גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

שיפור לבבות: כיצד ניתן להקטין הסיכון ללקות בהתקף לב

גם כשכלי הדם אינם חסומים ולא מצאו דבר בצנתור - עלולה להיות בעיה בזרימת הדם ללב ■ איך שעון הקיץ משפיע על בריאות הלב? ומה עשה המשבר הכלכלי לנשים היווניות? רמז: לא משהו בכלל לתשומת לבכם

שקיעה / צילום: thinkstock
שקיעה / צילום: thinkstock

הצנתור בסדר, הלב כואב

על פי רוב, התקפי לב נגרמים כאשר חסימה - מלאה או חלקית - של כלי דם בדרך ללב מונעת מעבר של חמצן אליו, ואז נוצר נזק ברקמת הלב. חלק ניכר מתחלואת הלב וכלי הדם קשור בדרך זו או אחרת בחסימה של העורקים, שמונעת מעבר של דם בכלי הדם. לכן, מרגע שמתגלים סימנים קליניים למחלה, אחת הבדיקות הנפוצות לאבחון סיבת המחלה היא צנתור. ואולם לעתים אין שום חסימה, כלומר לא ימצאו דבר בצנתור, אבל עדיין יש בעיה, אולי אפילו חמורה, של זרימת דם בעורקים.

המצב הזה נקרא Non Obstructive Heart disease, והוא נפוץ יותר אצל נשים. בה בעת שהתקף לב חסימתי מכונה "יוצר האלמנות" מפני שהוא הורג באופן מפתיע גם גברים לא מבוגרים, הרי שאצל נשים הוא נפוץ פחות, ואילו התחלואה הלא-חסימתית הזו נפוצה יותר. ואולם שתי הבעיות יכולות להופיע אצל בני שני המינים.

במחלה הלא-חסימתית, כלי הדם מאבדים את היכולת שלהם להתרחב כמו שצריך. כלי הדם צריכים להתרחב ולהתגמש כשאנחנו עוברים ממנוחה למאמץ, כדי לאפשר לדם רב יותר לזרום ללב. אם הם אינם יודעים להתרחב, דם פשוט לא יזרום ללב במידה מספקת. התוצאה תהיה שלא יגיע מספיק חמצן ללב, ממש כמו בהתקף לב חסימתי. ישנו סיכון ללקות בהתקף לב של ממש, אפילו קטלני, גם ללא חסימה.

נכון למחקר מקיף מ-2006, 62% מהנשים המדווחות על תסמינים קרדיולוגיים סובלות למעשה ממחלה לא-חסימתית. התופעה נפוצה יותר אצל חולות וחולי סוכרת. ישנו מתאם בין התקף לב לא-חסימתי למיגרנות. אין עדיין הסכמה מלאה לחלוטין במדע האם חוסר היכולת של כלי הדם הקטנים להתרחב הוא הגורם לכל המקרים של כאבים בלב ונזקים לשריר הלב כשאין חסימה, אך זהו כנראה גורם משמעותי ברבים מן המקרים.

כשחולה כזו (או כזה) מגיעה לביה"ח עם תסמינים של לחץ וכאב בחזה או אפילו עם תסמינים דומים לשבץ, אך לא מתגלה אצלה חסימה, הרופאים לפעמים לא כ"כ בטוחים מה לעשות איתה הלאה. לעתים, שולחים את החולה הביתה, בה בשעה שהיה ניתן לטפל בה, ולמנוע נזק עתידי ללב. האבחון המתאים במקרה הזה הוא לבדוק את תגובת תפוקת הלב לתרופות שנועדו להרחיב את כלי הדם. אם אין תגובה, כנראה שכלי הדם איבדו את היכולת להתרחב - וזה מה שיוצר את הבעיה. מידת היכולת של כלי הדם להתרחב נקראת "תפקוד האנדותל".

