גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מדוע קוריאה הדרומית אינה מציבה כיפת ברזל בסיאול?"

פורין פוליסי מגזין: היו גישושים בעבר, אך המערכת פשוט יקרה מדי ■ המחיר הגבוה של כיפת ברזל – מכשול למכירתה למדינות ידידותיות ■ בפברואר, דחתה הודו הצעה ישראלית לרכוש סוללות כיפת ברזל בגלל העלות

מעטים ריכוזי האוכלוסיה בעולם, למעט ישראל, שמרחף מעליהם איום מתמיד של אלפי טילים וקני ארטילריה. סיאול היא אחד מהם. קרוב ל-11 מיליון אנשים חיים בסיאול רבתי, במרחק כ-55 ק"מ מקו שביתת הנשק עם קוריאה הצפונית. פיונגיאנג מאיימת להמטיר טילים על אויבתה המושבעת בדרום. בה בעת, ישראל להוטה לייצא את מערכת "כיפת ברזל", שעשויה לתת מענה לאיום שעמו מתמודדת קוריאה הדרומית. אין ספק שהדרום קוריאנים זקוקים למערכת הישראלית. מדוע אפוא לא מוצאים סוללות "כיפת ברזל" בסיאול? זו השאלה שמציב היום הבלוג e-ring (על שם אחד מבנייני הטבעות של הפנטגון), באתר של פורין פוליסי מגזין.

התשובה, על פי הבלוג: המחיר הגבוה של "כיפת ברזל" משמש מכשול ליצוא המערכת למדינות ידידותיות, ובמקרה של קוריאה הדרומית, גם אין ודאות ש"כיפת ברזל" היא המענה המתאים לאיום מצפון.

הבלוג, שמתמחה בענייני צבא וביטחון, מציין שעסקות פוטנציאליות למכירת סוללות "כיפת ברזל" לקוריאה הדרומית עלו על שרטון וסיאול נאלצה לחפש דרכים אחרות לחיזוק מערכות ההגנה שלה מפני טילים, לרבות סוללות של טילי פטריוט ביבשה, טילי אגיס על משחתות לאורך החופים וטילים מתוצרת מקומית. הבלוג מתאר את מערכות ההגנה האלה כטלאי על טלאי.

אך כמה אנליסטים שמצוטטים בבלוג אומרים שהפיתרונות האלה אינם גרועים כל כך. הם אינם בטוחים כלל ש"כיפת ברזל" היא המענה שמתאים לסיאול. קוריאה הצפונית אינה פלסטין, הם אומרים. הטילים והתחמושת הארטילרית במאגרי הנשק של פיונגיאנג רבים ומגוונים כל כך עד שיידרשו סוללות רבות מדי של "כיפת ברזל" כדי להגן באופן יעיל על סיאול, אלא אם כן מדובר בהגנה על מעט מטרות נבחרות בעלות ערך לאומי חשוב. גם במקרה כזה, נראה שמערכת "כיפת ברזל" יקרה מכדי להצדיק השקעה בה.

בכל זאת, קוריאה הדרומית ניסתה להצטייד ב"כיפת ברזל". מאז 2011 היא יזמה עסקות חליפין: ישראל תקבל מטוסי אימון סילוניים, חלפי מסוקים או פריטים אחרים מתוצרת קוריאה הדרומית, ובתמורה היא תיתן לסיאול סוללות של "כיפת ברזל". בסופו של דבר, הקוריאנים הפסידו למתחרים שהציעו לישראל מוצרים טובים יותר או זולים יותר ועסקות החליפין לא יצאו אל הפועל.

לפי נתוני צה"ל, סיכלו סוללות "כיפת ברזל" כ-80% מהתקפות הטילים והרקטות ששוגרו לעבר ישראל מרצועת עזה במבצע עמוד ענן, אשתקד. כמה מומחים מחוץ למערכת הביטחון הישראלית חולקים על קביעה זו, אך משרד ההגנה האמריקני ניצב לימין צה"ל. מבחינתו, "כיפת ברזל" היא להיט. אבל הבעיה היא, שמדובר בלהיט ש"עלותו מטורפת".

"ההיבט הכלכלי של מלחמת טילים אינו מאיר פניו לצד המתגונן", אבר לבלוג ג'יימס האסק, יועץ לתעשיות ביטחוניות ועמית מחקר בקמפוס של אוניברסיטת טקסאס באוסטין. "עלותו של טיל בליסטי בין-יבשתי תהיה גדולה כמעט כמו עלותו של הטיל שנועד ליירט אותו. לעומת זאת, העלות של פגזי ארטיליריה או רקטות לטווח קצר היא 'דמי כיס" במונחים של תקציבים לאומיים. אך עלות כל סוללה של 'כיפת ברזל' ליירוט רקטות או פצמ"רים נאמדת ב-50 מיליון דולר, ועלות כל טיל בסוללה נעה בין 50 אלף ל-80 אלף דולר.

קוריאה הדרומית תצטרך לבחור בקפידה את המטרות שעליהן תרצה להגן באמצעות "כיפת ברזל", אך קרוב לוודאי שכל טילי המערכת יאזלו זמן רב לפני שקוריאה הצפונית תמצה את מאגרי הנשק שלה, אומר האסק.

ארה"ב השתתפה במימון "כיפת ברזל" (כ-270 מיליון דולר מאז 2010 ועוד 600 מיליון דולר בעתיד). בכירי הפנטגון ביקרו באתרים של "כיפת ברזל" בישראל והתרשמו. אך היות שארה"ב לא פיתחה או ייצרה את המערכת, היא אינה יכולה למסור אותה לקוריאה הדרומית סתם כך.

הבלוג מדווח שבפברואר דחתה הודו הצעה ישראלית למכור לה סוללות של "כיפת ברזל" בנימוק שהן יקרות מדי והכריזה שהיא תפתח מערכות הגנה מתוצרתה.

מקור במשרד ההגנה האמריקני אמר ל-e-ring: "רכישת מערכות חדשות, כ'כיפת ברזל', היא החלטה שמדינה ריבונית, כקוריאה הדרומית, צריכה לקבל בעצמה. קוריאה הדרומית נוקטת צעדים ממשיים לחזק את מערכות ההגנה מפני טילים מתוצרתה".

עוד כתבות

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין, ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה חיובית • דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות" ● היום ומחר המסחר יינעל ב-14:30 ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות באסיה; מדד ניקיי עולה ב-2.3%

מדד הנג סנג עולה ב-2% ● טסלה פיספסה את התחזיות אך המניה זינקה במסחר המאוחר, תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כאב הראש החדש של האחים אמיר בשופרסל

‎בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, נטען כי האחים אמיר ביקשו לרכוש את השליטה בשופרסל באופן שיפטור אותם מלשלם לציבור את מלא פרמיית השליטה, כדי לא להיקלע לתחרות על השליטה בחברה ● התובעים מעריכים את הנזק בסכום הנע בין 232-146 מיליון שקלים

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו שניים מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד־בינת, שכוללת עשרות חברות, בעיקר בתחום הטלקום ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות של האחים, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אבל לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה", אומר אחד מהם

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה