גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: הד ארצי תעביר ל"חברים של נטאשה" 840 א' ש'

‎‎אחרי כמעט עשור, ביהמ"ש קיבל חלקית את תביעת הלהקה נגד חברת התקליטים ■ מיכה שטרית: "ביהמ"ש בחן את הקישקע של תעשיית המוזיקה ועשה צדק יחסי"

‎‎‏"בית המשפט בחן את ה'קישקע' של תעשיית המוזיקה, ובסופו של דבר לפחות צדק יחסי נעשה. אני שמח שהגענו לנקודה הזאת. הוצאנו זמן, כסף, אמוציות ורגשות רבים בסכסוך הזה" - כך אמר היום (א') ל"גלובס" הזמר מיכה שטרית, מחברי להקת "החברים של נטאשה", בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שקיבל בסוף השבוע באופן חלקי את תביעת התמלוגים שהגישה הלהקה נגד חברת התקליטים הד ארצי, שהפיקה את אלבומי הלהקה במשך שנים רבות.

‏לאחר מאבק משפטי שנמשך כמעט 10 שנים, קבע השופט חיים טיבי כי הד ארצי תשלם לשטרית, ארקדי דוכין ול-4 החברים הנוספים בלהקה המצליחה, כ-842 אלף שקל בגין כספי תמלוגים, שהיא לא העבירה לידיהם במשך שנים. כמו כן חויבה הד ארצי בהוצאות המשפטיות של הלהקה, בסך של 25 אלף שקל.

‏שטרית ציין עוד כי הוא מקווה שלפסק הדין תהיה השפעה על השוק כולו. "אני מקווה שההחלטה של בית המשפט בענייננו תשנה את התעשייה הקטנה והשבירה שלנו, שהיא שבירה בעיקר מהצד של האמנים - שאמנים שעושים היום חוזים יקבלו דיווח ברור, אמין ואיכותי יותר", אמר.

‏"רמיסת זכויות"

‏‎‎דוכין ושטרית ייסדו את להקת "החברים של נטאשה" ב-1987. חברי הלהקה, שרובם הגיעו מהפריפריה, התגוררו בימיה הראשונים במלון דירות לעניים ("המלון של יעקב") בתל-אביב, חלמו על פריצה והתפרנסו מעבודות מזדמנות שונות.

ב-1988 חתמה הד ארצי על חוזה עם הלהקה, ובהפקתו של יזהר אשדות הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון, "החברים של נטאשה". האלבום הצליח מאוד, ובסופו של דבר זכה למעמד של אלבום פלטינה, לאחר שיותר מ-40 אלף עותקים ממנו נמכרו. בין השירים המצליחים של האלבום היו "מלנכולי","נאמר כבר הכול" ו"יש זמן".

ואולם, למרות הצלחת האלבום מצבה הכלכלי של חברי הלהקה נשאר קשה, והם הטילו את האשמה, בין היתר, על חברת הד ארצי.

‏בתביעה שהגישו ב-2004 טענו חבריה כי "הד ארצי ומנהליה ניצלו באופן שיטתי ומחושב את העובדה כי הם שולטים בלעדית בנתוני המכירה של אלבומי הלהקה מחד, ואת תמימותם של חברי הלהקה כאמנים מאידך, ורמסו את זכויותיהם, עשקו אותם, התעשרו על חשבונם ונהגו ביצירותיהם כבשלהם".

‏באמצעות עורכי הדין גיל ורגון וענת מלינבוים, טענו דוכין, שטרית וחבריהם כי הד ארצי ומנהליה, שקיבלו מהלהקה את זכויות ההפצה והשיווק של יצירותיהם האמנותיות מכוח מערכת הסכמים חתומים, השתמשו באופן שיטתי ביצירות של הלהקה ובזכויות הנובעות מהם, על-מנת להפיק רווחים לעצמם, תוך שסירבו לשלם את תמורת התמלוגים לחברי הלהקה, ותוך רמיסה ברגל גסה של זכויתיהם.

‎‎שינוי שיטת החישוב

‏אחד הנימוקים המרכזיים של חברי הלהקה בתביעה היה שבניגוד לקבוע בהסכמים, לפיהם התמלוגים ישולמו על-פי מחיר "מחירון הד ארצי", שינתה הד ארצי את שיטת החישוב, מאחורי גבם של חברי הלהקה וללא הסכמתם, ושילמה להם תמלוגים לפי המכירות בפועל. בכך, נטען, פגעה הד ארצי בסך התמלוגים המשולמים ללהקה.

‏מנגד כפרה הד ארצי בטענת הלהקה באשר לשימוש שלא כדין ביצירותיה. חברת התקליטים טענה, באמצעות עו"ד רקפת פלד ממשרד גולדפרב-זליגמן, כי הפקת אלבומי הלהקה, כולל אלבומי אוסף שלה, נעשו בידיעת הלהקה ותוך תשלום מלוא התמלוגים לחבריה.

