מנכ"ל שירותי בריאות כללית, אלי דפס, מביע היום (ג') חשש מהאפשרות ששרת הבריאות החדשה יעל גרמן תפעל להחזרת שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ) אל כותלי בתי החולים הממשלתיים - עשר שנים לאחר שנאסרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה באותה עת. במפגש עיתונאים שכינס בלשכתו בתל-אביב סיפר דפס כי התרשם מפגישתו עם גרמן שהיא מתכוונת לבחון את סוגיית השר"פ ברצינות, ולהכריע לכאן או לכאן.
"הכנסת שר"פ לבתי חולים ממשלתיים תגדיל את הפעילות הניתוחית ואל תתפלאו אם תיכנסו לבית חולים וימהרו להחליף לכם ברך", טוען דפס. לדבריו, השר"פ צפוי להגדיל מאוד את ההוצאה של המערכת משום שסקטורים נוספים מלבד הרופאים יבקשו ליהנות מהכסף של הביטוחים, מרמת הסניטר ועד הפקידה. עוד הוא טוען כי לא ניתן יהיה להבטיח שהרופא הבכיר במחלקה יתפנה לביצוע ניתוח מורכב, במקום לבצע ניתוח פחות מורכב אך כזה שיש בצידו תשלום גבוה מהשר"פ.
דפס מציע לגרמן מודל חלופי לשר"פ, וחושף כי הציע אותו כבר בעבר לסגן שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן, שדווקא תמך בשר"פ. במסגרת התוכנית, דפס מציע כי בתי החולים הממשלתיים והציבוריים יציעו לכל בעלי הביטוחים המשלימים והפרטיים (כ-80% מהאוכלוסייה) אפשרות לעבור ניתוח על ידי רופא מומחה עם ותק של 5 שנים ומעלה כמומחה - אך זאת מבלי לבחור את זהות הרופא באופן אישי.
עבור אלה שאינם מחזיקים בביטוח משלים או מסחרי, דפס מציע לאפשר לקופות החולים להשיק רובד ביטוחי מיוחד שלא יעלה על 10 שקלים בחודש עבור ביצוע ניתוחים בלבד - רובד שניתן יהיה לרכוש גם ללא צורך בביטוח נוסף כזה או אחר.
לדבריו, למודל הזה יתרונות רבים: הוא עונה לחשש העיקרי של הציבור שמא ינותחו על ידי "מתמחה בלבד"; הוא מייצר אופק לרופאים צעירים ומונע את המצב הקיים שבו רק שכבה דקה של רופאים ותיקים מתמקצעת בניתוחים מסוימים ומתוגמלת על כך בהתאם. לבתי חולים פרטיים, לעומת זאת, דפס דווקא לא מתנגד: הכללית מחזיקה כבר 44% מבית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר, והיום דפס מודיע כי הקופה קיבלה אישור להפעלת 4 חדרי ניתוח פרטיים נוספים באזור הצפון.
דפס דחה את הטענה שעצם קיומם של הביטוחים המשלימים מגדיל את אי השוויון בחברה, וטען כי הם מספקים שירותים מתקדמים בעלויות נמוכות ולכן דווקא יש לחזקם. כך, הוא חשף היום כי משרד הבריאות אישר לפני כשבועיים שדרוג של ביטוח הפרמיום של הקופה ("פלטינום"), שיאפשר ללא תוספת תשלום הגדלה של הכיסויים בעיקר בתחום הסרטן ובתחום ההיריון. העובדה שהכללית מוסיפה שירותים חדשים לפלטינום ללא תוספת עלות נובעת מהעודף התקציבי העצום שהצטבר בו, אשר זכה לביקורת מצד משרד הבריאות.
משלמים יותר מהכיס
דפס הזהיר מפני קיצוץ בתקציבי הבריאות, וטען כי למעשה חסרים למערכת לפחות 3 מיליארד שקל. על פי הנתונים שהציג, בשנים 2009-2011 הממשלה הוסיפה מקופת האוצר 470 מיליון שקל בלבד לטובת המערכת, דבר המהווה גידול של 4.2% בלבד.
לעומת זאת, באותה תקופה האזרחים הוסיפו מכיסם לא פחות מ-2.7 מיליארד שקל - גידול של 18%. דפס הוסיף כי המדינה חייבת להיערך טוב יותר על רקע הזדקנות האוכלוסייה והמחסור ברופאים מנגד, להגדיל את המכסות לסטודנטים לרפואה ולאפשר יותר מודלים לרפואה מרחוק.