למצוקת הקרקע במרכז הארץ מסתמנים שני פתרונות: התחדשות עירונית במרכזי הערים, ופינוי מחנות צה"ל. בעוד שהפתרון הראשון מדשדש, נראה שדווקא הפתרון שרבים טענו שרחוק היום שימומש, פינוי מחנות צה"ל - מתקדם מהר יותר.
אלון יפרח, 38, מי שעומד בראש יחידת מתוו"ה של משרד הביטחון ואחראי בין היתר על תכנון ושיווק מחנות צה"ל, תחת שרביטו של סמנכ"ל משרד הביטחון בצלאל טרייבר, מספר בראיון ל"גלובס נדל"ן" שהליכי התכנון מתקדמים מהר מהצפוי, שהעברת התכנון מידי מינהל מקרקעי ישראל לידי מערכת הביטחון, שהייתה שנויה במחלוקת, הביאה לעבודה יעילה יותר.
"אנחנו מתקדמים יפה מאוד, הרבה מעבר למה שתכננו", מסביר יפרח. "במקרים מסוימים אנחנו מקדימים את לוחות הזמנים משמעותית. בצריפין, למשל, היעד לאישור תוכניות שיאפשרו בניית 3,500 יחידות דיור היה 2018. על פי התקדמות התכנון נצליח לעשות את זה כבר ב-2015. גם במחנה השלישות ברמת גן היעד המקורי היה 2015 ונכון להיום התוכנית שתאפשר בניית 1,200 יחידות דיור הוגשה למחוזית, וההערכה שלי היא שברבעון השני של 2014 התוכנית תאושר. הקדמת אישור התוכניות תאפשר למינהל לשווק הקרקע מוקדם מהצפוי ותאפשר גם להקדים הפינוי".
- כבר שנים שמדברים על הפינוי והתכנון ואין התקדמות. איך אתה מסביר פתאום את השינוי?
"כבר ב-1993 התקבלה החלטת ממשלה לפנות את הבסיסים ממרכזי הערים. הבעיה הייתה שבמשך שנים מערכת הביטחון, המינהל והאוצר לא הצליחו להגיע לסיכומים כי לא הייתה ודאות בנוגע להכנסה שתתקבל מהקרקע. עכשיו, כשהתכנון נעשה על ידינו ויש תוכניות ויש נתונים המעידים על ההיתכנות, יותר קל לכולם להתקדם".
- הכל בזכות העובדה שההסכם החדש העביר את סמכות התכנון למשרד הביטחון?
"אני לא רוצה לדבר על מה אחרים עושים או לא עושים. אבל אנחנו פועלים בצורה מסודרת, יש ישיבות קבועות פעם בשבוע, יורדים לפרטים הכי קטנים. בזכות צוות העובדים המסור, יש קרבות קטנים וניצחונות קטנים. יש לחץ על המתכננים, עבודה מאומצת מול רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה. אני חושב שהעבודה במשרד הביטחון דומה יותר למגזר הפרטי מאשר למגזר הציבורי ואנחנו משתמשים בכל היכולות שיש לנו".
- האם יש מחשבה להסב מבנים לשימוש אזרחי במקום להרוס הכל?
"כל הדברים הללו מובאים בחשבון. יש מקומות שיש בהם מבנים לשימור שאנחנו עושים הכול כדי לשמר אותם ולאפשר פיתוח ושימוש, כמו למשל הקולנוע הישן של צריפין שיכול להפוך בקלות להיות הסינמטק החדש של ראשון לציון. יש על זה דיונים עם העירייה. גם בבסיס שפונה בתל ברוך חלק מהבינוי נשאר בעקבות סיכומים עם עיריית תל אביב שעומדת לעשות בהם שימוש במקום להרוס אותם. מדובר במבנים ותשתיות שהשקיעו בהם מיליוני שקלים ואם אפשר לא להרוס, לא נהרוס. כל צוות האדריכלים שאנחנו מעסיקים מתמקד בדיוק בדברים האלו".
- מה עם הקריה בתל אביב?
"אנחנו עוסקים בזה כל הזמן. יש פגישות קבועות עם מנכ"ל עיריית תל אביב ומקדמים תכנון שמשלב שימושים אזרחיים בתוך הקריה. זה חלק מתהליך ארוך. זה יקרה אבל בטווח הארוך יותר".