משפט
- מתי ידעת לראשונה שתהיה משפטן?
"אני חושב שבבית-הספר היסודי ברנר בכפר-סבא. בגלל שהיו לי בעיות התנהגות, יכולתי לצאת ליועצת תמרה מתי שאני רוצה, גם באמצע שיעור. היא תמיד אמרה לי שאת הדיבורים כדאי לתעל למעשים חיוביים, כמו 'אולי תהיה עורך דין'. זה היה הניצוץ. אחר-כך הייתה הסדרה האמריקאית 'פרקליטי אל.איי', ששודרה במקביל לסדרה הבריטית 'רמפול'. השילוב בין כל אלה גרם לי להחליט".
- מי היה בעל ההשפעה המעצבת ביותר על אישיותך כעורך דין?
"כיוון שאני בתחום הליטיגציה, אומרים שהראשון שאתה לומד ממנו זו הדמות בעלת החשיבות עבורך. בסנגוריה הצבאית שירת איתנו עורך דין מעולה, מוקי קנובלר, דמות שלמדתי ממנה המון בתחילת הדרך. דמות נוספת היא עו"ד אלי זהר, היום שותפי. אני עובד איתו מ-1997. אלי הוא שילוב של יכולות משפטיות, הומור דק, אצילות פולנית, ג'נטלמניות בריטית וחוצפה וחספוס ישראליים".
- מה העצה הכי טובה שקיבלת בקריירה?
"העצה הכי טובה הייתה מהסרט 'מבצע סבתא': תתחיל לשחות בשיא המהירות ולאט-לאט תגביר. ועוד עצה החשובה לי באופן ספציפי, קיבלתי אותה גם כשהייתי ילד וגם בחיים המקצועיים: כשהצד השני במשפט אומר לך משהו שמוציא אותך מדעתך - ואפילו חשוב מזה, כשהשופטים עושים את זה - תספור עד 10 לפני שאתה מגיב. היום אני מצליח להגיע לאזור הספרה 5. אתחיל לראות את עצמי מיישם את העצה הזאת כשאגיע לסביבות 8".
- מה הרגע המאושר ביותר בקריירה שלך?
"אני לא בטוח שסיפוק מקצועי ואושר זה אותו דבר, אז אחלק זאת כך: סיפוק מקצועי - פסק הדין בתיק רפי יששכרוב, בפני 9 שופטים בבית המשפט העליון, שקבעו את הדוקטרינה של פסילת ראיות בשל פגמים שנפלו בהצגתן. אושר - הזיכוי של אהוד אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים. התרגשתי ממנו מאוד".
- והמאכזב?
"כשייצגנו את פרופ' משה אטינגר, מומחה למיילדות ולגינקולוגיה, בעניין תחקיר 'כלבוטק' על הליך שביצע במטופלות שלו. האכזבה הכי גדולה הייתה לראות את מגבלות המשפט לעומת עוצמתה של התקשורת. העובדה שלא ניתן לקבל, בשום סיטואציה כמעט, צו שימנע הוצאת דיבה, וש'התרופה' היחידה זה לתבוע פיצויים אחרי ששמו של האדם היה למרמס, הוכיחה לי שהתקשורת חזקה יותר ממערכת המשפט".
- באיזה משפט שבו לא השתתפת היית רוצה להשתתף?
"לא היה אכפת לי בכלל להיות אחד מהצוות של גדעון האוזנר, מהצד של התביעה במשפט אייכמן".
- עם מי היית רוצה לעבוד - ולמה דווקא איתו?
"שאלה קלה. רציתי לעבוד עם אלי זהר, ואני עובד איתו כבר 16 שנה".
- לו היית שופט, למי היית רוצה להידמות?
"הייתי רוצה שילוב: את הסמכותיות והממלכתיות של מאיר שמגר; את הטמפרמנט וכישרון הכתיבה של מישאל חשין; את הידענות המשפטית של השופט משה סובל מהמחוזי בירושלים; את ההומור הדק של גדעון גינת, היום במחוזי בתל-אביב; ואת הסבלנות של אשתי יעל, שהיא גם שופטת (בבית המשפט השלום בראשון-לציון)".
- את מי היית שוכר לייצג אותך בתחום הפלילי?
"את נבחרת החלומות שייצגה את אולמרט: אלי זהר, נבות תל-צור ונוית נגב".
- מהו פסק הדין המשמעותי ביותר עבורך?