חברת איתמר מדיקל הישראלית פיתחה בדיקה הבוחנת את רמתו, ויכולה לעשות זאת אפילו לפני שמופיעים התסמינים החמורים, אבל גם תוך כדי ואחרי כן. תפקוד האנדותל הוא אחד מגורמי הסיכון למחלות לב גם מן הסוג החסימתי, ואולם במחלות לב מן הסוג הלא-חסימתי - זהו כנראה עיקר המחלה. הטיפול העיקרי הוא תרופות שבכל זאת פועלות להרחיב את כלי הדם. אף שהן פחות אפקטיביות בחולים במחלה זו, הן בכל זאת עוזרות להרחיב את כלי הדם ויכולות לשפר מאוד את תסמיני המחלה. ניתוח או צנתור בדרך כלל אינם רלוונטיים כי כאמור, אין חסימה. שינוי סגנון החיים יכול לעזור כטיפול במחלה זו, כמו במקרים של התקף לב חסימת י.

אור גדול יפתור הכול

אור חזק, או אפילו אור יום טבעי, יכול להקטין את הסיכון ללקות בהתקף לב - כך טוענים חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קולורדו, ארה"ב. הואיל ובתי חולים הם בדרך כלל מקומות שאליהם חודר מינימום של אור יום (מוארים 24 שעות ביממה בניאון קר), הרי שאם גישה זו תוכר כנכונה, תיתכן מהפכה בתאורת בתי החולים.

פרופ' טוביאס אקל מסביר כי הקשר נובע מהשעון הפנימי של הגוף, שמושפע מהתאורה. כולנו יודעים ומרגישים כי השעון הפנימי שלנו משפיע על מחזורי השינה והערות שלנו, ובשנים האחרונות מתגבשת ההסכמה כי הוא משפיע לא רק עליהם, אלא על כל מנגנון ואיבר של הגוף, אפילו עד רמת התא הבודד. באחד המדורים הקודמים, למשל, דנו בהשפעתו על מנגנוני עיכול המזון, ועל ההבדל בהשמנה אם אוכלים ביום או בלילה.

במנגנון השעון הפנימי של הגוף (המושפע, כאמור, מתאורה) מעורב החלבון Period 2. אקל ושותפו למחקר, פרופ' הולגר אלצשיג, גילו כי לחלבון זה יש קשר חשוב למנגנונים שיכולים למנוע את הנזקים הנובעים מהתקף לב. בעת התקף חמצן אינו מגיע ללב, שנאלץ לעבור למנגנון חירום של צריכת סוכר במקום צריכת שומן. מכיוון שהמנגנון לא נכנס לפעולה מיד ולא תמיד ביעילות מספקת, תאי לב מתים והלב כולו סובל מנזק ארוך טווח.

חלבון Period 2 חיוני לתהליך התחלופה. במחקר חיות שביצעו החוקרים הם ראו כי אור יום חזק עורר את ייצור החלבון, והפחית את הנזק מהתקף לב יזום במעבדה. מחקרים קודמים הראו כי אוגרים אחרי התקף לב שרדו יותר במעבדה ככל שנחשפו ליותר אור יום, אפילו אם כמות אור היום קצת הפריעה להם לישון. עדיין לא ביצעו מחקר דומה בבני אדם, ואולם ישנן עדויות עקיפות.

כך למשל, בסוף השבוע שעבר עברנו לשעון קיץ ו"איבדנו" שעת שינה. מתברר שבשלושה הימים הראשונים לאחר העברת השעון, אנשים סובלים יותר מהתקפי לב (למרות שהם מרוויחים עוד שעת תאורה בשעות הערב). העלייה בשיעור ההתקפים משמעותית - 10% בקירוב.

ייתכן שההתקף נובע מכך שהם עייפים יותר, אך מכיוון שמספר תאונות הדרכים אינו גדל באותה התקופה, הערכת החוקרים היא כי מרבית בני האדם ממילא עייפים תמידית, ולא זו הבעיה. מה כן? ייתכן כי הצורך בסנכרון מחדש של המחזורים היומיומיים, כשכל סדר היום שלנו מוסט בשעה, משבש את פעולת החלבון המועיל נגד התקף לב. מחקרים אחרים קשרו בין השעון הפנימי לבין פעילות מערכת החיסון, שגם היא חשובה במניעת התקפי לב. החוקרים ממליצים להיערך להעברת השעון על ידי קימה מעט מוקדמת ביומיים שלפני השינוי, יציאה החוצה אל האור בימים שלפני ומיד אחרי החלפת השעון, ואפילו התעמלות בחוץ.

