התוכנית להעתיק את בסיסי צה"ל לנגב כבר קיבלה את כל הסופרלטיבים האפשריים. מה לא אמרו עליה? שהחזון של בן גוריון סוף-סוף יתגשם, שהנגב עומד להפוך לעמק הסיליקון, ושזהו הפרויקט החברתי המשמעותי ביותר שמתגלגל כאן מאז קום המדינה. אלא שפוטנציאל לחוד - ומציאות לחוד: הפרויקט הלאומי, שכבר היה אמור לצאת לפועל ב-2012, נדחה בשנים מספר, ומשרדי הממשלה הרלבנטיים מתקשים לעבור מדיונים תיאורטיים לביצוע בפועל של הפרויקט השאפתני, חסר תקדים בהיקפו מבחינת תשתיות ותקציבים.
"הממשלה אמורה להיות הגוף המבצע, אבל תראי לי מי שם ניהל בחיים שלו פרויקט שהוא יותר מלהזיז שבע דלתות במטבח. אין שם", מבקרת ד"ר ארנה ברי, שאינה מסתירה את התסכול העמוק שלה מהפער בין הרצוי למצוי. "אני שואלת, מי מנהל את הפרויקט הזה? הממשלה צריכה למנות אדם אחד שינהל אותו. אני לא מכירה ארגונים, שמבלי שיש להם ראש יש להם מטרה ברורה והם הולכים על-פיה. אז יש מינהלת שהקים משרד הביטחון, יש מינהלת של הצבא, וישנם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מינהל מקרקעי ישראל, משרד התמ"ת, ומשרד האוצר שמתחבא מאחורי כולם כדי שלא יגידו לו, 'גם אתה צריך לעשות'. צריך יותר גופים מבצעים ופחות גופים מתאמים, כי זה לא שגופים אחרים מקשיבים להם בגלל שהם לקחו על עצמם את התיאום. הם לא".
- מה דעתך על פעילותו בנושא של סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל?
"השר לפיתוח הנגב והגליל? תראי לי פרויקט לאומי אחד שהוא עשה מתחילתו ועד סופו. מי שמוביל פרויקט כזה - שר, מנכ"ל, ראש מינהלת - צריך להיות אדם שיש לו טרק-רקורד בביצוע דברים מהסוג הזה. מי שאין לו - שיזוז הצדה.
"סילבן שלום צריך לקחת אחריות אופרטיבית לכך שהתוכניות ייכנסו ללוחות זמנים, לתקצוב ולהובלה ברורה של המשימות. מאסתי במינויים פוליטיים לצורך חשיבות עצמית; אני בעד מינויים פוליטיים לצורך עשייה לאומית. אם שר נבחר לתפקיד שבמסגרתו יש לו אחריות אזורית לפיתוח הנגב, הוא צריך להוכיח בקדנציה הבאה שלו התקדמות משמעותית במעבר היחידות הטכנולוגיות לנגב ובבניית כל התשתיות הנדרשות".
- יצא לך לדבר איתו על הנושא?
"ישבתי עם מנכ"לית המשרד שלו (אורנה הוזמן-בכור). היא ציטטה את התקציבים שהממשלה נותנת לכאורה לפרויקט, ודיברה על סדר גודל של 40 מיליארד שקלים. שאלתי אותה באיזו שנה התקציב הזה יוקצה, והיא לא ידעה באיזו פריסה מדובר. היא גם לא ידעה מה הממשלה נותנת בפועל כתקציב ומה היא רוצה למנף או לתת כביטחונות כדי שהמימון יגיע מגופים חיצוניים.
"לא יכול לבוא אדם ולנהל פעילות כשהוא לא מבין את המשמעות של כל המרכיבים - של אבן על אבן והטיט שמתייבש ביניהן, סלילת כביש, הקמת מבנה מוגן בבית חולים, שדרוג מערכת החינוך, פתרון כל התחום התעבורתי או של הסכמים עסקיים בין גופים פרטיים לממשלתיים.
