השופט לשעבר דן כהן מחזיק עשרות מיליוני דולרים בחשבונות בנק במדינות שונות בעולם - ובין היתר ליכטנשטיין, פרו ופנמה; כך טענה היום (ד') פרקליטות המדינה במסגרת הדיון בבית המשפט העליון בערעורו של כהן על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב לעצור אותו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
החלטתו של שופט העליון צבי זילברטל בשאלת המעצר עד תום ההליכים אמורה להתקבל בימים הקרובים.
בד-בבד, ביום ראשון הקרוב ייפתח משפטו של כהן בפני השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, וסנגוריו של כהן ישיבו לאישומים נגדו.
כהן מואשם בעבירות של לקיחת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מחרמה והפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.
עיקר הראיות נגד כהן סובבות סביב עדותו של עד המדינה בפרשה, אורן אהרונסון, שהיה בעל מניות בסימנס ישראל. עד תביעה נוסף הוא שלמה דניאל, גיסו של אהרונסון, ששימש איש-קש שבאמצעות חשבונו הועברו כספי השוחד הנטענים.
הפרקליטות טוענת שיש לעצור את כהן מאחר ששחרורו עלול להביא לשיבוש מהלכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי העונש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת. "כהן עשה כל שביכולתו כדי להסתיר את התנהלותו העבריינית", טענה עו"ד אורלי דורון מפרקליטות מיסוי וכלכלה בבקשת המעצר, "בתחכום רב ובתעוזה הוא טווה רשת מסועפת של חברות פרטיות, שאת הקשר שלו אליהן הסווה באמצעות שימוש בחברות נאמנות ובחברות-קש שבבעלות אנשי-קש במדינות שונות. נדרשו חיקורי דין רבים ברחבי העולם כדי להתחקות אחר נתיב כספי השוחד שקיבל כהן. החקירה בפרשה זו היא מהמורכבות שבוצעו בשנים האחרונות על-ידי רשויות האכיפה, ולכך יש להוסיף את פעולות השיבוש שנקט כהן על מנת לסכל את הליכי החקירה והמשפט בפרשה".
לעומת זאת, טען סנגורו של כהן, עו"ד איתן מעוז, בערר על החלטת המעצר כי "הנימוק היחיד המבסס חשש מפני שיבוש הליכים עד כדי כך שלא ניתן לשקול גם חלופת מעצר, נעוץ בשיחותו של כהן עם חברו ישראל פוגל, על חקירתו בשנת 2003. מדובר באירוע שהתקיים לפני עשור, ומאז אין כל אינדיקציה להתרחשותם של אירועים דומים. מדובר באירוע חד-פעמי שהתקיים לפני עשור ושאין בו חומרה מיוחדת. על סמך אירוע זה לא ניתן היה לשלול את האפשרות לחלופת מעצר. גם החשש שהביע בית המשפט המחוזי מפני הימלטותו של כהן מהדין איננו מצדיק את הותרתו במעצר".
בדיון שהתקיים היום בעליון ביקש השופט זילברטל מנציגת הפרקליטות לחדד מה פירוש הטענה כי "כהן מציב עצמו מעל לחוק". לדברי התובעת, "כהן היה דרוש לחקירה והוא היה צריך להתייצב ואנו לא צריכים לנהל מגעים, הוא ידע במשך שבע שנים שהוא דרוש לחקירה. כאשר אדם בוחר להתיישב מחדש במקום שאין אמנת הסגרה עם ישראל, גורם לקושי מיוחד. כהן ראה את עצמו כמי שלגיטימי מבחינתו לנהל מגעים עם התביעה תוך התניית תנאים, כי אחרת הוא לא שב. החשש להימלטות הוא תקף כי הוא לא חזר מרצונו אלא בשל הליכי ההסגרה".
השופט זילברטל נראה כמצדד בעמדת הפרקליטות, והגדיר את כהן: "אדם שרוצה להגיע רק בתנאים". הסנגור, עו"ד מעוז, התקומם: "הוא באמת רצה להגיע. אדם שרוצה להימלט יורד מתחת למים ונעלם". זילברטל השיב: "אדם בגיל מסוים יש לו שורשים, יש לו משפחה, יש לו אינטרסים". ועל כך השיב מעוז: "יש לו כוונה להתמודד עם הדבר הזה".
עוד ציינה נציגת הפרקליטות כי לכהן יש כספים בסך 10 מיליון דולר בליכטנשטיין, ו-7.5 מיליון דולר בפנמה. בבקשה שהגיש כהן בימים האחרונים ל"החזרת תפוס", הוא ביקש להסיר את ההקפאה שביקשו רשויות האכיפה מישראל מאלה של פנמה, ביחס למיליוני הדולרים שבבעלותו הנמצאים במדינה, וזאת לטענתו מאחר שאין כל זיקה בין כספים אלה ובין העבירות שבהן הוא מואשם. אלא שלדברי סנגורו, עו"ד מעוז, "העובדה שיש לאדם כספים בחו"ל זו לא עילה חזקה למנוע שחרור למעצר בית".
בד-בבד, השופט כבוב מבית המשפט המחוזי התיר לפרקליטות לחקור את כהן כעת, בהליך חריג - מאחר שבנסיבות רגילות לא מתאפשר לתביעה לקיים השלמת חקירה הכוללת את חקירתו באזהרה של החשוד, לאחר שכבר הוגש נגדו כתב האישום לבית המשפט, ועומדת לו זכות השתיקה כחלק מזכויות הנאשם. "משהוסגר הנאשם לישראל", כתב כבוב בהחלטתו, "מבקשת המדינה להתיר לה לחקור את הנאשם על אותן ראיות שנאספו בידה משלב עזיבתו את הארץ. מדובר בנסיבות חריגות שבהן הגשת הבקשה היא תולדה של התנהגות הנאשם שבחר לעזוב את הארץ ביודעו היטב, באותה שעה, שמתנהלת נגדו חקירה פלילית ועזיבתו את הארץ עלולה לסכל במידה כזו או אחרת את המשך החקירה". כבוב ציין עם זאת כי "יש לזכור שלנאשם זכויות על-פי דין, לרבות זכות לשמור על שתיקה, ואין בהחלטה זו כדי לגרוע מזכות זו". (בש"פ 2474/13)