שקיעה / צילום: thinkstock

קשיש בן 18 הובהל לביה"ח

בני נוער שסובלים במשך כמה שנים מהשמנת יתר, עלולים כבר בגילם הצעיר לסבול מנזק ללב, וזאת אפילו אם אין להם סימפטומים שניכרים בקליניקה. השמנת יתר ידועה כסיכון למחלת לב, ולמבוגרים הסובלים מעודף משקל משמעותי יש סיכון גבוה יותר לשינויים מבניים מסוכנים של הלב. הפעם נבדק הקשר אצל בני נוער שסובלים מההשמנה רק כמה שנים.

בני הנוער במחקר לא סבלו מכאבים בחזה ולא מקוצר נשימה, ולמעשה הרופאים שטיפלו בהם הגדירו אותם בריאים. גם בדיקות הדם שלהם לא העידו על בעיה מטבולית (הכולסטרול והסוכר היו תקינים). בבדיקות אקו-לב נמצא כי עובי קירות הלב וגודל החדר השמאלי עלו ביחס ישיר עם ההשמנה. אצל הנערים השמנים ביותר בקבוצה, גם תפוקת הלב כבר נפגעה. אגב, הקשר לא היה מושלם וגם אצל חלק קטן מהנערים רזים נמצאה בעיית לב לא צפויה.

עדיין לא ידוע אם השינויים הללו הפיכים.

הממצאים הם חלק מסקר מקיף של המכון לשליטה במחלות (CDC) בארה"ב. באותו הסקר נבחן גם הקשר בין השמנה לגורמי סיכון נוספים למחלות לב. בסקר נמצא כי בהשוואת השנים 1999-2000 לעומת 2007-2008, חלה עלייה בשיעורי ההשמנה. 60% מהנערים השמנים מאוד ו-50% מהנערים השמנים למדי כבר סבלו מגורם סיכון אחד נוסף להתקפי לב (לחץ דם גבוה, כולסטרול, סוכר וכיוצא באלה). ואולם גם 37% מהנערים הרזים סבלו מגורם סיכון כזה. ככל הנראה, לא רק ההשמנה משמעותית, אלא גם היעדר פעילות גופנית וצריכה של מזונות שומניים ומלוחים אצל בני נוער במשקל תקין, כמו גם גורמים גנטיים.

אכילה / צילום: thinkstock

תאכל ת'לב

מחקר שפורסם אשתקד הראה כי צמחונים בבריטניה סובלים פחות ממחלות לב. הנתונים התבססו על סקר מתמשך שבו השתתפו 44 אלף בני אדם, ושבחן את הקשר בין תזונה למחלות שונות. המשתתפים, מהם 34% צמחונים, מתעדים את התזונה שלהם, את מצבם הבריאותי וגם מבצעים בדיקות דם תקופתיות. במשך כ-11 שנה מתחילת המחקר, כ-1,000 מהמשתתפים לקו במחלות לב. שיעור מחלות הלב אצל הצמחונים מבין המשתתפים במחקר היה נמוך ב-32% מאשר אצל אוכל הבשר. הצמחונים גם היו רזים יותר מאוכלי הבשר, הכולסטרול שלהם היה נמוך יותר וכך גם לחץ הדם.

למרות שהקשר בין בשר למחלות לב כבר הוכר לפני שנים, בשנים האחרונות הוא נמצא תחת מתקפה. וכך, גם המחקר הזה עורר דיון ער בקרב אנשי מקצוע בתחום - כמו גם בקרב פעילים ציבוריים משני הצדדים של סוגיית הצמחונות. אף שנראה שהוא תומך ללא סייג בסגנון חיים צמחוני, הוא עדיין לא עונה על השאלה: האם בשר הינו גורם סיכון למחלות לב, או שמא צריכת בשר משולה לצריכה של כל מזון אחר שמכיל את אותה כמות חלבונים ושומן?

ייתכן, כך אמרו הקרניבורים, כי ההבדל לא נובע מהבשר עצמו, אלא מסגנון החיים התזונתי. הדימוי הנפוץ של צמחונים הוא של אוכלי פירות, ירקות וקטניות, המבשלים לרוב בבית ומודעים מאוד למה שהם אוכלים, ואילו צרכני הבשר, ובעיקר בשר אדום, נתפסים בדרך כלל כהדוניסטים ש"יורדים" על סטייק בלי לחשוב פעמיים.

