תעשיית המזון אחראית כיום על עיקר המזון שאנו צורכים בעולם המודרני - מוצרי חלב, קפה, חטיפים, סלטים מצוננים ועוד. היום נשווה בין אחד השחקנים המשמעותיים בתחום בארץ, שטראוס, לבין קבוצת המזון האמריקנית קראפט.
שטראוס היא חברה בינלאומית בעלת פריסה גלובלית בכ-19 מדינות, המפעילה 26 אתרי ייצור ב-8 מדינות שונות. נכון לסוף שנת 2012, התפלגות הכנסות החברה היא: כ-49% בישראל, כ-22% בברזיל, כ-22% באירופה וכ-7% בארה"ב.
החברה פעילה במספר תחומים: מוצרי חלב, בשיתוף פעולה עם חברת דנונה; בקפה היא שחקנית גלובלית, הפועלת במספר מדינות דוגמת ברזיל ורוסיה; במים תחת המותג תמי 4 ושת"פ עם חברת HAIER הסינית; בסלטים המצוננים תחת המותג "סברה", בשת"פ עם חברת פפסיקו החולשת על נתח שוק של כ-50% בארה"ב; רשת בר-שוקולד מקס ברנר, עם פריסה של כ-44 סניפים, מהם 6 בארץ.
חברת קראפט התאגדה מחדש במארס אשתקד לאחר ביצוע רה-ארגון ומיקוד עסקי. מהלך נוסף של מיקוד בחברה בוצע באוקטובר 2012, כאשר היא פוצלה לקראפט המתמקדת בצפון אמריקה ול-Mondelez International Inc (MDLZ), האחראית על שאר העולם, עם מותגים כגון עוגיות Oreo, טובלרון, שוקולד Milka וקפה Jacobs.
לקראפט מספר סגמנטים מובילים: גבינות מותג פילדלפיה, מנות מוכנות לחימום, בשר תחת המותג "Oscar Mayer", וקפה מקסוול וג'ייקובס. החברה פעילה ב-50 קטגוריות מזון שונות. כך נראה פילוח הכנסותיה ב-2011, על פי הסגמנטים המשמעותיים: חטיפים 25%, גבינות כ-21%, קנדה ונוספים כ-21%, ארוחות מוכנות לחימום כ-18%, ומשקאות ותרכיזים כ-16%.
בבחינת תחומי פעילות החברות, לשתיהן חשיפה מובהקת לשוק הסחורות: בשטראוס, לדוגמה, ההכנסות מסגמנט הקפה היוו כ-51.4% בשנת 2012. החברה אמורה להיות מושפעת בצורה מהותית מירידה במחירי הקפה. זאת כשחקן ראשי בשוק המקומי בתחום, עם נתח שוק של מעל 70% בקפה השחור, וכמובילה בארץ בתחום קפה נמס ועוד; וכשחקנית מפתח ברוסיה ובברזיל.
בשנה האחרונה ראינו ירידה של כ-32% במחירי פולי הקפה, מכ-202 דולר לכ-136 דולר כיום (מחיר חוזה עתידי ל-37,500 ליברות). נציין, כי מחירי פולי הקפה האיכותי מסוג ערביקה ירדו באופן דומה, מרמות של 255 דולר לכ-170 דולר כיום.
פרמטר נוסף חשוב הוא ירידה של 4% במחירי פולי הקקאו. המשמעות היא ירידה תלולה בעלות חומרי הגלם, שאמורה להערכתנו לשפר את שיעורי הרווח של החברות; זאת בהנחה כי שאר הפרמטרים של עלויות הייצור לא עלו, וכי החברות לא ביצעו גידור של מחיר פולי הקפה.
נתונים מעורבים
קראפט טרם פרסמה דוח שנתי מאוחד ל-2012, ולכן נבחן את נתוני שתי החברות לאור תוצאות הרבעון השלישי של השנה שעברה.
מכפיל הון: שטראוס נסחרת במכפיל הון של 2.73 מול 3.54 של קראפט. לאחרונה התחייבות אג"ח של כ-10 מיליארד דולר, ועד סוף שנת 2017 היא אמורה לפרוע כ-2.7 מיליארד דולר. לדוגמה, אג"ח לשנת 2017 נסחרת ברמה של כ-1.3% דולרית, כך שלהערכתנו לא צפויה לחברה בעיה לגלגל את החוב. בפרמטר זה קיים יתרון לשטראוס.
שיעור החוב לנכסים: עולה תמונה דומה, של מינוף גבוה אצל קראפט, 42.96%, לעומת 35.3% משווי הנכסים במאזן אצל שטראוס. גם בפרמטר זה קיים אם כך יתרון לחברה הישראלית.
תשואת דיבידנד: קראפט מחלקת כ-3.85% לעומת 2.67% בשטראוס - מה שמייצג יתרון לאמריקנית. פרמטר זה מקבל משנה תוקף, בעיקר לאור התשואה הגבוהה והיציבות העסקית של קראפט, אשר מהווה להערכתנו סוג של אפשרות השקעה ארוכת טווח.
שיעור רווח תפעולי: מנכ"ל קראפט, טוני ורנין, הכריז, כי החברה תתמקד בשיפור העלויות התפעוליות, ומנגד בהגדלת הוצאות המכירה על מנת לחזק את מותגי החברה. שיעור הרווח התפעולי של קראפט עומד על כ-6.6% לעומת 5.9% בשטראוס.
תזרים נקי למניה: שטראוס מייצרת כ-1.75שקל מול מחיר מניה של 51.4 שקל, שהם כ-3.4%; לעומת קראפט עם כ-1.46 דולר מול מחיר מניה של 52 דולר (כ-2.8%). לפיכך, בפרמטר זה קיים יתרון לשטראוס.
שורה תחתונה: בסיכום בחינת הפרמטרים עולים נתונים מעורבים. להערכתנו, קיים יתרון לשטראוס על פני קראפט עם העדפה ביחס של 70% מול 30%. להערכתנו, היכולות להצפת ערך בשטראוס גבוהה יותר, לאור פעילות במזרח אירופה ובברזיל, ויכולת צמיחה בשוק האמריקני (שהיווה כאמור רק כ-7% מהכנסותיה ב-2012). תחום הסלטים והירקות יכול להוות מנוע צמיחה נוסף. זאת מול אובדן נתח שוק של 10% אצל קראפט בתחום המזון המוכן.
*** הכותבים הם מנכ"ל קרנות נאמנות אקסלנס ומנהל תחום חו"ל במחלקת ההשקעות. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לכותבים אין עניין אישי בנושא הכתבה. קרנות נאמנות בניהול אקסלנס ו/או חברות מקבוצת אקסלנס מחזיקות ו/או עשויות להחזיק ני"ע ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה