לפני יום הכיפורים נוהגים יהודים לבקש סליחה זה מזה. ביהדות, בקשת הסליחה השנתית היא מסורת חשובה ועוצמת בקשת הסליחה מועצמת שבעת מונים בגלל המופע העיקרי שלה - פעם בשנה.
אצל הנוצרים, לעומת זאת, בקשת הסליחה היא עניין של מה בכך. בכל עת שבה מרגיש נוצרי מאמין כי שגה בדבר מה, הוא ילך לכומר ויתוודה. הכומר בתבונתו, יורה למאמין לתת מעות מספר לצדקה, לשנן מספר פעמים תפילת 'אווה מריה', ובזה יקבל הבורא את התנצלותו.
ומדוע חשוב להבין את ההבדל? כי אצל האח הגדול שלנו באמריקה, לא מצליחים להבין מדוע סירבנו להתנצל בפני הטורקים. נכון, הכבוד הים-תיכוני שלנו עבד שעות נוספות, נכון שצדקנו, נכון שפעילי השלום התמימים על סיפון ה'מרמרה' התגלו ככמחבלים נושאי נשק קר, אלימים ופרובוקטיביים... אבל, אנחנו שגינו.
שגינו בהערכת המצב, שגינו במודיעין, שגינו בהפעלת הכוח ובדרך ניהול הקרב - אך, מעל הכול שגינו וכשלנו במערכת ההסברה לפני ואחרי הפעולה. למרבה הצער, אנו נכשלים שוב ושוב בהסברת ובהבהרת עמדותינו מול העולם, וכך אנו מפסידים במלחמה האמיתית הניטשת כל יום וכל שעה בעולם הווירטואלי.
ייצוא לטורקיה של 1.5 מיליארד דולר
האם הרווחנו משהו מניתוק היחסים הזמני עם טורקיה, חוץ מהגנה על הכבוד הישראלי? אל תטעו, הטורקים לא צריכים אותנו באמת. הישראלים מהווים רק 0.3% מהתיירות לטורקיה, ושום חרם שלנו לא ישפיע על טורקיה. לכל מי שמשוכנעים כי צדקת דרכנו תעמוד לנו לעולם, טעות בידם. על קברניטי ישראל (ועלינו) להפנים ולדעת מה גודלנו ומה היכולת שלנו ללחוץ. בשוק העולמי אנחנו שחקן קטן, כך שלא בטוח שישראל יכולה להרשות לעצמה לוותר על ייצוא של 1.5 מיליארד דולר לטורקיה.
המסקנה המתבקשת היא, שההסברה הישראלית צריכה לעלות כיתה. אנו מתקשים בהבנת שדה הקרב הראשי בחשיבותו היום, שהוא התקשורת הבינלאומית על ערוציה השונים, ונכשלים בהסברה העולמית .
במבט אמריקאי הדברים ברורים. אם שגית, תתנצל, ותנוע הלאה למטרה הבאה. בתפיסה הישראלית, המשכנו לשגות שנים על שנים תוך שכנוע עצמי עמוק שהעולם פשוט לא מבין את מה שאנחנו מבינים, ואין ספק בצדקת דרכנו. אז זהו, שלא. העולם המערבי לא מבין מה אנחנו עושים עניין כה גדול מהתנצלות מילולית.
תתנצלו, אומרים לי פוליטיקאים ואנשי עסקים בארה"ב, ותנועו הלאה. ברור לכולם שהספינה הבאה תיורט גם היא, קצת יותר בהקפדה על מודיעין וביצוע, אך ברור שתיורט. ואם גם שם יהיו נפגעים, תתנצלו שוב עד שיפסיקו לשלוח ספינות. למה אתם עושים מזה עניין כזה גדול? הם שואלים.
שדה המערכה התקשורתי
לשמחתי, ממשלת ישראל התעשתה והבינה כי למשחקי אגו אין מקום בעולם הכלכלי של היום. ישראל שופעת דיפלומטים ואנשי מקצוע בתחום השיווק הבינלאומי היודעים היטב את חשיבות שדה המערכה התקשורתי. אם אותם אנשים יגויסו למערכת ההסברה הישראלית, נראה שידרוג משמעותי ביכולתנו להפוך כישלון מבצעי לניצחון תקשורתי.
לפני עשרות שנים הייתה בישראל חברת ביטוח שהתמזגה לתוך אחד הקונצרנים הגדולים. חברת "הסנה". זכור לי רק דבר אחד מאותה חברת ביטוח שכבר אינה קיימת והוא מסע פרסום שעשתה נגד תאונות דרכים, ובמרכזו הסיסמה: "אל תהיה צודק, תהיה חכם".
הכותב הוא נשיא וריפון ישראל ו-COO בווריפון העולמית