חברה שתסכם ניסיון של עובדיה להתארגן עלולה לספוג קנס כספי כבד, שיועבר לטובת העובדים - כך עולה מפסק דינו העקרוני של שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, דורי ספיבק, שקיבל את תביעת ההסתדרות נגד חברת אלקטרה צריכה, וקבע כי היא תשלם פיצוי בגובה 180 אלף שקל, שיחולק בין כל עובדי הרשת, בשל ניסיונותיה לסכל באופן שיטתי התאגדות עובדי הרשת במסגרת ההסתדרות.
פסק הדין מצטרף לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין התאגדות עובדי פלאפון, ומחזק את המגמה של תמיכה בהתארגנויות עובדים ונקיטת יד קשה כנגד ניסיון פגיעה בהתארגנות מצד המעסיקים.
חברת אלקטרה צריכה היא רשת ותיקה וגדולה המפעילה בין היתר את רשת החנויות מחסני חשמל, שלה מאות עובדים ויותר מ-20 סניפים ברחבי הארץ. עובדי הרשת מנסים זה שנתיים להקים ארגון עובדים יציג במסגרת ההסתדרות.
בדצמבר 2010 הודיעה ההסתדרות להנהלת אלקטרה צריכה כי היא ארגון העובדים היציג ברשת, וקראה לה להיכנס למשא-ומתן קיבוצי. ואולם ההנהלה סירבה להכיר בהסתדרות כארגון היציג.
במהלך בירור ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה, צימצמה ההסתדרות את רשימת טענותיה, זאת ככל הנראה לאור חזרתם של כמה מהעובדים הפעילים בהתארגנות מהסכמתם להעיד בבית המשפט.
בסופו של דבר התמקדה התובענה ב-4 טענות לפגיעה בזכות להתארגנות העובדים: הפעלת לחץ על העובד שהיה הפעיל הראשון בניסיון ההתארגנות, למסור את טופסי החברות בהסתדרות - תמורת קידום בתפקיד; שתי שיחות טלפון בין מנהל המכירות הארצי לבין העובד, שבמהלכן איים המנהל על העובד וילדיו "אם לא ישרוף את טופסי החברות"; וניסיון לתפור לו תיק על רקע היותו זה שהניע את מהלך ההתארגנות.
השופט ספיבק קובע כי "בשאלה האם מנהל המכירות סמי לוי הפעיל מכבש לחצים על העובד על מנת שיחזור זו מפעילותו לארגון העובדים - התשובה היא חיובית עם סימן קריאה. הוא אכן הפעיל מכבש לחצים מוהק ובוטה, תוך שימוש חוזר ונשנה בשיטת המקל והגזר, בניסיון לגרום לעובד לחזור בו מפעילותו לארגון העובדים, ובכך להצליח אולי לעצור את מהלך ההתארגנות כולו".
לדעת השופט, "אין כל דרך אחרת לפרש את האופן שבו לוי חזר וביקש מהעובד להביא במהירות את הטפסים שעליהם חתמו העובדים כדי לשרוף אותם, הבטיח לו הרים וגבעות אם יעשה כן ויהפוך בכך ל'איש שלו', ומצד שני איים עליו שוב ושוב בכך שאם לא ייעתר לבקשתו, הוא יתחיל לקבל 'שפיץ' ועוד 'שפיץ' על כל איחור הכי קטן שלו, על כל מכתב מלקוח, על כל דיבור לא יפה".
עוד קבע בית הדין כי "הנהלת הרשת לא רק שלא גינתה את לוי, למעט נזיפה אחת בחצי-פה, אלא שבפועל אף גיבתה אותו בעקבות פרסום שיחות האיום. מרגע שנודע הדבר להנהלה, והיא בחרה בחירה מודעת לשבת בחיבוק-ידיים ולהמשיך לגנות דווקא את העובד על ה'פרובוקציות' שלו - היא נושאת האחריות המלאה לפגיעה הקשה שפגע המנהל בחופש ההתארגנות של העובדים".
הזכות לפסיקת פיצויים בגין פגיעה בזכות להתארגנות עובדים מעוגנת בחוק הסכמים קיבוציים. פיצוי כזה לא אמור לעלות על 53 אלף שקל, ואולם בנסיבות חמורות וחריגות ניתן לפסוק פיצוי לדוגמה בסך של עד 214 אלף שקל, וזאת בגין כל מעשה בנפרד.
ספיבק החליט לפסוק פיצויים הקרובים לרף העליון, בגובה 180 אלף שקל, בשל ה"הגנה המיוחדת שיש לתת לזכותם החוקתית של עובדים להתארגנות". (ס"ק 32475/01/11).