היום, 22 באפריל, מציין העולם את יום כדור הארץ.
זוהי הזדמנות להישיר מבט מפוכח למה שצופן העתיד לילדינו ונכדינו: משאבי העולם הולכים ומידלדלים בזמן שהאוכלוסייה הזקוקה להם הולכת וגדלה בקצב מסחרר. כיום חיים בעולם שבעה מליארד בני אדם. עד שנת 2040 יתווספו למספר הזה עוד שני מיליארד איש. לפי דוח של האו"ם שנתפרסם לאחרונה, אם לא יחול שינוי קיצוני בגישה של מדינות לנושאים של אנרגיה, מים, מזון ואוויר, בעוד כ-30 שנה מהיום, שליש מאוכלוסיית כדור הארץ, שהם כשלושה מיליארד בני אדם, יהיו בסכנה של ממש לזיהום, עוני ורעב.
אם נמשיך להפיק אנרגיה בשיטות המזהמות המשמשות אותנו כיום, הנזק הסביבתי ייאמד בהיקפים חסרי תקדים, שלא לדבר על הוצאות הבריאות העתידיות כתוצאה ישירה של זיהום האוויר, המים והמזון.
אולם זו לא גזירה משמים. הפתרונות הטכנולוגיים שיאפשרו לנו לשמר את רמת החיים הנוכחית ואף לשפר אותה עבור הדורות הבאים, כולם בנמצא והם הופכים לחכמים יותר בכל יום שעובר.
המדע והטכנולוגיה מאפשרים לנו היום ליישם שיטות להפקת אנרגיה נקייה ובעזרתם להפיק מים לשתייה ולחקלאות, ועל-ידי כך להקטין את זיהום האוויר והמים למינימום. כל עוד השמש תזרח, האנושות תתגבר על האתגרים שמציבה בפניה ההתפתחות האנושית אל מול ההידלדלות במשאבים שכדור הארץ מעמיד לרשותנו.
הטכנולוגיות האלה לא רק קיימות, הן גם מיושמות הלכה למעשה, אולם בהיקפים שלא מקרבים אותנו לפתרון הבעיות שניצבות בפני האנושות ברמה הגלובלית. הזמן הולך ואוזל והגיע הזמן למעשים ושינויים מרחיקי לכת באופן בו אנחנו חיים וצורכים.
אז אם הפתרונות כבר כאן, מדוע יש לנו עדיין סיבה לחשוש לעתיד ילדינו ונכדינו? התשובה טמונה בכך שעל מנת להפוך את החדשנות הטכנולוגית לנחלת הכלל, על אוכלוסיית העולם (בעיקר המערבי והעשיר) להתייחס אל הקיימות כאל חובה, ולא כאל מותרות. בשנים האחרונות נוצר הרושם כאילו "עולם ירוק יותר" הוא לא הכרח, אלא nice to have.
עלינו להפסיק להתייחס לדאגה לסביבה כאל משימה המונחת לפתחם של ארגונים ירוקים, מדענים ומשוגעים לדבר שהפכו את השמירה על העולם לאידיאולוגיה. מדובר בצורך קיומי שגובה מחיר כבד מכולנו ביום יום וחיוני שיקבל את מלוא תשומת הלב.
כבר היום, נתוני התחלואה בסרטן, באסטמה ובמחלות אחרות בגלל זיהום האוויר מעידים על כך שאנו מבזבזים מאות מיליונים על ריפוי חולים שמחלתם יכולה הייתה להימנע אם רק היינו פועלים להקטנה משמעותית של זיהום המים והאוויר שאנו נושמים. וכל זה, עוד לפני שדיברנו על הסבל האנושי הכרוך בכך.
על חברות אנרגיה גדולות ברחבי העולם, תאגידי הענק ומשקיעים פרטיים, לצד ממשלות, לתת עדיפות למתן כלים פיננסים ארוכי טווח למימון הפתרונות הקיימים והפיכתם לסטנדרט. אין מדובר במתנות, אלא בשינוי סדר העדיפויות במקורות המימון, לצד הקשחת הרגולציה על מקורת אנרגיה מזהמים וחיובן של חברות תעשייתיות ואוכלוסיות שלמות להתנהלות נכונה יותר. חוקים ברורים, תמיכה ומקורות מימון לצד חינוך לערכי הקיימות מגיל הגן, יהפכו את השמירה על הסביבה למובנת מאליה.
אם לא נשנה את סדר העדיפויות שלנו עוד היום, הרי שבעוד עשרים שנה נמצא את עצמנו מתקשים להסביר לילדינו כיצד נהגנו בחוסר אחריות ולאורך עשורים ארוכים בזבזנו משאבי טבע יקרים, למרות שהייתה לנו האפשרות לבחור אחרת.
הכותב הוא שותף ומייסד קרן הקלינטק TERRA Venture Partners