"פסק הדין בעניין רפי יששכרוב. אדם שחיכיתי לבואו, תיק שגררתי משירותי בסנגוריה הצבאית בנושא פסילת ראיות פסיקתית. חיכיתי לתיק המתאים כדי לבחון את השאלה הזאת ולטעון את הטענה. מיששכרוב נמנעה במכוון ההודעה על זכותו להיוועץ בעורך דין כשנעצר, והוא הודה בשימוש בסם מריחואנה במהלך עריקותו מהצבא. אחרי שהודה, והודיעו לו על זכותו, הוא נועץ ושתק. בערכאה הראשונה בצבא פסלו את הודאתו ברוב דעות. אך בבית הדין הצבאי לערעורים, ערעור התביעה התקבל, ויששכרוב הורשע. בערעור בעליון, בהרכב של 9 שופטים, הוא זוכה, ונקבעה 'הלכת יששכרוב'".
- איזה חטא היית מבצע לו היית יודע שלעולם לא תיתפס ולא תשלם כל מחיר?
"אם לא תופסים אותי ולא אשלם כל מחיר, אני יכול לחשוב על כמה עוונות שהייתי מבצע, אך בוודאי שלא אשתף בכך את קהל הקוראים".
- יש לקוח שלא היית מייצג?
"בפשטות, התשובה היא לא. אותי לימדו שכל לקוח זכאי להגנה. יש את הבון-טון לומר כי לא תייצג אנסים של ילדים. אבל מה אם אתה רואה בתיק החקירה שמדובר בהאשמות שהמקור שלהן מפוקפק, בעייתי מבחינה ראייתית, והאדם נשבע שלא עשה שום דבר - האם לא תייצג את האיש הזה, שצפויות לו שנים רבות בבית-הסוהר?".
- מה הדבר הכי מפחיד בלהיות עורך דין?
"בסופו של דבר, זאת אחריות גדולה, במיוחד בתחום של המשפט הפלילי, שבו שאלה לא נכונה, או טעות שאתה עושה, גובה מחיר מאוד יקר. זה הדבר הכי מפחיד".
- מה הדבר המטופש ביותר שעשית?
"עשיתי לא מעט דברים מטופשים. האחרון שבהם היה כשחקרתי את עד המדינה בפרשת הולילנד, שמואל דכנר ז"ל. באחת השאלות חיקיתי את סגנון דיבורו עם קולו העמוק והעבה, והוא השיב לי כגמולי ונתן לי תשובה בקול דקיק וגבוה. אז אמרתי לו: 'האמת שזה הגיע לי', וכולנו צחקנו. גם הוא. זה היה קטע מצחיק".
- לו היית יכול לנוע בזמן, באיזו תקופה של המשפט הישראלי היית בוחר לפעול?
"עוד 50 שנה קדימה. כי אז זה אומר שאני אהיה צלול ובהיר בגיל 92".
- לו היית פורש כיום מהמקצוע, מה היית עושה במקום?
"אין לי מספיק כסף לפרוש מהמקצוע היום. אני מקווה שהאנשים הנכונים יקראו את הטור שלך".
אנושיות
- מה מצחיק אותך?
"הגשש החיוור. מונטי פייטון. אדם סנדלר. הומור נונסנס. אבל ככלל, אני אדם מאוד רציני".
- מה מעציב אותך?
"העובדה שלא המציאו גלולה שמאפשרת לך לאכול כל מה שאתה רוצה ולא להשמין. לאחרונה גיליתי שרק מאחוזי השומן שלי אפשר לייצר חיית מחמד שתלווה אותי לכל מקום".
- מה מרגש אותך?
"טקסי יום הזיכרון".
- מה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך?
"כשאני מציב לעצמי יעדים ועומד בהם. ועוד לפני זה: כשאני משכנע את עצמי להציב לעצמי יעדים. זה יותר קשה, וכשאני מצליח, באמת לפרגן לעצמי. זו משימה לא פשוטה".
- מה מכעיס אותך?
"טיפשים שחושבים שהם חכמים מוציאים אותי מדעתי. אני לא אוהב שחצנות; וטיפשים שחושבים שהם חכמים, והם גם שחצנים, זה בכלל מוציא אותי מהדעת.
"וגם תת-האכיפה בכבישים: בכל בוקר, כשאני עולה מאיילון לדרך השלום, אני לא יכול לעמוד בפקק בלי שעשרות מכוניות ייכנסו לפניי. זה גורם לי להרגיש פראייר, וזה מכעיס אותי, ואם אני מתפתה לנהוג כמוהם, אני מצטער שנהגתי כמוהם. אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי".
- על מה לא תסלח?
"על פגיעה במשפחה ובילדים שלי. ועל שקרים מכוונים שנועדו לפגוע בי".
- מהי החולשה הכי גדולה שלך?
"אוכל".
- מה עשוי לשבור את רוחך?
"דברים רעים שיקרו למשפחה שלי, לאשתי ולילדים".
- מתי בכית בפעם האחרונה?
"אין סרט אמריקאי שאני לא בוכה מולו. והגמר של 'בית-ספר למוסיקה'".
