השאלה שמטרידה אותי, בעצם יותר מסקרנת ממטרידה, היא: למה מה קרה? כלומר, לפני זמן לא רב דיבר ברק אובמה אחרת על המדיניות של ישראל והעומד בראשה. מה שינה את דעתו ועוד כל-כך מהר? הרי דבר לא השתנה, אז מה, מה בדיוק הביא לשינוי הדרמטי? זה כמובן לא רק אובמה, אלא עבודת צוות.
ישבו הוא ויועציו לקראת הביקור כדי לדסקס מה ואיך לומר ולעשות. אפשר לשער שהנחת בעבודה הבסיסית של הצוות היתה שהעמדות של וושינגטון שקדמו לביקור לא הביאו תוצאות. זו עובדה.
מה עושים כדי לשנות אותה? קודם לכן עבד אובמה על בסיס האמונה שצריך ללחוץ על ישראל. כאמור, זה לא הלך. לא רק שהלחץ לא עבד על ישראל, הוא גם לא הזיז את הפלסטינים.
ההצגה הארורה חייבת להימשך
אז מה המסקנה, לעבור עכשיו ללחץ על הפלסטינים? כן, אבל במקביל לא להוריד את הלחץ מישראל. ואז מה? זה יוביל למשהו? איזו שאלה. בוודאי. זה יוביל לאפשרות לומר שלא מתיאשים, שממשיכים לחתור, שיש תנועה, יש תהליך, תסתכלו טוב ותראו שהשטח רוחש.
ומה התכלית? - בנאומים שלו הפגין אובמה אופטימיות בצד נחישות. אבל תפשתי אותו בכמה פוזיציות שבהן היה כנראה בלתי מוכן. חשבתי שלו זה לא יכול לקרות, אבל קרה. והמראה לא היה נעים. הוא נראה תשוש. לא, מותש. מיובש. פד-אפ. אולי עייפות. אולי נשבר לו מהנאומים המיגעים החוזרים על עצמם.
ואולי גם הוא כבר מבין שמה שלא הצליחו קודמיו בעשרות שנים, כנראה שגם אצלו זה לא יעבוד. כן, אפילו אצלו, למרות הדברים הנפלאים הנאמרים עליו בנאומי החנפנות והצביעות. אבל אין ברירה, ההצגה הארורה הזאת חייבת להימשך. ובענין הזה, אין עליו.
כיף של שר אוצר
"נצטמצם, נוריד הוצאות, נקצץ גם במקומות הכואבים". כשאני שומע (או רואה) את הדברים הללו של יאיר לפיד, בא לי לתת לו צביטה קלה בלחי. בחיבה, כמובן. סוף סוף שר אוצר שיכול לומר את הדברים הקשים ביותר - בלי להפחיד אף אחד.
אתה יותר מרחם עליו, על חוסר האונים שהוא מפגין, מאשר על עצמך. הוא נשמע כאדם שלא כל-כך יודע מה הוא מדבר. בעצם אולי כן יודע, אבל אולי לא לגמרי מבין. ככה נשמעים הדברים, והם לא יכולים להיות אחרת.
כמה ימים הוא בתפקיד? האם אפשר בתקופה כזאת ללמוד מספיק כלכלה כדי להבין את מצבה הכלכלי של מדינה? וגם לדעת מה צריך לעשות? אפילו אם יש לך תעודת בגרות, זו משימה בלתי אפשרית.
דברי פקידי אוצר חיים
"התמונה הנפרשת לפני הרבה יותר גרועה ממה ששיערתי", ממשיך לפיד לספר במכתב לתומכיו. נפרשת - איך? בימים ספורים ועמוסי פעילות פוליטית הוא הצליח להשתלט על התמונה לבדו? נראה שדבריו אינם שלו, אלא דברי פקידים חיים.
לא יכול להיות אחרת. כך זוכים פקידי האוצר לעדנה שלא חלמו עליה. הם יכולים להעביר את מחשבותיהם ורעיונותיהם לפייסבוק לא דרך הדובר, אלא באמצעות לא פחות מאשר השר הממונה עליהם.
התנצלות ללוחמי השייטת
עכשיו, לאחר שהתנצל בפני ארדואן, צריך בנימין נתניהו להנפיק עוד התנצלות אחת: ללוחמי השייטת. בהתנצלות לארדואן נתניהו בעצם הטיל את האחריות והאשם בפרשת המשט על הלוחמים. אולי לא היתה ברירה, אולי היה נכון לעשות זאת.
אבל צריך להתנצל.
קרלה ושרה של אובמה
פוליטיקאים שמרבים לנאום חוזרים ללא הרף על מלים, משפטים ורעיונות. ומי נואם יותר מנשיא ארה"ב? למשל, דברי אובמה על יופיים של בני הזוג נתניהו אותו קיבלו מהרעיה שרה. זה מה שאובמה אמר. ובהמשך לכך הוא פנה אל ביבי בקורטוב של שובבות: "שנינו התחתנו עם נשים יוצר מוצלחות מאתנו". שמעתי את אובמה אומר דברים זהים (!) לכמה ראשי מדינה. בין השאר לנשיא צרפת. לא הנוכחי, זה שנשוי לקרלה ברוני.