וינט והממשלה לשילוב בלתי מועסקים במעגל העבודה וכן עידוד אוכלוסיות מוחלשות ליזמות, בישראל פועלים כ-70 אלף עסקים שהוקמו מכורח ולא מבחירה. 50% מהם הוקמו על-ידי מובטלים מעל גיל 45.
"המציאות החדשה - המעבר מעולם מוכר לעולם עלום - לא פשוטה וההתאקלמות במקרים רבים היא קשה מאוד, אבל עדיין יש לא מעט מבוגרים שמצליחים במשימה", אומר בנטאטה.
איציק גנון, יו"ר ומייסד עמותת "50 פלוס מינוס" המסייעת למובטלים מבוגרים למצוא עבודה מוסיף: "מבוגרים מורגלים במשך שנים לתחום עיסוק מסוים ולכן מתקשים לעשות את הסוויץ' לקריירה שנייה. לוקח להם זמן עד שהם מצליחים להחליף את הדיסק בראש ולעבור מראש של שכיר לראש של עצמאי. חלק מצליחים וחלק לא".
מעבר למערכת החינוך: "מערכת שאין לה גיל"
לא רק יזמות - גם הסבה מקצועית מאפשרת לאנשי גיל הביניים לשוב ולהשתלב במעגל העבודה גם כשכירים. אחד המקצועות מבוקשים להסבה בשנים האחרונות הוא הוראה - כך לפחות טוענת ד"ר סמדר גלילי, ראש המסלול היסודי במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים.
"בשנים האחרונות, אנשים מעל גיל 40 באים אלינו ללמוד הוראה, בין היתר, מתוך כוונה לעשות הסבה מקצועית ולעסוק בתחום", היא אומרת. "אלה אנשים שקיבלו החלטה ממקום מאוד בשל לחולל שינוי. מלבד בשלות, יש להם גם שלווה ועומק שאין לסטודנטים צעירים. המכללה מעודדת מגמה זו גם מפני שמערכת החינוך היא מערכת קולטת - מדברים על מחסור של 13-14 אלף מורים, וכל הבוגרים שלנו מוצאים עבודה".
אורית אבירם, מנהלת שירותי ייעוץ לשינוי קריירה בחברת ההשמה מנפאואר, מצביעה אף היא על תחום החינוך כעל עולם תוכן מבוקש להסבה מקצועית. "אנשים בוחנים מעבר להוראה מתוך רצון לתרום לאחרים ולהביא משהו מעצמם", היא אומרת.
אחד מהם הוא יהודה מידן, שבגיל 53 - אחרי שנים של עבודה כשכיר בחברות היי-טק ועוד כמה שנים כעצמאי בתחום המחשבים - מצא עצמו מובטל. "ישבתי בבית שנתיים בלי תעסוקה, וזה לא היה לוקסוס", הוא משחזר.
מידן, היום בן 55, מעיד על עצמו כ"אופטימי מטבעו", ולכן סירב לשקוע בדיכאון. "האמנתי שיבוא יום ואמצא את הכיוון שלי". והכיוון שעליו הוא מדבר הגיע מכיוון לא צפוי מבחינתו.
"יום אחד, הבן שלי הודיע לי שרשם אותי - מבלי לשאול לדעתי - ללימודי הוראה במכללת דוד ילין. הוא אמר לי: 'אבא, למה שלא תנצל את כישורי ההוראה שלך ותהפוך למורה מן המניין'. כשומר מסורת, אני מעביר להנאתי שיעורי יהדות בכל מיני פורומים. אהבתי את הרעיון וזרמתי איתו".
מידן משלים בימים אלה את לימודי ההוראה במכללה. "אני רוצה להיות מורה למדעים ולמתמטיקה, זו השאיפה והרצון שלי". עד לסיום לימודיו והשתלבותו כמורה במערכת החינוך, הוא עובד במקביל ללימודים, כמורה למדעים בחטיבת הביניים טדי קולק בירושלים במשרה חלקית.
לדבריו, הסטיגמה השלילית שיצאה למערכת החינוך - בין אם בשל שכר המורים הנמוך ובין אם בשל בעיות משמעת של תלמידים - לא מרתיעה אותו. "אני לא רואה שום בעיה עם השכר המשולם כיום במערכת החינוך. יחסית, אפשר להשתכר שכר סביר. מבחינתי, הנזק של לא לעבוד ולא לעסוק במשהו עולה על עניין השכר".
עוד לדבריו, הקושי האמיתי במקצוע טמון דווקא בהתנהגות התלמידים. "התלמידים של היום קשים בגלל המאה שבה הם חיים. זה לא פשוט להתמודד עם ילד בכיתה א' עם אייפון".
ובכל זאת, מידן ממליץ למובטלים בני גילו להיכנס למערכת החינוך, "כי זו המערכת היחידה שאין לה גיל. בניגוד להיי-טק, שם ברגע שאתה עובר גיל מסוים לא מתייחסים אליך, במערכת החינוך עדיין יש ערך לאנשים עם גישה לחיים, עם ידע - לאנשים שהם 'המבוגר האחראי'".
לדברי ענת ספיר, יועצת תעסוקה לבני 50 פלוס ובכירים בחברת אולג'ובס, הנהלת חשבונות הוא מקצוע מבוקש נוסף להסבה מקצועית, "בגלל היצע תפקידים גדול בשוק וללא מגבלת גיל". ספיר לא לגמרי מעודדת הסבה מקצועית בגילאים מבוגרים. "מעסיקים שכבר מוכנים להעסיק בני 45 ומעלה יעדיפו להעסיק את המנוסים שבהם, ולא את אלה שזה עתה סיימו הסבה מקצועית. אנחנו לא ממליצים בהכרח על מהלך כזה לדורשי עבודה שמגיעים אלינו להתייעצויות, כי הדבר יגרור אותם שתי מדרגות אחורה".