"לא יכול להיות מצב שבו דבר מנוהל על-ידי מישהו שלא יודע לאמוד שהוא אכן מתנהל, ושנותן בכנסים פומביים נתונים שאין להם שום אחיזה במציאות הכלכלית, כלום! כל עובד זוטר באוצר ובבנק ישראל יגיד לך שאין כזה תקציב. מדובר ב-9 מיליארד שקלים שהמדינה צריכה לתת, והכוונה היא שהרבה כסף יבוא מבחוץ ועל-ידי מימון בערבויות. הם נורא נחמדים כולם, אבל הם לא מביאים תועלת".
תנו לצה"ל לנצח
ברי, 63, מדענית ויזמית, שפעילה זה שנים בתוכניות מגוונות לפיתוח הנגב, ואף זכתה בדצמבר האחרון באות "יקירת הנגב" מאוניברסיטת בן-גוריון, מדברת בכמה כובעים. היא מכהנת כסגנית נשיא ענקית מערכות האחסון האמריקאית EMC וכמנכ"לית מרכז המצוינות של החברה בישראל; במהלך 2011 הקימה את מרכז הפיתוח של EMC בבאר שבע, הכולל כיום שבעים עובדים ובעתיד יאמיר המספר ל-150, במסגרת תוכנית התמריצים של הממשלה. בעבר שימשה כמדענית הראשית במשרד התמ"ת, והייתה חברה בכמה ועדות שעסקו גם במעבר צה"ל לדרום, דוגמת ברודט, טישלר והוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה.
החלטת הממשלה להעתיק את בסיסי צה"ל לנגב התקבלה ב-2007, במטרה להעניק לנגב תנופת פיתוח, כלכלי וחברתי, ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים ולהביא למעבר של אוכלוסייה איכותית לדרום. עיקרי התוכנית כוללים את הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב, שאליו יעברו בסיסי הדרכה רבים; הקמת קריית תקשוב בפארק המדע בבאר שבע, שאליו יעברו בסיסי חיל התקשוב ממרכז הארץ; והקמת קריית מודיעין במתחם לקית ליד עומר, שאליו יעברו יחידות מודיעין מגוש דן.
מדובר במעבר מתוכנן של כ-30 אלף אנשי צבא, רובם משרתים ביחידות טכנולוגיות, ביניהם למעלה מ-5,000 אנשי קבע. המחנות הישנים במרכז הארץ, על-פי החלטת הממשלה, יפונו ויוחזרו לרשות מינהל מקרקעי ישראל. בין היתר מדובר בפינוי מתחם השלישות ברמת גן וחלק ממחנות סירקין, גלילות, תל השומר, צריפין ושדה דב. הפוטנציאל הכלכלי הטמון למדינה משיווק הקרקעות שיתפנו מוערך בעשרות מיליארדים.
"מעבר צה"ל לנגב הוא לטעמי המהלך החשוב ביותר שנעשה כיום בארץ", נחושה ברי. "אנחנו מדברים על 62% משטחי המדינה, ועל כך שלמרות הדוגמה האישית שבן-גוריון נתן, לא קרה שום דבר משמעותי. למבצע הזה יש סיכוי לא רק לפנות שטחי נדל"ן עצומים במרכז, אלא גם עם הקמה נכונה של תשתיות תחבורה, דיור, רפואה, חינוך והקמת ערי לוויין סביב באר שבע יש לו אפשרות לשמר אוכלוסייה חזקה בנגב ולהוסיף אליה אוכלוסייה חזקה וערכית ממרכז הארץ".
הקיפאון בתוכנית נגרם, בין היתר, בשל מחלוקות תקציביות בין משרדי האוצר והביטחון. גורמי הממשלה הרלבנטיים אף ספגו ביקורת על תפקודם בדוח מבקר המדינה לשנת 2011. ברי טוענת, כאמור, כי אחת הבעיות המרכזיות היא שלא מונה אדם אחד לעמוד בראש הפרויקט המאתגר. גם ועדת טישלר, שבה הייתה חברה, קבעה לאחרונה כי "תכנון, מימון וביצוע מספר רב של פרויקטי התשתית הגדולים... מחייבים מנהיגות יוצאת דופן, מומחיות מהותית ופיתוח ידע בתחומי תכנון".