אלא שלא כולם כאלה. האם בריאותו של אוכל בשר, שמקפיד בד בבד על צריכת ירקות ופירות ומגביל את הכמות הכוללת של שומן, קלוריות וסוכר, יכולה להשתפר אם יוסיף ויוותר על הבשר? ובכן, מאמר נוסף שפורסם באותה עת סיכם את הידוע עד כה על השפעת הבשר על מחלות הלב. החוקרים, בראשות פרופ' רנטה מיכה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, הגיעו למסקנות הבאות: בשר מקושר עם מחלות לב בעיקר כשהוא מעובד. צריכת בשר לא מעובד מעלה את הסיכון למחלות לב, אך בשיעורים קטנים. ההבדל טמון כנראה בכמויות המלח, שידועות כגורם סיכון ללחץ דם גבוה וכתוצאה מכך למחלות לב.

פרה / צילום: thinkstock

תנו ללב רק לשמוח, כמו שאז ביוון

בואו נדבר רגע על גברת ריקיס כהנטיס מקלמטה, יוון. היא בת 50, מובטלת טרייה מעבודתה, ובעקבות המשבר הכלכלי ביוון, הסיכון שלה ללקות בהתקף לב עלה ב-40% בקירוב. בית החולים בקלמטה, המשרת אוכלוסייה מגוונת בדרום יוון, אסף בשנים האחרונות מידע לגבי מספר התקפי הלב באזור, ומצא עלייה דרמטית בסיכון מאז פרוץ המשבר הכלכלי החמור במדינה. 22 אלף מקרים מתועדים של פניות למחלקות הקרדיולוגיות של בית החולים נבחנו, כשתקופת תחילת המשבר סומנה כ-1 בינואר 2008.

שיעור התקפי הלב בתקופה זו עלה מ-17 לכל 10,000 בני אדם באוכלוסייה ל-22.5. הסיכון להתקף עלה בתקופה זו ב-20.8% לאנשים בני 45 ומטה, וב-29% לבני יותר מ-45. בגילים הגבוהים מ-45, הסיכון הכולל אצל גברים גבוה ועלה משמעותית, ב-29.4% (807 התקפי לב בפועל לעומת 642 לפני המשבר). אצל הנשים הסיכון נמוך יותר, אך עלה בשיעור חד יותר - 39.2% (64 התקפים לעומת 52 לפני המשבר).

"רמת האבטלה אצל נשים בדרום יוון גבוהה יותר. גם הנשים שאין להן עבודה וגם אלה שעובדות, אחראיות בסבירות גבוהה יותר על הילדים, וזה מוסיף ללחץ - בעיקר בתקופה שבה הכסף אינו מספיק לדאוג להם ולעתידם", מסביר ד"ר אימנואיל מקריס, קרדיולוג בבית החולים. ואולם כאמור, חרף העלייה הדרמטית בשיעור התקפי לב אצל נשים, הרי שעדיין מרבית חולי הלב במקום הם גברים, וגם אצלם חלק החמרה.

כידוע, לחץ נפשי הוא גורם סיכון להתקפי לב, ואולם זו לא הבעיה היחידה. "בתקופה כזו, לאנשים רבים אין את הכסף הדרוש לתרופות מתאימות לניהול גורמי הסיכון להתקפי לב, וגם לא לביקורים תכופים אצל הרופא", אומר ד"ר מקריס. "זהו מעגל היזון שלילי, משום שהחולים הללו שמטופלים מאוחר עולים יותר כסף למערכת הבריאות ולמדינה כולה".

התמ"ג היווני איבד 25% מהיקפו מאז תחילת המשבר הכלכלי ביוון, וירידתו נמשכת. רמות האבטלה עומדות על 26.8%. "בכל דבר יש מחסור", אומר מיקריס. "ציוד רפואי, צוות בבית החולים, גורמים בקהילה שיכשירו את הציבור לגבי סימני האזהרה להתקפי לב". הוא מקווה כי הממשלה היוונית תבין בעקבות המחקר עד כמה הבעיה בוערת, ותקצה משאבים רבים יותר למערכת הבריאות. בקרוב יחלו גם בישראל ההודעות על הקיצוצים הצפויים בתקציב המדינה. אולי דרושה היערכות מיוחדת במחלקות הקרדיולוגית.

