"אחד נגד 100", יום ד' 21:00, ערוץ 2 רשת
אחרי לא מעט תוכניות של "אחד נגד 100", אפשר לקבוע שזו הפינה הטלוויזיונית החמה ביותר שיכול היה אברי גלעד לבקש לו.
על הכישרון והאינטליגנציה של גלעד, נדמה שאין עוררין. אלא שמאז ימיו הראשונים בטלוויזיה עם "העולם הערב" המיתולוגי ועם האקס המיתולוגי שלו לעשייה, ארז טל, חיפש גלעד את דרכו ללא הצלחה יתרה.
היו לו תוכניות שזכו לרייטינג נאה, כמו למשל "אברהם ויעקב", לצד תוכניות שהתרסקו (כמו תוכנית האירוח היומרנית שלו), אבל רק ב"אחד נגד 100" נדמה שהוא מצא את מקומו. רק שם הוא מצליח להיות מתוחכם בלי להתחכם ולתת "פייט" אלגנטי ושנון למתמודדים השונים בתוכנית.
אני מודה שאני משוחד מראש: שעשועוני טריוויה הם ז'אנר אהוב עליי (מאחר שאני יודע את כל התשובות, הילדים בטוחים שאבא גאון. לך ספר להם שבהתרגשות של הצילום, עם אור הזרקורים, היו בוודאי נשכחות ממני מחצית מהתשובות), אבל הטובים שבהם הם ברכה של ממש, הזדמנות לשבת עם הילדים מול המרקע ולפתח דיון היסטורי או גיאוגרפי קטן בגין אחת השאלות.
אחד מסודות ההצלחה של "אחד נגד 100" בעיניי הוא בחירה נבונה של המתמודדים. זו בוודאי לא חוכמה לבחור בין האלפים שייכשלו או העשרות שיצליחו, אבל לבחור כאלה שיצליחו לעורר גם את אהדתו של הצופה בבית, זו כבר משימת ליהוק של ממש.
מאחר שרבים מאיתנו עוד משהקים פרגיות מהמנגלים של יום העצמאות, הרי שמשחק טריוויה קטן יכול להיות סוג של אספרסו קצר ומרענן, כדי לנקות את החיך בדרך אל סוף השבוע.