- איך את מתרשמת מהתיאום בין כל הגופים שעוסקים בפרויקט?
"יושב לפנייך אדם מאחד המשרדים ואומר לך שהפרויקט עומד בזמנים, בעוד שאת יצאת עכשיו ממשרד הביטחון, ישבת עם אנשים, והם כבר אמרו לך שיש עיכוב של שלוש שנים. אז כנראה לא נפגשים לעתים מספיק קרובות. אין תיאום או אחריות לביצוע. לטעמי, עדיף שיהיה חוק שיאחד את כולם. אילו היה יוצא חוק נוסח אריאל שרון לביצוע התוכנית, כבר היו זזים. אני יודעת שהיו האשמות על שכשעשו 'חוקי אריק' כדי להקים דברים, זה עקף כל מיני חוקים אחרים ושזה לא כשר. אז תעשו את זה כשר ועקבי".
- מי לדעתך מתאים לנהל את הפרויקט?
"בטוח יש אנשים שמתאימים לניהולו, וככל שהם יהיו קרובים יותר למערכת הביטחון כן ייטב. מצדי שינהלו את זה במינהלת של משרד הביטחון; המשרד הזה נאמן עליי. אני נותנת בידיו את הדברים הכי יקרים ואת החיים של בני המשפחה שלי. אין שום פסול בלתת לצבא לבצע דברים, הם גוף הביצוע הכי טוב במדינה".
"צריך להפסיק את הפארסה הזאת שמשרד הביטחון תמיד בחטא ומשרד האוצר תמיד שולט. תמיד חושבים שמשרד הביטחון מגן על התקציב בהפחדה, וזה נכון בחלק מהמקרים, אבל במקרה הזה אין שום הפחדה - זה תהליך כמעט אזרחי. משרד הביטחון יודע לבצע את הדברים הכי גדולים בארץ, הוא כור היתוך של האוכלוסייה האזרחית והוא מסתכל על הנושא כעל פרויקט לאומי.
"אז לא צריך להיות ציניים, צריך לעזור לו ולעשות יחד איתו את התוכניות, ולא צריך לתקוע אותו כשמגיעים למקום שבו רוצים להזכיר מי יותר חזק. בארץ, אם אתה לא מראה מי יותר חזק, אתה בתרבות שבה בפעם הבאה תצטרך לתת יותר. אבל זה לא ככה - המבצע הזה הוא בשביל אזרחי המדינה, לא בשביל מנכ"ל משרד ביטחון, רמטכ"ל או אפילו שר ביטחון מסוים. זה המבצע שיעשה את השינוי במדינה".
- יש לך תקווה ששרי הביטחון והאוצר החדשים, משה יעלון ויאיר לפיד, ידחפו את התוכנית?
"שר הביטחון - אני משוכנעת. שר האוצר - אני לא יודעת כמה הוא בקיא בנושא, אבל הוא נראה לי בחור שלומד מהר. אני נותנת את אמוני במשרדי התמ"ת, האוצר והביטחון שהם יקדמו את המצב למקום הרבה יותר טוב".
"מה שקורה בפועל הוא שאנחנו יודעים מה אנחנו לא יודעים, ואנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים לבנות ערים שלמות בהינף יד. בנגב צריך לבנות שלוש ערים - עיר הבה"דים, שכבר נמצאת בהקמה, היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, ואגף התקשוב. הקמפוסים הטכנולוגיים הללו הם ערים שצריכות להיות להן תכונות מיוחדות, כמו מיגון ראוי ותשתיות מתאימות, כדי שאנשים לא רק יבואו וילכו. אנחנו יודעים שזה גדול עלינו ושבארצות הברית יש חברות אזרחיות שעושות זאת; אז למה לא לעשות חבירה של חברות ישראליות לאמריקאיות, כאלה שיודעות להרים באחת תשתיות לעיר שלמה? הרי על מה אנחנו מבזבזים כסף - על שגיאות ועל דחיית לוחות הזמנים.
