בעקבות התנצלות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באזני עמיתו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, החלו התעשיות הביטחוניות בישראל לחזר אחרי טורקיה במאמץ לחדש את שיתוף הפעולה הפורה ביניהן לבין הממסד הצבאי הטורקי, שהניב לחברות ישראליות חוזי רכש ושידרוג בשווי מאות מיליוני דולר בשנים שקדמו לקריסת היחסים.
בידיעה ב"דיפנס ניוז", תחת הכותרת, "ההפשרה עשויה לחדש קשרי סחר הנשק בין טורקיה לישראל", מצוטט מנהל בחברה ביטחונית ישראלית, שמביע תקווה עזה לחידוש שיתוף הפעולה הביטחוני.
"איננו מצפים לשיבה מיידית לימי השפע של העבר", אמר המנהל. "אך איננו רואים שום סיבה מדוע שיתוף הפעולה שקשור למערכות ביטחוניות מרכזיות לא יחודש בד בבד עם הנורמליזציה ביחסים הפוליטיים. אנו מצפים שהטורקים יבינו שהצבא והתעשיות הביטחוניות שלהם יצאו נשכרים במידה רבה מתכניות שנוהלו יחד עם ישראל, וזה יכול להישנות בעתיד".
הגורם הישראלי הוסיף: "הסחר בין ישראל לטורקיה פרח אפילו בתקופת המשבר ביחסים (הפוליטיים). אם הסחר הלא ביטחוני בין שתי המדינות היה יכול לשגשג בזמנים קשים, מדוע לא לנרמל את הסחר הביטחוני בימים טובים יותר?".
הסחר ההדדי בין ישראל לטורקיה עלה בכ-30% מאז 2010, למרות ירידה קלה ב-2012, לפי נתונים רשמיים של שתי המדינות. בעשור שחלף לתקרית מאבי מרמרה, היתה טורקיה יעד חשוב ליצוא של התעשיות הביטחוניות בישראל. כך, למשל, שידרגה תעש 170 טנקים טורקיים מדגם M60A1 והעלתה אותם לרמה שמתקרבת לזו של טנקי מרכבה 3, בעיסקה של כמעט מיליארד דולר. תע"א מכרה לחיל האוויר הטורקי מל"טים מתקדמים ותחנות בקרה קרקעיות, ואף שידרגה 54 מטוסי 4-F של החיל.
באיתות מוקדם להפשרה הפוליטית ואולי, בעקבותיה, להפשרה ביחסים הביטחוניים, מכרה אלתא, יחידה של תע"א, ציוד אלקטרוני בשווי 100 מיליון דולר לארבעה מטוסי אייוואקס (אתרעה מוקדמת), שבואינג מייצרת בשביל חיל האוויר הטורקי.
מכל מקום, פקידים טורקיים נוקטים גישה זהירה. הם נמנעים במודגש מהשמעת קריאות ערגה לשיתוף הפעולה הביטחוני הקודם עם ישראל. "ההתנצלות היא צעד ראשון לנורמליזציה של היחסים הפוליטיים, אך עדייין מוקדם מדי לחשוב שנורמליזציה זו תסלול מיד את הדרך לשובם של מתמודדים ישראליים על מכרזים ביטחוניים בשוק המקומי", אמר ל"דיפנס ניוז" פקיד רכש טורקי בכיר.
"אנו זקוקים לתקופה יציבה של צעדים בוני אמון לפני שנוכל לשבת ולדון ברצינות על פרוייקטים (ביטחוניים) עם ספקים ישראליים", הוסיף הפקיד הטורקי. "אם אכן תהיה נורמליזציה, נבחן חברות ישראליות כמו כל חברה זרה אחרת. צורת החשיבה תהיה, בעסקים כמו בעסקים. בשלב זה, יש יותר מדי זיהום פוליטי באוויר".
ודירקטור בחברה ביטחונית טורקית, בבעלות המדינה, אמר: "אישור ישיר או עקיף מלשכת ארדואן יסלול את הדרך לשיבה הדרגתית לנרמליזציה בעשיית עסקים ביטחונים עם חברות ישראליות, אך כדי שהדבר יקרה, ההפשרה חייבת להימשך ולהוביל לחידוש מלא של יחסים דיפלומטיים מלאים".
אנליסט טורקי, אוזגור אונלוהיסארצ'יקלי, אמר ל"דיפנס ניוז", כי תהיה זו טעות לטפח ציפיות גבוהות מדי לגבי ההפשרה בין ירושלים לאנקרה: "המציאות הפוליטית דחפה את שתי המדינות לקראת נורמליזציה ביחסים, לקראת שת"פ. אך סביר להניח ששתי המדינות לא יחזרו לרמת היחסים האסטרטגיים של העבר בעתיד הנראה לעין.