ואולם משבר כלכלי אינו גורם המקרו היחיד שמוביל להתקפי לב. הממצא חוזר גם אצל בוגרים של אסון טבע. ביפן, שיעור התקפי הלב עלה לאחר אסון פוקושימה, גם באזורים שהקרינה לא יכלה להגיע אליהם (ככל הידוע לנו כיום).

בניו אורלינס, לאחר סופת ההוריקן קתרינה ב-2005, חלה עלייה מהירה בשיעור התקפי הלב, כצפוי, אך המעניין הוא ששיעורי ההתקפים נותרו גבוהים עמוק לתוך 2011.

המחקר בניו אורלינס מעניין במיוחד, משום שאוכלוסיית האזור כיום דווקא עשירה יותר מאשר לפני האסון (רק המבוססים יותר יכלו לחזור ולבנות את בתיהם. העניים ביותר קיבלו תמיכה ממשלתית בערים אחרות). כך, לא הכסף בכיס של האזרח הממוצע הוא שיקבע את שיעור התקפי הלב. גם מערכת הבריאות בניו אורלינס קיבלה תשומת לב רבה יותר אחרי האסון. לכן במקרה הזה, נראה כי המתח הנפשי הוא באמת המנגנון העיקרי.

עדות לכך ניכרת גם בתזמון של התקפי הלב. בחלק הארי של האוכלוסיות, התקפי לב מתרחשים בשיעורים גבוהים יותר בבוקר יום העבודה הראשון אחרי סופ"ש או חג. לאחר אסון קתרינה, התזמון השתנה וההתקפים הופיעו בסופ"ש בשעות הלילה. נראה כי האוכלוסיות הללו היו מוטרדות ממשהו מורכב קצת יותר מאשר עבודה. זה היה הדפוס במשך חמש שנים, וכעת התקפי "שביזות יום א'" שבו ונהפכו אופייניים גם כאן. נראה כי העיר מתחילה לחזור לעצמה.

הכותבת הייתה אורחת חברת איתמר מדיקל בכנס הקרדיולוגיה של ה-Japanese Circulation Society ביפן

יוון / צילום: רויטרס

עוד כתבות

קיה נירו הייבריד 2026 / צילום: יח''צ

177 אלף שקל לפני הנחה: המכונית שיש לה קהל יציב ונאמן

הדור המחודש של ההיברידית רבת המכר של קיה מציג עיצוב פנים וחוץ נאה ובוגר, אבזור משודרג, מרחב פנים סביר והתנהגות כביש מפתיעה לטובה ● אבל מעבר לפינה מחכות לה היברידיות סיניות מאובזרות וזולות משמעותית

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש פינה משפחה שהתגוררה יותר מעשור ברמת השרון. זו הסיבה

בעקבות תביעת רמ"י, אב ושלושת ילדיו יפונו ממתחם של 30 דונם בשרון בו התגוררו במשך למעלה מעשור ● הבן ניסה להסתיר את חלקו של אביו המנוח בביתו כדי לא לחלוק עם אחיותיו ● וביהמ"ש דחה תביעת אישה לחלוקה לא שוויונית של הפנסיה לאחר הגירושים ● 3 פסקי דין בשבוע

עבודה של ג'ואנה בלמונט למותג LOEWE / צילום: צילום מסך מיוטיוב

הפרמיה של האנושיות: למה מותגי-העל בורחים מ-AI וחוזרים למכחול

בעוד שהשוק ההמוני מאמץ בינה מלאכותית כדי לחסוך בעלויות, מותגי יוקרה כמו דיור, הרמס ושאנל שוברים שמאלה חזק ומשלמים הון לאמנים בשר ודם ● כך נולד סממן הסטטוס החדש ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

10.9 מיליארד שקל באוגוסט: 2026 היא שנת שיא בהיקפי המשכנתאות

מדוח בנק ישראל עולה כי נמשכת המגמה של מעבר הלווים למסלולים צמודי פריים, ואילו משקל המשכנתאות הבולט והבלון, שמאפיינות מבצעי מימון של יזמים, ירד לשפל הנמוך ביותר מאז סוף 2023

ה-NotebookLM של גוגל. חוויית למידה אינטראקטיבית מתקדמת / צילום: צילום מסך

ההחלטות הקטנות ב-AI שישדרגו לכם את השנה

כדי להפיק את המרב מכלי בינה מלאכותית, צריך לשנות את התפיסה: לא מדובר במנוע חיפוש, אלא בעוזר אישי מיומן ● מניהול התקציב המשפחתי דרך לימוד נושא חדש, ועד הדמיות חללים בשיפוץ