"צריך לרוץ קדימה, ואני מצרה על כך שאף אחד לא עומד עם שעון עצר. בואו נעשה דברים בלוחות זמנים, ואז ניהול הדברים ידוע, משך המימון ברור, והערך הכלכלי של השטחים - שמתפנים במרכז הארץ ושהם הזדמנות ענק - יותר ברור. הכול צריך לזרום, אבל יש כל-כך הרבה מעצורים. אולי עכשיו, עם הממשלה החדשה, המצב ישתנה. בינתיים, קצב הצמיחה של כל מדינת ישראל מושפע לרעה מהעיכוב ביישום התוכנית".
- העיכוב גורם נזק כלכלי משמעותי למשק?
"בוודאי. תחשבי שאת באה עם מוצר שמייצר ערך כלכלי היום, או בעוד שלוש שנים. בשלוש השנים האלה השארת מדבר. הצמיחה מואטת, והפריון במשק נמוך יותר ממה שהיה יכול היה להיות. אנשים שהיום צריך לתת להם השלמת הכנסה היו יכולים להתפרנס בכבוד בפרק הזמן הזה".
"נתונים מוטעים והאשמות כוזבות"
תגובת המשרד לפיתוח הנגב והגליל: "צר לנו כי האשמותיה וטענותיה של ד"ר ארנה ברי רצופות אי דיוקים, הצגת נתונים מוטעים והאשמות כוזבות הנובעות כנראה מאי הכרת העובדות ואולי אף מסיבות אחרות. השר סילבן שלום כיהן בעבר בתפקידים בכירים ומגוונים כמו שר האוצר, שר החוץ ושר המדע. במסגרת תפקידיו ביצע השר שלום פרויקטים רבים וגדולים שבוצעו מתחילתם ועד סופם, בניגוד גמור לטענותיה.
"לגבי הדרישה של הגברת ברי כי השר שלום ייקח אחריות על פיתוח הנגב, להלן כמה מהפרויקטים שבוצעו בתקופתו רק באזור הנגב: השתתפות בהקמת פארקי תעשייה והרחבת הקיימים, הקמת כפרי סטודנטים, הקמת יישובים חדשים, הקמת מאות כיתות חכמות, הקמת פארק מוטורי בחצרים ובניית פארק הגולף ביישוב עומר. בנוסף, דאג השר שלום להעתיק מפעלים לאזור הנגב כמו מפעל טרה, סודה-סטרים וקר גל המספקים אלפי מקומות עבודה. בניגוד גמור לטענות הגברת ברי, יש התקדמות משמעותית במעבר היחידות הטכנולוגיות לנגב, וגם התקדמות גדולה בבניית התשתיות הנדרשות.
"בנוגע לטענות שהפנתה הגברת ברי למנכ"לית המשרד, אורנה הוזמן-בכור, הרי שברי בלבלה בין נתוני ההשקעות הממשלתיות בנגב, אליו התייחסה מנכ"לית המשרד, לבין תקציבי המדינה המיועדים לפיתוח התשתיות האזרחיות למעבר בסיסי צה"ל לנגב. מנכ"לית המשרד ציינה במספר הזדמנויות את נתוני ההשקעה הממשלתית שמעבר צה"ל לנגב הוא רק חלק מהן.
"לגבי טענתה של הגברת ברי בנוגע להקצאת הממשלה בסך כ-40 מיליארד שקלים, להלן הנתונים: פרויקט מעבר צה"ל לנגב בסך כ-21 מיליארד שקלים. הקמת והרחבת אזורי תעשייה והיי-טק - כ-3.2 מיליארד שקלים. שדרוג והקמת תשתיות תחבורתיות בסך כ-7.6 מיליארד שקלים. שילוב המגזר הבדואי כ-9 מיליארד שקלים. סך הכל מדובר על השקעות ממשלתיות בעשור הקרוב המוערכות בלמעלה מ-43 מיליארד שקלים.
"צר לנו כי נוכח כל הפעילות האדירה והמגוונת שנעשתה בשנים האחרונות במשרד לפיתוח הנגב והגליל, בחרה הגברת ברי להציג נתונים מוטעים שפוגעים בעבודתם של אנשים רבים".
הכתבה המלאה - במגזין G