- מתי צחקת בפעם האחרונה?
"היום בארוחת צהריים עם הילדים. תמיד צוחקים עליי שכשאני לועס, הרקות שלי מתנפחות".
- למה אתה מתגעגע?
"אני מוצא את עצמי מתגעגע לפעמים לסבא ולסבתא שלי. ולחברות שהייתה בילדות בכפר-סבא ולחוויות כמו קולנוע הדר, בית קולנוע פתוח תחת כיפת השמיים".
- מהו האירוע שהשפיע עליך יותר מכול?
"בצבא שירתי כעוזר ליועץ המשפטי בעזה, ענף הדין הבינלאומי. סירובו של ראש אכ"א לשחרר אותי שנה וחצי לפני הזמן הביא אותי לבקש לעבור לסנגוריה הצבאית, ומאז ועד היום, ואני מניח שעד סוף הקריירה המקצועית, אני בתחום הליטיגציה".
אנשים
- את מי אתה מעריץ? מי מעורר בך השראה?
"אשתי. כי היא שילוב מושלם של רגליים על הקרקע והתמודדות עם קשיים בצורה הכי נכונה".
- למי היית רוצה להידמות?
"הייתי שמח לאמץ חלק מהתכונות של אלי זהר, ובראש ובראשונה אהבת האדם, העניין האמיתי באחר, מה יש לו להגיד. והייתי רוצה גם שיהיה לי את הזיכרון לשמות ולפרצופים של 'איש הגשם'. אני מתחיל לשכוח שמות ופנים, וזה מדאיג מאוד".
- באיזו תקופה היסטורית היית רוצה לחיות או לבקר?
"יהיה מאוד מעניין לבקר בתקופת הכרזת המדינה. ולא היה אכפת לי לחוות את השמחה של הניצחון במלחמת ששת הימים".
- אם היית קורא מחשבות, את מחשבותיו של מי היית רוצה לקרוא?
"של כל אחד מהשופטים שאני מופיע בפניהם".
החיים
- מה מניע אותך לקום בבוקר?
"השעון המעורר, הצורך להעיר את הילדים, והפרנסה".
- מהו הריח או הניחוח האהוב עליך?
"יש קצף אמבטיה מיוחד של חברת ל'אוקסיטן, שאני קונה בכל יום-הולדת לאבא שלי וגם לעצמי. זה הפינוק המשמעותי ביותר שאני מרשה לעצמי - ריח לימונים מצוין שאני מאוד אוהב. וגם כל בושם שאשתי קונה".
- מהו המאכל האהוב עליך?
"אני חולה על חומוס, בעיקר מהסוג המוצק יותר. פלאפל ג'ינה אני אוהב. וקיורטוש. וכל שאר הדברים המשמינים".
- והשנוא?
"מה שאני אוכל בדיאטות".
- מהו הצליל האהוב עליך?
"כשהייתי ילד, זה היה הצליל של היציאה להפסקה. בהתחלה פעמון, אחר-כך עבר למוזיקה".
- איזה משפט שינה את חייך?
"הייתה לי מורה לתנ"ך בחטיבת הביניים שכל-כך כעסה על ההתנהגות שלי, שבאמת לא הייתה מן המשובחות, שאמרה לי משפט בסגנון 'ממך לא ייצא כלום'. אני חושב שבמשך שנים המשפט ליווה אותי מתוך רצון להוכיח שאולי ייצא ממני משהו; והיום אני כבר לא זוכר איך קוראים למורה הזאת".
- בעבור מה תסכן את חייך?
"עבור המשפחה שלי והילדים".
- מה חסר לך בחיים?
"יותר תחושה של שביעות-רצון עצמית".
- כיצד היית רוצה למות?
"בגיל 100, אחרי שהנינים והריבעים סיימו את הביקור השבועי אצלנו, במהלך שנת הלילה, חבוק בזרועותיה של אשתי".
רזומה
עו"ד רועי בלכר, בן 42. נשוי לשופטת יעל בלכר + 3. מתגורר ברמת-אביב החדשה. שירת בסנגוריה הצבאית. שותף במשרד גולדפרב-זליגמן.
פרקליט צמרת המעורב בתיקי חקירה יוקרתיים: האסיר X, בן זיגייר, שאותו כינה בראיון "בני" ("יום מותו של זיגייר - הקשה בחיי"); סנגורו של "השופט המכה" ("הפרטים שפורסמו שקריים ברובם"); חבר בצוות ההגנה של אולמרט ("בזיכוי כולנו בכינו"); והפרקליט האחרון שחקר את עד המדינה בהולילנד, שעליו אמר: "אדון ש"ד ישלים את עדותו - ולא משנה כמה צנתורים יעבור".