עוד טענה החברה כי הלהקה הסכימה לשינוי אופן תשלום וחישוב התמלוגים, לאור תופעת ההעתקות הפיראטיות שהייתה נפוצה בשוק התקליטים באותם ימים‎.‎‏

‏‎‎שינוי גורף ללא עדים

‏‎‎בית המשפט קיבל את הטענה המרכזית של חברי הלהקה כי בניגוד לקבוע בהסכמים שבין הצדדים, לפיהם התמלוגים ישולמו להם לפי מחיר המחירון הסיטונאי של הד ארצי, שילמה להם חברת התקליטים תמלוגים מופחתים, שהתבססו על חישוב מחזור המכירות בפועל של היצירות.

כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת חברי הלהקה כי הד ארצי שינתה את שיטת חישוב התמלוגים מאחורי גבם וללא ידיעתם.

‏‏"מחומר הראיות עולה כי התובעים לא היו מודעים כלל ועיקר לשינוי הבסיס לחישוב התמלוגים המגיעים להם (מחיר מחירון), ואין צורך לומר שלא הסכימו לכך", נקבע בפסק הדין.

‏השופט גם העביר ביקורת נוקבת על התנהלות הד ארצי, שטענה מחד כי המעבר מחישוב תמלוגים לפי מחירון לחישוב תמלוגים לפי מחיר המכירה הוחל על כלל האמנים שהיא מייצגת, ומאידך לא זימנה אף אמן להעיד על כך.

"לו אמת בפי הד ארצי כי מ-1995 היה שינוי גורף בבסיס חישוב התמלוגים לכלל האמנים, נפלא ממני הכיצד זה לא נמצא אף לא אחד מעשרות האמנים שיעידו על כך?", כתב השופט.

‏עם זאת, בית המשפט דחה את טענת "החברים של נטאשה" כי הד ארצי העלימה מהם נתונים הנוגעים להיקף מכירת התקליטים באופן שהביא לקיפוחם.

בנוסף, נדחתה טענת חברי הלהקה כי הד ארצי חייבת להם כספים בגין שימוש ביצירות הלהקה במסגרת אוספים שכללו את שיריה ושהוצאו ללא הסכמתם.

יצוין כי במאי 2010 חייב בית המשפט את מיכה שטרית לשלם להד ארצי כ-400 אלף שקל בגין תביעה נפרדת שהגישה החברה נגדו. נציין עוד כי התביעה שהגישה להקת "החברים של נטאשה" נגד הד ארצי התייחסה לתקופה שבה החברה הייתה בבעלותו של עפר נמרודי.

‎‎‏"תקווה לאמנים"

‏‎‎עו"ד גיל ורגון, המייצג את הלהקה, מסר כי מדובר בפסק הדין מכריע בסוגייה העקרונית של אופן חישוב התמלוגים לאמנים, שהיו חתומים על הסכמים עם הד ארצי וחברות נוספות. "אני שמח על פסק הדין, אשר עשה צדק עם חברי הלהקה. פסק הדין קבע כי הסכמים יש לכבד, גם עם אמנים שאינם מורגלים בהלכות העסקיות, והוא נותן תקווה לעשרות אמנים, אשר נאלצו לקבל את חישובי חברות התקליטים לתשלום תמלוגים על-פי מכירות בפועל", מסר. ‏‎‎‏

הד ארצי: נשקול לערער

מהד ארצי נמסר בתגובה כי "חשוב להדגיש כי מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2004. בניגוד לסכום התביעה המקורי, בה נטען כי הד ארצי חייבת לתובעים למעלה מ-8 מיליון שקל, בית המשפט קבע כי יש לשלם לחברים של נטאשה רק 10% מהסכום המבוקש".

עוד נמסר כי "לפני כשנה ניתן פסק דין באותו עניין, במסגרת תביעות הדדיות שהוגשו על-ידי הד ארצי ועל-ידי מיכה שיטרית, אף הן בנוגע להתחשבנויות כספיות, ובמסגרתן תביעתו של מיכה שיטרית נדחתה על הסף, והוא חויב לשלם למעלה מ-400 אלף שקל להד ארצי".

בנוסף מסרה הד ארצי כי היא לומדת את פסק הדין ותשקול הגשת ערעור.

יצוין כי לבעלי הד ארצי הנוכחיים יש הסכם שיפוי עם עופר נמרודי בנוגע לתביעה.

עוד כתבות

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

בישראל הופתעו שארה"ב טרם תקפה. ההערכה: "איראן תגיב"

במערכת הביטחון הופתעו מהחלטת הממשל האמריקני להמשיך בניהול המשא ומתן במקביל להיערכות הצבאית המסיבית ● דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ עשויו להורות על תקיפה ראשונית באיראן כדי להוכיח למשטר שהוא חייב לוותר על היכולת לפתח נשק גרעיני ● נושאת המטוסים ג'רלד פורד תגיע בקרוב סמוך לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"