תערוכת MSPO שנה שעברה / צילום: מתוך מצגת האירוע

מתקפת נחילי רחפנים: חברת הנשק הישראלית השיקה מוצר חדש

חברת "פיוז" של אלביט חשפה שורת כלים מתוצרתה שעובדים במודל של מתקפות נחיל ● הזינוק הדרמטי בהוצאות הפנטגון הגיע לשיאים חדשים ● לא פחות מ־21 חברות ביטחוניות ישראליות מציגות השבוע בתערוכה גדולה בפולין ● דוח שפרסמה לאחרונה מזכירות ההגנה האמריקאית ממחיש את המשמעויות של רכישת ה-F-35 על ידי סינגפור ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מבצעי קבלנים (ארכיון) / צילומים: דרור מרמור, פולי טובמן, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ההזדמנות והסכנה של מבצעי 80/20 למשקיעים

הפיתוי לרכוש נכס להשקעה עם הון של עד 20% מערך הנכס, הוביל משקיעי נדל"ן לרכוש דירות במבצע ● אלא שמאחורי ההזדמנות עומדות גם לא מעט סיכונים, שאת חלקם אפשר גם לגדר

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

"חייבים להאט את הקצב": מנכ"ל אנתרופיק קורא לווסת את התקדמות ה-AI

מנכ"ל אנתרופיק דריו אמודיי פרסם היום מאמר בו קרא לחברות הבינה המלאכותית להאט את קצב שבו המודלים שלהן משתפרים ● הוא הציע תוכנית בת שלושה שלבים, והודיע כי אנתורפיק כבר התחייבה לשלב הראשון בתוכנית

מגדל רוטשילד 10 בתל אביב. כבש את צמרת עסקאות המגה־יוקרה / הדמיה: סטודיו 84

שוק המגה־יוקרה: איזה מגדל מוביל במספר העסקאות

בזמן ששוק הדיור הכללי מדשדש, עסקאות ב־10 מיליון שקל ויותר רשמו זינוק • כך הפך רובע שדה דב למנוע הראשי של גל הרכישות

דגמי הפרימיום כבר בדרך / צילומים: יח''צ

פרימיום במחיר נגיש: גל הרכבים החדשים שבדרך לישראל

יצוא הרכב הסיני שובר שיאים, והגל הבא מתמקד יותר ויותר גם בדגמי פרימיום מתקדמים וזולים יחסית ● אל ישראל צפויים להגיע דגמים כמו זיקר 7GT, שיאומי YU7 ו-BYD BAO 5, עם מפרטים מרשימים ומחירים תחרותיים ● גם מותגים מערביים, כמו לנדרובר, נשענים יותר על טכנולוגיה וייצור סיניים ● השבוע בענף הרכב

ווישור / צילום: רמי זרנגר

העסקה נחתמה: אלטשולר שחם ייפרדו מפעילות הגמל ויקבלו מיליארד שקל

העסקה לרכישת פעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם תתבצע במשותף עם יאיר לוינשטיין שיגדיל את חלקו ל-25% ● גילעד אלטשולר ורן שחם ימשיכו להחזיק בפעילות הפרטית של בית ההשקעות ● עבור הרוכשת - חברת הביטוח ווישור - מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית

 

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

סופה של עסקה? רשות התחרות לא רוצה את חברי יוניון בדירקטוריון כאל והמכירה עלולה לקרוס

רשות התחרות דורשת מיוניון להגביל את מעורבותה בניהול כאל, מחשש לניגוד עניינים ולזרימת מידע עסקי בלתי מוגבל ● יוניון מתנגדת, והדרישה עלולה להביא לפיצוץ העסקה ● נפילת העסקה תותיר את דיסקונט מול קושי משמעותי למכור את כאל ולעמוד בדרישות חוק שטרום

עמוס אוזן ועו''ד אשר אלבז / צילום:  שלו מן, יח''צ

"בצ'כיה אין מס רכישה גם על דירה עשירית"

הקירבה והמחירים האטרקטיביים הפכו את קפריסין ויוון ליעדים מובילים עבור משקיעי הנדל"ן הישראלים, אבל מי שמוכן קצת להרחיק יכול למצוא הזדמנויות נוספות ● לא משקיעים עם העדר: חלק ב'

