שר הכלכלה נפתלי בנט חתם היום (ג') על צו להורדת מחיר הלחם שבפיקוח ב-4.17%, וזאת בעקבות הירידה במחירי החיטה והאנרגיה בעולם.
הצו עתיד להיכנס לתוקף בימים הקרובים, וזאת לאחר שהליכים סדורים שאמורים להיעשות מול המאפיות ומול משרד האוצר יושלמו. במשרד הכלכלה אמרו כי מאז שנת 2009 לא נרשמה ירידה במחיר הלחם שבפיקוח.
עם החלטתו לחתום על הצו להורדת מחירי הלחם, הנחה היום בנט את אנשי משרדו לבחון באופן מעמיק את הצורך במנגנון לפיקוח על מחירי הלחם.
בסביבתו של בנט אמרו ל"גלובס" כי קיים ספק אם המנגנון הקיים לפיקוח על מחירי הלחם הוא יעיל, שכן בשם התחרות נוצר מצב שבו מחיר הלחם באזורים שבהם קיימת תחרות בין מאפיות או רשתות מזון הוא לעתים נמוך יותר מזה שבאזורי פריפריה שבהם לא מתקיימת תחרות משמעותית.
"לעיתים נוצר מצב שבו בתל-אביב מחיר הלחם לצרכן נמוך יותר מזה שבירוחם, ומכאן עולה השאלה האם המנגנונים הקיימים אפקטיביים, שכן מטרת הפיקוח על המחירים היא להגן על הצרכן החלש", אמר גורם במשרד הכלכלה.
"אין סיבה שמטוטלת המחירים תנוע רק כלפי מעלה"
איציק אלרוב, מייסד תנועת הצרכנים, מסר בתגובה כי "מעבר לחיסכון הכספי של כל אזרח, יש כאן אמירה והצהרה חשובה למגזר העסקי: אין שום סיבה שמטוטלת המחירים תנוע רק כלפי מעלה. כשמחירי הסחורות וחומרי הגלם העולמיים בירידה, יש לפעול להורדת המחירים גם לצרכן הקטן ולא להשתמש בפערים רק כדי להגדיל את הונם של בעלי ההון. אנו קוראים ליצרני המזון ולרשתות השיווק להקשיב לרחשי הציבור ולהוזיל אף הם את מחירי המוצרים אשר נמצאים תחת תחום אחריותם".
יעקב לבי, מראשי התנועה, מסר כי "יש להחליף את נוסחת החישוב עליו מתבסס מחירו המפוקח של הלחם", וקרא לשר הכלכלה לבצע בדיקה יסודית בנושא על מנת שהוזלה נוספת תוכל להתבצע עקב כך. "הציבור מלא תקווה כי זוהי סנונית ראשונה לקראת רפורמה מקיפה במשרדי הממשלה, אשר יביאו להפחתת יוקר המחיה לרווחתם של מיליוני אזרחי המדינה"
מנכ"ל ארגון לתת, ערן וינטרוב, מסר בתגובה: "ארגון לתת מברך על ההחלטה של שר הכלכלה להוריד את מחיר הלחם ומקווה שהצעד מהווה שינוי מגמה מהשנתיים האחרונות, במהלכן עלו מחירי הלחם, החלב, המים, החשמל, הדלק ושאר מוצרי הצריכה הבסיסיים.
"מעבר לכך, מלבד צעדים נקודתיים או איום הולך ומתהווה בנוגע לקיצוץ בקצבאות, העלאת המע"מ או הוספת מע"מ על פירות וירקות, אנו מצפים שהממשלה תגבש באופן מיידי תוכנית חירום לאומית כוללת וחוצה משרדי ממשלה לצמצום הפערים בחברה הישראלית, ותציב יעדים מדידים למיגור העוני".
"הציבור מפסיד מעצם קיומו של הפיקוח"
בתנועת "ישראל יקרה לנו" שלחו מכתב לשר הכלכלה נפתלי בנט ובירכו על המהלך, אך ציינו כי "גם לאחר הוזלה זו מחיר כיכר לחם פרוס בישראל עדיין כפול ממחיר מוצר דומה באירופה, במדינות כמו אנגליה, צרפת וגרמניה".
לדברי התנועה, "במכתבנו לשר לשעבר שלום שמחון, אשר נשלח לפני 7 חודשים, התרענו כי האישור שנתן אז משרד התמ"ת ליקור מחיר הלחם בפיקוח יביא לפריצת הסכר האינפלציוני במחירי המזון, סכר אשר עמד בפרץ מאז המחאה החברתית של קיץ 2011.
"ואכן, כתנועה שחבריה עוקבים ברציפות אחר מחירי המזון, נוכחנו לדעת כי מיד לאחר האישור הממשלתי להעלות את מחיר הלחם האחיד, העלו המאפיות בזו אחר זו את מחיר הלחמים ומוצרי האפייה, ובעקבותיהן הודיעו חברות המזון על העלאה גורפת של רוב מוצריהן, תחת התרוץ של עליית מחירי הסחורות בעולם.
"מחיר החיטה היום נמוך ב-37% ממחירה מלפני כ-5 שנים. למותר לציין כי מחירי המזון בישראל בתקופה זו עלו בצורה ניכרת והיו אחד הגורמים לפרוץ המחאה החברתית בשנת 2011.
"על-פי נתוני הלמ"ס, צריכת הלחם בפיקוח גם בחמישון התחתון באוכלוסייה אינה עולה על 0.4% מכלל סל ההוצאה המשפחתי. המחיר האמיתי של הפיקוח הממשלתי על 15 מוצרים הינו שמתן אישור להעלאת מוצר שבפיקוח משמש את היצרנים כאישור ממשלתי לעליית מחירים ב-15 אלף המוצרים שאינם בפיקוח. כך יוצא שהציבור מפסיד מעצם קיומו של הפיקוח".
התנועה הביעה תקווה שבתפקידו כשר הכלכלה יפעל בנט להורדה בפועל של כלל מחירי המזון בישראל, שלא דרך רשימה מצומצמת של מוצרים, אלא כפתרון מערכתי. "קיים צורך בהסדרה אמיתית ומיבנית של כלל שוק המזון, על שלל מוצריו, בטיפול שורש בריכוזיות הענפית, במונופולים ובדואופולים הנמצאים בכל ענף וקטגוריה בייצור ושיווק המזון בישראל. רק טיפול אמיץ ועקבי יביא לכך שישראל לא תעמוד בראש טבלת מחירי המזון בעולם".