משקיעים צריכים לשקול בכובד ראש לצמצם את חשיפתם למניות בחודש מאי, ולהחזיק את הכסף במזומן עד ליל כל הקדושים (הולואין) ב-31 באוקטובר השנה. העצה הזו באה באדיבות האגדה המפורסמת של וול סטריט, שידועה בתמצית כ"Sell in May and Go Away".
שלא כמו רוב הסיפורים שהמשקיעים מספרים, הראיות ההיסטוריות לנכונות של הכלל הזה הן חזקות להפתיע. נבירה עמוקה יותר בנתונים מאותתת שיש דרכים לרכך קצת את הגישה הזו, ולא להיפטר מהמניות במכירה חופשית ולהפסיד אגב כך.
אתם מכירים אולי את הכלל הזה של מכירה בתחילת מאי בשמו השני, "האינדיקטור של הולואין". מדובר בכל מקרה על הנטייה המובהקת בממוצע של שוק המניות לרשום את התשואות הטובות ביותר בין הולואין ל-1 במאי - בחודשי החורף פחות או יותר. התשואה הממוצעת של השוק במחצית השנייה של השנה נמוכה בהרבה.
הדפוס הזה בא בהחלט לביטוי בשנים האחרונות. מאז הולואין ב-2012, למשל, מדד דאו ג'ונס עלה ב-11.5%. במאי-אוקטובר 2012, לעומת זאת, דאו איבד 0.9%. שנה לפני כן, מחצית השנה הטובה הניבה תשואה של 10.5% מול תשואה שלילית של 6.7% בחודשי הקיץ.
כמובן שזה לא עובד כך מדי שנה בשנה, אבל ב-50 השנים האחרונות מדד דאו הניב בממוצע 7.5% בחודשי החורף ואיבד 0.1% בממוצע בחודשי הקיץ.
התופעה הזו קיימת גם בשווקים נוספים בעולם. בן ג'ייקובסן, פרופסור למימון באוניברסיטת מאסיי בניו זילנד, הגיע למסקנה הזו אחרי ניתוח ביצועים היסטוריים ב-108 שוקי מניות נפרדים ברחבי העולם. הבדיקות שלו הראו, שהגורם העונתי בשוק המניות הבריטי התחיל כבר בשנת 1694.
ג'ייקובסן מדגיש בריאיון שהאינדיקטור של הולואין אינו סתם כך תוצר של תרגיל סטטיסטי שלאחר מעשה. לדבריו, הוא מצא מאמר בפייננשל טיימס משנת 1935, שבו המלצת המכירה במאי מקבלת התייחסות כתופעה ידועה היטב בשווקים.
למרות שכבר לפני כ-80 שנה התופעה הייתה ידועה, ג'ייקובסן מציין שההפרש בין התשואות הממוצעות של חודשי החורף והקיץ רק התרחב בינתיים. זו נקודה מהותית, לדבריו, מפני שהנטייה ההיסטורית היא שהבדל כזה נמחק בהדרגה, כאשר המשקיעים הופכם להיות מודעים אליו ומנסים לנצל אותו.
לא חייבים לחסל הכול
ההשלכה המובנת מאליה של הדפוס העונתי הזה בשוק, היא לחסל את תיק המניות בסוף אפריל, ולהמתין בנחת, אולי גם בשעמום, על הגדר במשך שישה חודשים. אבל מאחר ששוק המניות לא תמיד מניב תשואות חלשות בחודשי הקיץ, אולי מוטב לסגור רק חלק מהחשיפה שלנו.
יש אולי דרך אחרת לציית לגורם העונתי מבלי להעביר הכול למזומן. ג'ייקובסן מציין, שהגורם הזה מודגש במיוחד במניות אמריקניות שמתמקדות בייצור, וכמעט לא קיים כשמדובר על מניות במגזרים כמו מוצרי צריכה, שירותים פיננסיים, טכנולוגיה וטלקום.
תיק היפותטי אופטימלי היה מכה תיק מניות של קנייה והחזקה ללא מכירה במאי ב-3.3 נקודות אחוז בשנה בעשור האחרון, על ידי השקעה במגזרים שבהם אפקט הולואין הוא החזק ביותר בחודשי החורף, והעברת התיק למגזרים שבהם האפקט כמעט לא קיים בחודשי הקיץ.
תעודות סל הן דרך קלה וזולה לקבל חשיפה לכל אחד מהמגזרים הללו. לחברת התעודות IShares יש הצעות שמתבססות על מדדי דאו למגזרים הללו:
iShares Dow Jones U.S. Consumer Goods Sector Index Fund (סימול: IYK);
iShares Dow Jones U.S. Financial Sector Index Fund (IYF);
iShares Dow Jones U.S. Technology Sector Index Fund (IYW);
ו-iShares Dow Jones U.S. Telecommunications Sector Index Fund (IYZ).
לכל אחת מהתעודות הללו יש עמלה של 0.46%, כלומר 46 דולר על כל 10,000 דולר שמושקעים.
למהירי החלטה
מי שלא רוצה לחכות עד 1 במאי כדי לבצע את השינויים בתיק שלו, יכול להיעזר בשני יועצים, ג'פרי הירש מ-Almanac Investor Newsletter וסיי הרדינג מ-Sy Harding Investor Forecasts. שניהם גיבשו תיק לדוגמה שמנסה לנצל את אפקט מאי.
הם טוענים שאם המגמה קצרת הטווח של השוק היא למטה בשבועות שלפני תחילת מאי, חסידי הגישה העונתית צריכים למכור מיד ולא להמתין ל-1 במאי. כך הם ישפרו את התשואות הטובות ממילא של חודשי החורף.
העניין, כמובן, הוא לזהות נכון את המגמה קצרת הטווח. הירש מאמין שהשוק כבר פנה השנה למטה, ולכן הוא מכר חלק גדול מהפוזיציות בתיק המודל שלו, והורה ללקוחות למכור את יתרות ההחזקות אם הן ירדו משמעותית מהרמות הנוכחיות.
הרדינג, בניגוד לכך, עדיין נותן לשוק ליהנות מהספק. אבל הוא אומר שככל שמאי יתקרב, הוא ימכור את החזקותיו למראה הסימן הראשון של חולשה בשוק.
*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2013