אלטשולר שחם

800 עובדי אלטשולר שחם התעוררו לבוקר של שאלות. מה יעלה בגורלם

חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם נמכרת לחברת הביטוח ווישור, בעסקה שמעלה שורת שאלות לגבי עתידה ● ככל הידוע, כל פעילות הגמל והפנסיה תעבור במלואה לפעול תחת החברה החדשה, כולל צוות העובדים ואנשי ההשקעות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האזהרה של יועץ ההשקעות לרוכשי S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

יועץ ההשקעות שמעדיף את מניות הפיננסים בתל אביב על פני ה-S&P 500 • המניה הביטחונית שצנחה ב-80% מהשיא ומחכה לתקציב משרד הביטחון • הבלבול בקרנות ההשתלמות: מדוע מסלול "עוקב מדדים" מציג רמת סיכון שונה בכל גוף? • חגיגת החוב בבורסה שהגיעה לשיא של 177 מיליארד שקל בשנה העברית • וגם: האנליסטים שמעריכים כי הראלי באנבידיה רק החל

מימין: מייסדי בילדוטס: יקיר סודרי, רועי דנון ואביב לייבוביץ' / צילום: איל יצהר

רוכבת על תנופת הבנייה של חוות השרתים: בילדוטס מתקרבת לשווי של מיליארד דולר

בילדוטס, שפיתחה מערכת בינה מלאכותית לניטור וניהול אתרי בנייה, נהנית מהמרוץ העולמי להקמת חוות שרתים ומתקני תשתית עבור מהפכת ה-AI ● החברה גייסה 130 מיליון דולר לפי שווי המוערך ביותר מ-900 מיליון דולר, לאחר ששילשה את הכנסותיה והרחיבה משמעותית את פעילותה בארה"ב

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

"כשל מתמשך": היזם איבד את הזכות לתקן את ליקויי הבנייה וישלם 1.5 מיליון שקל לדיירים

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע כי אף שלדיירים הייתה תרומה לאי־תיקון של ליקויי בנייה, היזם לא יורשה לטפל בהם וישלם על תיקונם ● זאת בעקבות אובדן האמון בין הצדדים והסיכוי שאם התיקון ייעשה ע"י החברה, הוא יהיה מוקד למחלוקות עתידיות

פרויקט נאות גולף בקיסריה / צילום: שלומי יוסף

עם שתי בריכות ומגרש סקווש: בכמה נמכרה דירה בקיסריה

הדירה בת 2 חדרים נמצאת בקומפלקס סגור עם שתי בריכות מקורות, חדר כושר, מדשאות, מגרש סקווש ומיני גולף, ושכר הדירה יכול להגיע ל־7,000 שקל בחודש ● המתווכת: "התשואה היפה שמופקת מהדירות בפרויקט גורמת לפופולריות שלו"

צבא החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מתחת לרדאר: הבקשה לרקום ציר ערבי שימנע סדר אזורי חדש

החות'ים מנסים לבסס את מעמדם כגורם אזורי, אחרי הפעולה המוצלחת להשתלטות על מצר באב אל-מנדב; לפי דיווח ערבי, הם פנו לרשויות במצרים בניסיון לטוות קשרים שיאפשרו לתאם מעבר בים סוף - הבקשה נדחתה על הסף ● איראן ביקשה מרוסיה לקבל חלק מדגמי כלי הטיס החדשים שלה כדי להשתמש בהם במלחמה עם ארה"ב וישראל ● טראמפ: "תסתכלו על עזה, תראו איך החזרנו את כל החטופים. אין הרבה לחימה בעזה, וחמאס מוכן להתפרק מנשקו" ● עדכונים שוטפים

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

המפתח להצלחת עסקת אלטשולר שחם נמצא במקום אחד

ווישור קופצת מדרגה והופכת לשחקנית מרכזית בשוק ההון, עם בית השקעות המנהל כ־150 מיליארד שקל לצד חברת הביטוח איילון ● מנגד, גילעד אלטשולר וקלמן שחם, יסיימו את העסקה עם כמיליארד שקל ● את גורל העסקה ייקבעו במידה רבה איכות היחסים עם הצלע השלישית - יאיר לוינשטיין