הביטקוין (Bitcoin), המטבע החלופי הנפוץ בעולם זכה השנה לחשיפה עצומה בגופי התקשורת הכלכלית בארץ ובעולם. למי שעדיין לא מכיר אותו נאמר בקצרה כי הביטקוין הוא מטבע וירטואלי הניתן להחלפה עם מטבעות בולטים בעולם. חשיפת הביטקוין בתקשורת נבעה בעיקר מהעלייה החדה בשוויו לעומת הדולר כאשר חלק ניכר מהכותבים ניסו להסביר מדוע קפיצה של 800% בשלושה חודשים היא הגיונית.
אז זהו שלא. למרות כל המאפיינים הייחודיים של הביטקוין, העלייה בערכו היא בועה פיננסית שהתנפחה מאותה סיבה שניפחה כל בועה פיננסית בהיסטוריה: תאוות בצע. בניגוד לבועות אחרות, העלייה המטאורית בערכו של הביטקוין עשויה להיות גם הסיבה העיקרית לכך שהמטבע הווירטואלי שמככב היום בכלי התקשורת לא יחזיק מעמד עוד זמן רב וייעלם מן העולם (הווירטואלי).
לשבור את המוסכמות הנהוגות בעולם המוניטארי
הביטקוין נוצר בשנת 2009 על-ידי הקהילה המחתרתית באינטרנט כמטבע שנועד לשבור את התלות במטבעות ה"רגילים" שמנפיקות הממשלות. השוני הגדול בין הביטקוין למטבעות ה"רגילים", מעבר לכך שהוא וירטואלי, טמון בכך שהביטקוינים מיוצרים על-ידי תוכנה בקצב ידוע מראש ההולך ופוחת, ומתחלקים באופן כמעט אקראי בין המשתמשים בתוכנה. כך לדוגמה, בכל עשר דקות נוצרים 25 ביטקוינים חדשים המתחלקים בין חברי הקהילה. בכל ארבע שנים קצב הייצור של הביטקוין קטן בחצי, כך שבשנת 2017 ייקח 20 דקות ליצור את אותם 25 מטבעות. בשנת 2041 צפוי היצע הביטקוינים להפוך לקבוע ולעמוד על 21 מיליון.
הסיבה לכך שקצב הגידול בהיצע הכסף של הביטקוין הולך ופוחת, נועדה ליצור מטבע שאינו ניתן "להדפסה" על-ידי ממשלות או בנקים מרכזיים, ובכך לשבור את המוסכמות הנהוגות בעולם המוניטארי שבו אנו חיים היום.
אמצעי חליפין אנונימי
על פניו נראה כי הביטקוין הוא מטבע מושלם, בעיקר לאלה שאוהבים רעיונות חדשניים וחתרניים. הוא לא יאבד מערכו כתוצאה מהדפסות מאסיביות, לא צריך בנקים, כספת או מזרון כדי לשמור אותו, והכי חשוב, הוא לא מרשרש בכיס. ממציאי הביטקוין, שהגיעו מהקהילה המחתרתית באינטרנט (בעיקר האקרים) היו זקוקים לאמצעי חליפין אנונימי שיאפשר להם להעריך בקלות את העלות של השירותים והמוצרים השונים שהם החליפו ביניהם. למטרה זו, הביטקוין הוא אכן מושלם, בעיקר בשל האנונימיות שלו והשירותים הלא ממש חוקיים שחברי הקהילה החליפו ביניהם.
אולם מה שהתחיל בשוליים של האינטרנט זלג לאיטו למרכז, ויותר ויותר אתרים החלו לקבל ביטקוינים כאמצעי תשלום. נקודת-המפנה הגיעה כאשר קמו אתרים שאיפשרו לבצע המרה של דולרים ומטבעות אחרים לביטקוינים, ולהיפך; וכך הפך הביטקוין מאמצעי להערכת שווי לנכס שבו ניתן גם להשקיע. כיוון שהתכונה החשובה ביותר לכסף היא אמון המשתמשים בו - הפיכתו של הביטקוין לכוכב עליון, היא גם זו שעלולה להרוס אותו.
מה שעולה חייב לרדת?
מבחינה תיאורטית, הגבלת היצע הביטקוינים צריכה להביא לעלייה מתמדת בערכו מול מטבעות אחרים שהיצעם הולך גדל לאורך זמן.
דבר זה נכון שבעתיים בהתחשב בכך שהבנק המרכזי, הפד, בארה"ב מדפיס מדי חודש 85 מיליארד דולר חדשים, וגם שאר הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם לא חוסכים בהדפסות. אך ההסבר הזה לא מספיק במקרה של הביטקוין.
ראשית, כי בניגוד לתיאוריה, במציאות כמויות המוצרים שניתן לרכוש בדולרים הן גדולות עשרות מונים מאלה שניתן לרכוש עם ביטקוין, ולכן הם לא מוצרים חלופיים.
שנית, נושא הדפסת הכסף בעולם ידוע כבר מאות שנים; מנגד, העלייה המטאורית בערך הביטקוין חלה בזמן קצר כל-כך, שהיא בועתית לכל דבר ונובעת מהשקעות ספקולטיביות וממחזורי מסחר נמוכים. קשה להאשים את הספקולנטים המשקיעים בביטקוין. מי שהשקיע 100 דולר בביטקוין ביולי 2010, ראה את ערך השקעתו עולה ל-72,500 דולר ביוני 2011, וליותר ממיליון דולר כיום.
למרות הרווחים האדירים, העלייה המהירה בערכו של הביטקוין עשויה להביא להכחדתו. ראשית, כי מטבע צריך לזכות באמון המשתמשים בו. מטבע שהתנודות בו הן של מאות אחוזים בחודש לא יכול לזכות באמון כזה. שנית, גם אם התנודות הן רק כלפי מעלה, מחזיקי המטבע יפסיקו להשתמש בו לצריכת מוצרים ושירותים בהנחה שבכל רגע נתון ערך המטבע עולה, ולכן חבל לבזבזו.
כלומר, אם השימוש היחיד בביטקוין יהיה למטרות מסחר באתרי שע"ח, הרי שלמטבע הזה לא יהיה שום ערך בעולם האמיתי; מה שיוביל להפסקת קבלתו כאמצעי תשלום ולכישלונו. בניגוד למטבעות אחרים שנכשלו ונעלמו מהעולם, אך נמצאים עדיין אצל אספנים, במקרה של הביטקוין הווירטואלי, אפילו מזכרות לאספנים לא יישארו.
הכותב הוא כלכלן מאקרו בבית ההשקעות "פסגות"