הרקע: אקסל רוז, סולן להקן גאנס אנד רוזס, נחשב לאדם בלתי יציב מבחינה נפשית. רוז נהג להבריז מהופעות ומחזרות ופעם, אם להאמין לאגדות אורבניות, מצאו אותו יושב על צמרת של עץ. חלק מההתקפים האלה התלקחו באופן רנדומלי, אבל בחלק מהמקרים היו לו נסיבות מקלות. הוא פשוט לא מצא את עדשות המגע.
לוקוטק הוקמה כדי לעזור לכוכב הרוק וגם לטיפוסים מאופקים יותר שמאבדים את העדשות ולא מטפסים על העץ. "זה התחיל בברביקיו משפחתי", מספר יונתן פסטרנק, "אחד מקרובי המשפחה איבד עדשה שעולה קרוב ל-2000 שקל. כל המשפחה בילתה את אחר הצהריים על הרצפה בחיפושים, אבל כנראה שמישהו דרך עלייה תוך כדי התהליך".
המנגל הזכיר לפסטרנק את הצמידים שהחליפו את צבעם בהתאם לחום הגוף, שהיו אופנתיים למשך הרף עין בתחילת שנות ה-90 וכך הרעיון נולד. פסטרנק הלך ללמוד אנימציה בבצלאל, ובינתיים עבד בבר בבעלות ולדימיר שרמן, עורך פטנטים במשרד איתן מהולל והיום גם המדען הראשי של החברה. "אני עם האנגאובר והברטנדר ההיפראקטיבי הזה מספר לי על פרויקט הסיום שלו", נזכר שרמן, "רק אחר כך הבנתי שהוא זכה בהמון פרסים". "כמה חבל שזה באמנות", אומר פסטרנק. בינתיים, עד שימצא עבודה מסודרת, החל פסטרנק לעבוד במשרד של שרמן.
בשלב ההוא הצליח פסטרנק להלהיב את שרמן לגבי עדשות המגע משנות הצבע. "אמנם אני רואה 30 רעיונות בשבוע, אבל אמרתי לעצמי - זה רעיון טוב, בואו נרשום אותו". כאשר השניים החלו לשחק בחומרים וגילו שהרעיון כנראה בר ביצוע, שרמן החליט לממן את המיזם.
השוק: כ-10% מהעדשות המגע שנמכרות בעולם נחשבות ל"מיוחדות". מדובר בין השאר בעדשות שמשנות את צבע העין, עדשות עם סימונים קטנים שאמורות למנוע שימוש בעדשה כשהיא הפוכה ועדשות יקרות (למשל עדשות מולטי פוקאל, או כאלה שמיועדות לתיקון צילינדר), שאותן ממש לא כדאי לאבד.
בלקנשטיין: "אנחנו מדברים על שוק מוצרי צריכה, שרגיש למחיר ונוחות. הצלחנו לשכנע את התעשייה שניתן לייצר את המוצר במחיר סביר ובשיטות שהם מכירים".
המוצר: "הצבע לא מופיע באזור האישון או הקרנית"
שרמן: "חקרנו את כל החומרים שכימיים הקשורים לתעשיית עדשות מגע. עשינו לעצמנו קורס מהיר בפיגמנטציה אקטיבית וזיהינו כמה מעבדות באנגליה שיכולות לייצר עבורנו".
באותה התקופה הצליחה החברה לגייס גם את היו"ר הפעיל אלון בלקנשטיין, שהיה יו"ר של כמה חברות בקבוצת אינפיניטי כמו מנגו DSP ו-Mate. "אני מכיר את ולד מ-2004", אומר בלקנשטיין, "הוא תמיד עזר לי ושמרנו על קשר. כשהוא ביקש שאייעץ לחברה, לא הצלחתי להבין איך, כמעט ללא עובדים, הם הגיעו לאבטיפוס עובד וחומרי תקשורת שיווקית שלחברות גדולות מהן בסדר גודל, אין". בלקנשטיין העריך שהחברה זקוקה למנהל והחליט להצטרף.
העדשה של לוקוטק עושה לכאורה דבר פשוט - כשהיא לא בתוך העין, נוצר בה גלגל של צבע ירוק או אדום. לתכונה הקטנה הזו יש מספר יתרונות משמעותיים. קל למצוא את העדשה בתוך מי השטיפה, קל להבדיל בין העדשה של עין ימין ושל עין שמאל (הצבעים שונים), קל לראות אם העדשה הפוכה וכמובן - קל למצוא את העדשה אם היא נופלת על הרצפה.
פסטרנק: "הצבע לא מופיע באזור האישון או הקרנית, אלא באזור שאינו מפריע לראיה. ניתן לראות היטב דרך העדשה גם אם הצבע לא ישתנה, אבל הוא משתנה כדי שלא תיראה דביל". הפיגמנט שבו משתמשת החברה כבר מאושר FDA למוצר אחר.
שלב בפעילות: "כל ארבעה השחקנים השולטים בשוק כבר בשיחות איתנו"
בלקנשטיין: "אנחנו חברה מבוססת ידע והמטרה שלנו היא לא להיות יצרן של עדשות, אלא להמציא טכנולוגיות חדשות בתחום העדשות. הגענו למצב שבו כל ארבעה השחקנים השולטים בשוק כבר בשיחות איתנו - ג'ונסון אנד ג'ונסון, אלקון, בוש אנד לומב וקופרויז'ן".
גיוסי הון: המייסדים השקיעו בחברה מאות אלפי דולרים.
השלב הבא: לוקוטק שואפת לייצר עדשות שישנו את צבען לפי מצב הבריאות של העין, או של הגוף כולו. בלקנשטיין: "העין היא האיבר שמאפשר את הגישה הישירה ביותר אל נוזלי הגוף".