בתחילת השבוע הבא ייפרדו שני עובדים בכירים, עו"ד שרית דנה ועו"ד יורם הכהן, הפעם כנראה סופית, מתפקידיהם במשרד המשפטים. דנה מתפקיד המשנה ליועמ"ש לעניינים אזרחיים; והכהן מתפקיד ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה (רמו"ט).
בתחילת חודש פברואר, כחודש לאחר שהשניים סיימו את כהונותיהם הבכירות ונפרדו ממשרד המשפטים, התכנסה ועדת החריגים של נציבות שירות המדינה והחליטה להחזירם לתפקידיהם למשך חודשיים נוספים, ואלה מגיעים כעת לסיומם.
עם זאת, פסק דינו של בג"ץ, בשתי עתירות הנוגעות להפסקת כהונתו של ראש רמו"ט, יורם הכהן, עשוי להביא לפיתול נוסף בעלילה הפתלתלה הזו, ולהארכה נוספת של כהונתו, עד למינוי מנהל חדש לרשות שבראשה הוא עומד.
שאלת הארכת כהונותיהם של עורכי הדין דנה והכהן חשפה את העימותים בין גורמים שונים בצמרת משרדי הממשלה - למשל בין משרד ראש הממשלה, למשרד המשפטים, לנציבות שירות המדינה, וכן את האופן שבו משרד המשפטים מתייחס להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, האוסרות על קידום הליכי מינוי לתפקידים בכירים מעין אלה בתקופת בחירות.
שרית דנה, החולשת מתוקף תפקידה על כלל הרגולציה הנוגעת לתחום התכנון והבנייה, נחשבת לסדין אדום בעיני גורמים שונים המבקשים "להסיר חסמים" מדרכם של יזמי נדל"ן. רמו"ט אמנם פחות משמעותית בעיניהם - אבל צירופו של יורם הכהן לקלחת הביא לביקורת חריפה מצד בג"ץ, בשל הסמכויות הסטטוטוריות של ראש רמו"ט, מה שהופך את הותרת התפקיד בלתי מאויש למצב בלתי תקין.
כהונותיהם של דנה והכהן היו אמורות להסתיים בסוף 2012, לאחר שכבר הוארכו בכמה חודשים על-ידי נציבות שירות המדינה, במטרה לאפשר למשרד המשפטים להשלים את הליכי ועדות האיתור. אבל המשרד, כדרכו, התמהמה: גם הקמת גוף הביקורת על הפרקליטות הייתה אמורה להסתיים זה מכבר, אך דומה שלאיש במשרד המשפטים לא אצה הדרך.
לאחר שהליכי המינוי הוקפאו עם כניסת המערכת הפוליטית לתקופת בחירות, ביקשו במשרד המשפטים להאריך את כהונותיהם של דנה והכהן פעם נוספת, אך אנשי משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה נעמדו על רגליהם האחוריות, נופפו בהנחיות היועץ שלפיהן חריגה מקדנציות קצובות תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד, וסירבו לאשר את ההארכה.
סמכויותיו הסטטוטוריות של ראש רמו"ט הביאו את שופטי בג"ץ, מרים נאור, יורם דנציגר וצבי זילברטל למצב שבו הם נאלצים להכריע איזו הנחיית יועץ גוברת: זו האוסרת על הליכי מינוי בתקופת בחירות, או זו האוסרת על הארכת כהונותיהם של בעלי תפקידים מעבר לקדנציה הקבועה בהחלטות הממשלה.
בעתירה (בג"ץ 258/13), שהגיש עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות, צוין כי ראש רמו"ט מחזיק בין היתר בתפקיד רשם מאגרי מידע, בעל הסמכות לפי חוק חתימה אלקטרונית, ורשם שירותי נותני אשראי. במקביל, הוגשה לבג"ץ עתירה נוספת (בג"ץ 984/13) מטעם התנועה למשילות ולדמוקרטיה, שביקשה למנות ממלאי-מקום להכהן ולדנה, ולא להאריך את כהונותיהם.
הותרת התפקיד בלתי מאויש - בלתי סבירה
שופטי בג"ץ עשו את עבודתם קלה יותר בכך שהמתינו עם מתן פסק הדין עד לאחר השבעת הממשלה החדשה. במצב דברים זה, אין עוד תוקף להנחיות היועץ בדבר הקפאת הליכי מינוי בתקופת בחירות, ודרכה של הממשלה סלולה לאיוש התפקידים במהירות האפשרית.
אולם השופטת נאור לא פטרה את עצמה מהבעת עמדה עקרונית בנושא, וקבעה כי "לפחות באשר למשרת ראש רמו"ט, אין ולא היה מקום להשאירה מיותמת, וזאת גם בתקופת בחירות".
בהנחה שהליכי האיוש למנהל קבוע לרמו"ט לא יסתיימו גם עד תום החודשיים הנוספים - הנחה שהתבררה כנכונה - הביע בג"ץ את עמדתו גם בשאלה אם צריך לשוב ולהאריך את כהונתו של הכהן, או לאפשר מינוי ממלא-מקום לתקופת הביניים.
"בעולם אידילי שאין בו שיבושים, כתבה נאור, "דרך המלך היא הקפדה על קיום תקופות הכהונה ללא חריגים". אך השופטת מדגישה דווקא את חשיבות החריגים לכלל, ואת "ההכרח הקיים לעתים לסטות מהכללים של תקופת הבחירות כדי לא לפגוע בציבור".
הפתרון שבו בחרה הממשלה, של הותרת תפקיד ראש רמו"ט בלתי מאויש, היה בלתי סביר. כעת נותר לגלות אם את הגמישות שגילה משרד המשפטים בפרשנות הנחיות היועץ ביחס לתפקידים בממלכתו הוא, יגלה משרד המשפטים גם ביחס לתפקידים בממלכות אחרות.