הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תומכת בהזרמת ההכנסות מקנסות של מערכת מצלמות המהירות "א-3" ישירות למשטרה ולמערכת האכיפה במקום לקופת האוצר, כפי שנעשה היום.
בדוח השנתי החדש של הרשות נכתב כי "הרשות תהיה שותפה שווה למיקומים שיש להציב בהם מצלמות ואולם מימון הרכישה וההפעלה של המצלמות לא יהיה מתקציב הרשות. לדעתנו יש לתקצב ולממן את עלויות ההון ועלויות ההפעלה של המצלמות מתקבולי הקנסות והם צריכים להיות חלק אינטגראלי מהפעילות של משטרת התנועה".
הרשות לא נוקבת בסכומים אך על-פי הערכות חיצוניות מדובר סך ההכנסות מקנסות יסתכם במאות מיליוני שקלים בשנה כאשר המערכת תפעל אופן מלא עם למעלה מ-300 מצלמות פעילות. הרשות מבקשת מההמשלה לתקצב אותה השנה בכ-550 מיליון שקל אולם ככל הנראה בשל הקיצוצים האחרונים הסיכוי שלה לקבל את מלוא התקציב אינו גדול, כך שתקצוב מקנסות עשוי "לסגור חורים".
אולי כדי לרכך את הדברים מוסיפה הרשות כי "ברור לכולם שנהגים שיסעו כחוק לא ישלמו קנסות והמטרה אינה גביית כספים אלא לאכוף נהיגה בהתאם לחוק". עם זאת, בדוח השנתי הארוך והמפורט שלה הרשות נמנעת מלציין מציינת כמה מדוחות הקנס שהופקו בפועל בשנה היו על מהירות מסוכנת וכמה היו דוחות קנס של 250 שקל על חריגות שוליות מהמהירות.
"ההפתעות" של המשטרה
הדוח השנתי מספק עוד כיוונים למה שמתכננות הרשות והמשטרה עבור הנהגים בתחום האכיפה. ברשימת היעדים של הרשות ניתן למצוא בין השאר "אכיפה באמצעות בקרת קטעים ועקיבה אוטומטית". הכוונה להפעלת מערכת המצלמות כך, שתקלוט את הזמן שבו חולף רכב ספציפי בין שתי מצלמות הנמצאות זו אחר זו, אפילו בכבישים שונים, תחשב את מהירותו ותפיק לו דוח קנס אפילו אם הנהג זיהה את מיקום המצלמות העוקבות וחצה אותן במהירות חוקית.
לרשות יש שאיפה לקחת את האכיפה גם לאוויר ולא מדובר בבלון ניסוי. בדוח השנתי כותבת הרשות כי הרשות פועלת להפעלת בלוני תצפית לאכיפת עבירות תנועה על-ידי אגף התנועה. "אכיפת תנועה באמצעות בלון תצפית המעוגן לקרקע היא שיטה חדשנית לאכיפה סטטית. שיטה זו מאפשרת הגדלת טווח האכיפה באמצעות מצלמה על-די הגדלת הכיסוי ויכולת תצפית משופרת בזכות מימד הגובה... לבלוני תצפית התצפית יתרונות רבים כגון שדה ראייה רחב, כיסוי נרחב של שטח, ליווי ועקיבה לאורך מרחקים ארוכים".
יצוין כי המשטרה כבר השתמשה בכדורים פורחים גדולים, בעיקר לצרכי מעקב אחר הפגנות, אולם כעת מדובר בדור חדש של בלונים קומפקטיים, שניתן לאכסן אותם בתא המטען של הניידת ולפרוש אותם באמצעות שוטר אחד בלבד. הבלונים החדשים משדרים תמונה אלחוטית למסך בניידת או לסמארטפון של השוטר, והם הוצגו בסוף השנה בתערוכת ציוד בטחוני. כיום מכשירה המשטרה שוטרי תנועה לשימוש בבלון ומשלימה את עבודות הפיתוח וההטמעה.
גם לרוכבי האופנועים מתכננת הרשות (עוד) הפתעות טכנולוגיות נוסח "האח הגדול". בין השאר בוחנת הרשות אפשרות להשתמש בפענוח סרטי וידאו ממצלמות תנועה נייחות או ממצלמה ברכב נע לצורך "ניטור נוכחות והתנהגות דו גלגלי מנועי בתנועה עירונית". מחקר שביצעה הרשות מוכיח לטענתה כי הפעלה טכנולוגית כזו הוא "אפשרי ומניב תוצאות חדשות ומעניינות".
בתחום הקונבנציונלי יותר מתכוונת הרשות לממן עד 100 ניידות חדשות בהסכם ליסינג, שיפעלו במשך 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע.
במישור המשפטי מקדמת הרשות את הצעת החוק הממשלתית הנוגעת לחזקת האמינות של מכשירי האכיפה המשטרתיים, שמטרתו לבטל את שיקול הדעת שיש כיום לשופטי התעבורה בשאלה האם מכשיר האכיפה והשימוש הספציפי בו במקרה של עבירה נידונה היו חוקיים.
על-פי הדוח השנתי הוציאה הרשות בשנה שעברה כ-66 מיליון שקל, מתוך תקציב כולל שנתי של 350 מיליון שקל, על "תגבור האכיפה המשטרתית" ובכוונתה להגיע לסכום של 160 מיליון שקל עד 2015. אגב, על "שיפור מערך חילוץ, הצלה וטראומה" הוציאה הרשות בשנה שעברה רק 8 מיליון שקל.