על-פי ידיעות קטועות בעיתונות, עומדות על הפרק כמה הצעות לקיצוץ הגירעון התקציבי. ברשימה זו אתייחס לשלוש.
הקיצוץ בקצבאות הילדים
השיטה הנוהגת כיום מעניקה קצבאות בעבור ילדים הפטורות ממס הכנסה. פטור זה נראה על פניו ראוי, אלא אם לוקחים בחשבון כי הוא מיטיב עם בעלי הכנסות גבוהות ואינו מעניק כל הטבה למקבלי קצבאות בעלי הכנסות נמוכות, שאינם מגיעים לסף המס.
קצבאות הילדים חיוניות למשפחות מסוימות, כדי לשמור על רמת חיים שנועדה לכבד את זכותם החוקתית לקיום מינימלי בכבוד. למשפחות אחרות קצבאות אלה אינן חיוניות, וניתן לקצץ בהן. ניתן להציע דרכים שונות ומורכבות ביותר לאיתור המשפחות שאין לפגוע בהן. עם זאת, הדרך הפשוטה והיעילה ביותר להשגת המטרה היא חיוב הקצבאות במס הכנסה. כך, הקצבאות שמקבלות משפחות בעלות הכנסה גבוהה, המתחייבת במס בשיעור שולי של 47%, יקוצצו ב-47%; קצבאות שמקבלות משפחות ששיעור המס שלהן הוא 20% יקוצצו ב20%; וקצבאות שמקבלות משפחות עניות, שאינן מגיעות לסף המס, לא יקוצצו כלל.
מיסוי קרנות ההשתלמות
אין ספק שההסדר המצוי כיום בדין הישראלי ביחס לקרנות ההשתלמות מעוות וחסר היגיון כלכלי או חברתי. למעשה, מדובר בפטור כפול או במס שלילי. זאת, מכיוון שהוא מעניק ניכוי מיידי בעת ההפרשה לקרן (וכלל ידוע הוא שניכוי מיידי של השקעה הונית שווה לפטור על התשואה בגובה הריבית המקובלת במשק) ובנוסף הוא מעניק פטור בעת משיכת הכסף לאחר תקופת צבירה קצרה יחסית. גובה ההטבה נגזר משיעור המס; היא גבוהה מאוד לבעלי הכנסות גבוהות, וחסרת משמעות לבעלי ההכנסות הנמוכות.
למרות שהתנגדותה של ההסתדרות לבטל את ההסדר מקוממת - בכך שהיא משרתת בעיקר את העובדים בעלי ההכנסות הגבוהות - ניתן להצדיקה. ביטול ההסדר ללא צעדים משלימים יחזור ויבטא את המסורת ארוכת השנים שהונהגה בישראל, שעל-פיה מטילים מס כבד על העבודה ומקלים עם בעלי ההון. כך לדוגמה, חוק האנג'לים (שנחקק באחרונה ועל-פי ידיעות שפורסמו יש כוונה באוצר להרחיבו), הדומה במהותו להסדר בדבר קרנות ההשתלמות, אך מעניק הטבות רק למשקיעי הון; דוגמה נוספת היא הפטור או המיסוי הנמוך של דמי שכירות על מקרקעין בחו"ל ועל דירות מגורים בישראל; כך גם שיעור המס הנמוך על הכנסות פסיביות; וכן ההטבות על-פי חוק עידוד השקעות הון הניתנות רק לבעלי ההון, ולא לעובדים. יש לזכור גם כי על-פי רוב, רק הכנסות מעבודה מתחייבות בדמי ביטוח לאומי ובמס בריאות, בה בעת שהכנסות מהון אינן חייבות בדמים אלה. לפיכך נראה כי אין לבטל את ההסדר הקיים בלי לבחון ביטולן של הטבות מס המוענקות כיום רק להון הפיננסי.
הטלה הדרגתית של מע"מ על פירות וירקות
זה 20 שנה קיים ויכוח בארה"ב אם להטיל מס על מזון לא בריא. ההיגיון הכלכלי העומד מאחורי הצעה זו ברור: מזון לא בריא מגביר תחלואה ויוצר השפעות כלכליות שליליות - ישירות ועקיפות. ההוצאה הפרטית והציבורית לשירותי בריאות עולה והנטל מוטל על כלל הציבור - בין זה הצורך מזון בריא ובין זה הצורך מזון לא-בריא. מס על מזון לא-בריא יתקן עיוות זה, ויטיל את עלות הגידול בהוצאה לשירותי בריאות על אלה הגורמים לגידול האמור.
אנחנו הקדמנו את האמריקנים. מ-1975 יש לנו מס בריאות שהוכיח את עצמו - מע"מ. היתרונות הבריאותיים של ה"דיאטה הים תיכונית" המשופעת בפירות ובירקות ידועים. צריכת פירות וירקות - כל עוד אינם נגועים בחומרים מזיקים - מיטיבה עם הבריאות, מקטינה תחלואים ומן הסתם מקטינה את ההוצאה הלאומית לשירותי בריאות. שיטת המע"מ הנהוגה בישראל, שעל-פיה ירקות ופירות פטורים ממס, יכולה בהחלט להיחשב מס בריאות מצוין. בטווח בינוני וארוך, המשק הישראלי ייצא מפסיד מהטלת מע"מ על פירות וירקות.
העובדה שהטלת מע"מ על פירות וירקות תכביד בעיקר על משפחות עניות מוכרת וברורה, ואין צורך לפרטה כאן. טענת משרד האוצר כי הפטור על פירות וירקות מגביר את היקף העלמת הכנסות ומגדיל את ההון השחור אינה מדויקת. קביעת "שיעור מס אפס" לפירות וירקות רק בשלב המכירות הקמעונאי, חיוב ואכיפה של כל שרשרת העוסקים בגידול והפצת הפירות וירקות להירשם כעוסקים מורשים, לנהל ספרי חשבונות כדת וכדין ולהתנות את שיעור מס אפס בקיומה של מערכת ספרי חשבונות ראויה - כל אלה מבטיחים שניתן לאכוף את חוקי המס על המגזר החקלאי גם ללא חיוב הציבור במע"מ של התוצרת החקלאית. כך מוטל "שיעור מס אפס" על יצוא, ולא שמענו טענה שעל-פיה שיעור מס זה מגביר את ההון השחור של היצרנים והיצואנים.
הכותב הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת חיפה, מומחה למדיניות מסים ולמיסוי תאגידי